תוספות רי"ד/נדרים/יא/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השלמה
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(השלמה)
 
שורה 4: שורה 4:




סברוה מאי לחולין לא לחולין ליהוי אלא קרבן מני מתניתין ר' מאיר היא כצ"ל זה הכלל הבא בכל התלמוד דכל סברוה לא קאי והכי נמי אית לן לפרושי דלא קאי כדבעינן למימר לקמי':
סברוה מאי לחולין לא לחולין ליהוי אלא קרבן מני מתניתין ר' מאיר היא כצ"ל זה הכלל הבא בכל התלמוד דכל סברוה לא קאי והכי נמי אית לן לפרושי דלא קאי כדבעינן למימר לקמי' תניא חולין החולין כחולין בין שאוכל לך בין שלא אוכל לך מותר לחולין שאוכל לך אסור לחולין לא אוכל לך מותר כך מצאתי כתוב בספרים וקשיא לי טובא כיון דמוקמי רישא כר' מאיר היכי תני מציעתא לחולין שאוכל לך אסור דאוקימנא מתניתין דתני הכי דלא כר' מאיר ותו דקתני סיפא לחולין לא אוכל לך מותר ומפרשי' לה דהכי משמע לא חולין ליהוי אלא קרבן ולפיכך לא אוכל לך ומקשי' מינה לר' מאיר ואמאי תקשי מינה לר' מאיר והא ר' מאיר לית לי' מכלל לאו אתה שומע הן ותו דמשמע דסברוה קאי והא כל סברוה לא קאי מכל הני נ"ל דהך מתניתין לא אתיא תלמוד אלא למיעקר ההיא סברא דסברוה דלאו מילתא היא מהא דסברי דלא חולין שאוכל לך אסור דלא כר' מאיר דהא הך מתניתין תני ברישא דחולין לא אוכל לך מותר ובע"כ הויא ר' מאיר דאי לר' יהודא דאית לי' מכללא הוה אסור ואפ"ה קתני מציעתא לחולין שאוכל לך אסור אלמא מודה ר' מאיר בהא דלא ליהוי מכללא כיון שאמר שאוכל לך דהאי דאמר לא חולין כך דומה כאילו אמר קרבן בפירוש דכך משמע לא יהא חולין אלא קרבן ואפי' ר' מאיר מודה בהא ואיזה יקרא כלל לר' מאיר כשאומר חולין שלא אוכל לך שאתה רוצה ללמוד איסור שאוכל מתוך היתר שלא אוכל ולמימר הכי מה שלא אוכל יהא חולין הא מה שאוכל יהא קרבן והילכך מתניתין נמי ר' מאיר היא ומש"ה בסיפא דתני לחולין לא אוכל לך מקשי לר"ע דנימא הכי לא חולין ליהוי אלא קרבן ולפי' לא אוכל לך:
 
וה"ג והתניא כולי עד רישא מתניתין ר' מאיר היא דלית לי' מכלל לאו אתה שומע הן וקתני לחולין שאוכל לך אסור פי' אלמא מודה ר' מאיר בהא שאסור ואין אנו צריכין להעמיד רישא דמתניתין דלא כר' מאיר וגם אין אנו צריכין להידחק ולומר כולה ר' יהודא הוא וס"ק שר' יהודא אומר ולמימר נמי דתרי תנא אליבא דר' יהודא אלא פשטא דמתניתין הכי משמע דר' יהודא דמתניתין דאמר האומר בירושלים לא אמר כלום הוא ר' יהודא דברייתא דאמר האומר כירושלים לא אמר כלום ולא אתי לאיפלוגי על הכ"ף דהך פלוגתא בסיפי' דמתניתין קתני לה האומר קרבן עולה מנחת חטאת תודה ושלמים שאני אוכל לך אסור ור' יהודא מתיר ואמאי אצטריך לפלוגי עלה ברישא ותו מאי אריא ירושלים דנקט טפי מהני ותו דתנא קמא עם הכ"ף קא תני כאימרא כדיריים כעצים כאישים כהיכל כירושלים א"כ ר' יהודא דאמר האומר ירושלים לא אמר כלום אפילו עם הכ"ף פליגי כדתני בברייתא וטעמא דמילתא דקסבר דאע"פ שחומות העיר ומגדלותי' באים מתרומת הלשכה מ"מ גוף העיר דהיינו הבתים שבתוכה חולין הן וכשאמר בירושלים על כל העיר משמע שהיא חולין ות"ק סבר על חומות העיר קאמר שבאין מתרומת הלשכה ובתר הכי גרסי' אמר מר לחולין לא לך אוכל מותר והתנן לקרבן לא אוכל לך ר' מאיר אוסר כ':




תפריט ניווט