רש"י/נדרים/פא/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רש"י/נדרים/פא/א (עריכה)

גרסה מ־23:54, 7 באפריל 2021

נוספו 4,103 בתים ,  7 באפריל 2021
השלמה באמצעות יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר
מ (מערכת העביר את הדף מפרש/נדרים/פא/א לשם רש"י/נדרים/פא/א: בהתאם לדף הראשי, גם בש"ס זה נדפס ככה (לכל היותר אפשר להוסיף הבהרה בראש כל דף בתבנית))
(השלמה באמצעות יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
שורה 1: שורה 1:
{{חלקי}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שאין מברכין.''' כשמשכימין לתלמוד תורה ותלמידי חכמים בני תלמידי חכמים מתוך שהן זהירין לעסוק בתורה ורגילין בה, אינן זהירין לברך כשפותחין, לא מתקיימא ברכתא כדאמרינן בברכת התורה נהיה אנחנו וצאצאינו מלומיד תורה.
'''{{עוגן1|כביסת}} בגדיים אלימא ליה לר' יוסי.''' דאית ביה יותר מרחיצה:


{{ניווט כללי תחתון}}
'''{{עוגן1|דאמר}} שמואל האי ערבוביתא דרישא.''' עפרורית שמתכנס לאדם בראשו שאינו רוחץ:
 
'''{{עוגן1|מתיא}} ליה לידי עוירא.''' מסמא את עיניו:
 
'''{{עוגן1|ערבוביתא}} דמאני.''' שנושא בגדים שאינו רוחצן עד ששחורין הרבה:
 
'''{{עוגן1|לידי}} שעמומיתא.''' שגעון וזו שעמומיתא קשה מכולן:
 
'''{{עוגן1|ערבוביתא}} דגופא.''' זוהמא הבאה על בשרו של אדם מחמת זיעה שאינו רוחץ:
 
'''{{עוגן1|הזהרו}} בערבוביתא.''' בהנהו דפרשי':
 
'''{{עוגן1|ושלא}} תלמדו תורה אלא בחבורה.''' שאין אדם מתפלפל אלא מתוך לימוד חבירו:
 
'''{{עוגן1|והזהרו}} בבני עניים.''' שלא יהו קלים בעיניכם ללמדם תורה:
 
'''{{עוגן1|ומפני}} מה תלמידי חכמים אין מצויין בו'.''' שאין הדבר מצוי:
 
'''{{עוגן1|שלא}} יהו אומרים.''' בני אדם תורה ירישה היא להם ואין אנו נזקקין ללמוד תורה:
 
'''{{עוגן1|שלא}} יתגדרו.''' שלא יתגדלו שלא ינהגו שררה כשיראו שהן ואבותם ובניהם תלמידי חכמים יתגדרו כמו הניחו לו אבותיו להתגדר בו {{ממ|חולין דף ז.}}:
 
'''{{עוגן1|מפני}} שהן מתגברין.''' דודאי כל מי שהוא ת"ח ובנו ת"ח ודאי מתגבר:
 
'''{{עוגן1|דקרו}} לאינשי חמרי.''' שאין נוהגין להן כבוד ומבזין אותן מפני תורה שבהם:
 
'''{{עוגן1|נצתה}} כמדבר מבלי יושב.''' ישיבה של ת"ח:
 
'''{{עוגן1|נשאל}} לחכמים.''' דכתיב מי האיש החכם לנביאים ומלאכי השרת דכתיב ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה:
 
'''{{עוגן1|שאין}} מברכין.''' כשמשכימין לתלמוד תורה ותלמידי חכמים בני תלמידי חכמים מתוך שהן זהירין לעסוק בתורה ורגילין בה אינן זהירין לברך כשפותחין לא מקיימא ברכתא [כדאמרינן בברכת התורה] נהיה אנחנו וצאצאינו מלומדי תורה:
 
'''{{עוגן1|ורדימוס}} בר' יוסי.''' היינו ר' מנחם בר' יוסי דמיתקרי בנן של קדושים {{ממ|פסחים קד.}}:
 
'''{{עוגן1|טעמא}} לא ידענא.''' דאמר למילתיה שאיני יכול לעמוד על סוף דעתו:
 
'''{{עוגן1|אמר}} ליה דכתיב.''' גבי לוים ולכל חייתם:
 
'''{{עוגן1|אילימא}} חיה ממש.''' שמתפרנסת משם:
 
'''{{עוגן1|והלא}} חיה בכלל בהמה.''' כדכתיב זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה {{ממ|ויקרא יא ב}} והואיל דכתיב לבהמתם למה לי חייתם:
 
'''{{עוגן1|[אלא}} לאו כביסה.''' הוי] חיותם ממש דכביסת בגדיהן היינו חיותם דאי לא מכבסי בגדיהן איכא צערא דחיותם היינו נמי ערבוביתא דאמר לעיל:
 
'''{{עוגן1|איבעיא}} להו לרבי יוסי.''' דאמר שלא ארחץ שלא אתקשט אינם נדרי עינוי נפש ומשום נדרי עינוי נפש אינו מיפר:
 
'''{{עוגן1|מהו}} שיפר משום דברים שבינו לבינה.''' שיהו מופרין לעצמו כדאמרן לעיל אבל אין בהן עינוי נפש מפר לעצמו משום דדברים שבינו לבינה היינו קישוט כל הגוף בין קישוט תכשיטין בין קישוט דהעברת שער באותו מקום דקישוט כל הגוף משמע:
 
'''{{עוגן1|לדידכו}} דיאמריתו.''' דרחיצה הוי עינוי נפש כו' אלא דברים שבינו לבינה דהא לא נדרה אלא מאותו מקום:
 
'''{{עוגן1|דיאמר}} שמואל האי ערבוביתא דרישא.''' עפרורית שמתכנס לאדם בראשו שאינו רוחץ:
 
'''{{עוגן1|מאי}}.''' כלומר אכתי מיבעי לן אי מפר אי לא:
 
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
אוחזר מתוך "http://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/321435"

תפריט ניווט