רש"י/ברכות/מח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ובשבת מתחיל בנחמה.''' כלומר אינו צריך לא לסיים ולא להתחיל בשל שבת אלא מתחיל ומסיים בנחמה בנין ירושלים קרי נחמה כל היכי דמתחיל בין רחם בין נחמנו:

'''בברכה שתקנו חכמים.''' בהטוב והמטיב:

'''איכא בינייהו דיעבד.''' לרבנן בתראי מהדרינן ליה:

'''כשהוא שבע.''' מצוה לברך ולהודות על שבעו:

'''כשהוא רעב.''' והוא בא להפיק את רעבו ע"י ברייתו של הקב"ה לא כל שכן שזה צריך לברך להקב"ה יותר:

'''אינו צריך.''' לק"ו זה ולא גרסי' בדרבי אשר נתן לך זה הטוב והמטיב:

'''אלא וברך את לחמך.''' ברך על לחמך:

'''כי הוא יברך הזבח ואחרי כן יאכלו הקרואים.''' למדך שטעון לברך לפני אכילה על הזבח הוא אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הזבח והיכן צונו והבשר תאכל {{ממ|דברים יב}}:

'''וכל כך למה.''' היו מאריכות בדבריהן:

'''שאין מלכות נוגעת בחברתה.''' לפי ששמואל היה מנהיג את ישראל ושאול היה נוטל את השררה משדבר שמואל אליו ואורך דברים עכב לפי שעה:

'''בין מדה טובה.''' התורה מדה טובה היא:

'''ומלכות בית דוד בבונה ירושלים.''' שעל ידו נתקדשה ירושלים:

'''צריך שיזכור בה ברית.''' בברכת הארץ שעל ידי ברית נתנה לאברהם בפרשת מילה {{ממ|בראשית יז}} ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך:

'''צריך שיזכור בה תורה.''' שאף בזכות התורה והמצות ירשו את הארץ שנאמר למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ {{ממ|דברים ח}}:

'''צריך שיקדים ברית לתורה.''' כגון על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו ועל חיים שחוננתנו:

'''תורה נתנה בשלש בריתות.''' בשלשה מקומות נתנה התורה לישראל בסיני ובאהל מועד ובהר גרזים ובערבות מואב ובכל אחד נכרתה ברית כדתניא במסכת סוטה {{ממ|דף לז.}} ארור בכלל וארור בפרט וכו' וכן באהל מועד שנא' {{ממ|דברים כח}} אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה לכרות את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב וכתיב {{ממ|שם כט}} ושמרתם את דברי הברית וגו':