שולחן ערוך/יורה דעה/עט: הבדלים בין גרסאות בדף

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>

{{אות סעיף|א}} {{מרכז|{{גופן|4||סימני בהמה וחיה טהורה. ובו ג' סעיפים:}}}} {{ש}} {{שך|א}} {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|א}} סימני בהמה וחיה {{כרתי|א}} נתפרשו {{באר היטב|א}} בתורה והם שני סימנים מעלת גרה ופרסותי' סדוקו' {{באר הגולה|ב}} וכל בהמה וחיה שאין לה שיני' בלחי העליון ולא ניבים {{באר הגולה|ג}} שהם תלתלי בשר כעין שיני' בולטים בחניכים {{שך|ב}} {{ביאור הגר"א|ב}} {{באר הגולה|ד}} וי"א {{באר היטב|ב}} שניבין הם שני שינים למעלה אחד מכאן ואחד מכאן בקצוות הלסתות <small>(פירוש ויכה את מיכהו על הלחי תרגומו על לסתיה) </small>בידוע שהיא טהורה והוא שיכיר בן גמל {{טז|א}} שאין לו ניבין עד {{באר היטב|ג}} שיגדיל וכל שמעלת גרה היא מפרסת פרסה חוץ מגמל וארנבת ושפן שהם מעלי גרה ואינם מפריסי' פרסה ולהם אין לחוש שיש להם שיני' למעלה או ניבין לפיכך המוצא במדבר בהמה {{באר הגולה|ה}} ואינו מכירה ופרסותי' חתוכו' שהרי אינו יכול לבדוק בהם יבדוק אם אין לה שיני' ולא ניבין למעלה בידוע שהיא טהורה והוא שיכיר בן גמל. וכל שמפרסת פרסה מעלת גרה חוץ מחזיר לפיכך מצא בהמה שפיה חתוך שהרי אינו יכול לבדוק בו יבדוק ברגליה אם פרסותיה סדוקו' בידוע שהיא טהור' והוא שיכיר {{פלתי|א}} חזיר {{ביאור הגר"א|ג}} {{באר הגולה|ו}} {{כרתי|ב}} יש לה קרני' יצא מספק חזיר {{כרתי|ג}} וטהור' ואין בהמ' טמא' שבשרה {{טז|ב}} שתחת העוקץ שלה הולך שתי וערב לאיזה צד שיחתכו אותו אלא הערוד <small>(פי' חמור הבר) </small>לפיכך {{באר הגולה|ז}} המוציא בהמה שפיה ופרסותיה חתוכים שהרי אינו יכול לבדוק בהם יבדוק בבשר שתחת כנפי העוקץ אחר שישחטנה אם הולך שתי וערב טהורה והוא שיכיר ערוד {{טז|ג}} {{ביאור הגר"א|ד}} {{פתחי תשובה|א}} <small>(בשר {{באר היטב|ד}} אדם {{שך|ג}} אסור לאכלו מן התורה) (ר"ן פ' אע"פ ורמב"ם כ"ב דמ"א ד"ג וה"ה וקרבן אהרן פ' שמיני דף ס"ד ע"ד דלא כמשמע בתו' פ' אע"פ ורא"ש דבשר אדם אינו אסור מן התור' ועב"ח):</small>