שולחן ערוך/יורה דעה/עו: הבדלים בין גרסאות בדף

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>

{{אות סעיף|ב}} {{ביאור הגר"א|ג}}{{באר הגולה|ד}} רצה למלוח צלי {{טז|ב}} {{שך|ו}} ולאכלו {{כרתי|ד}} בלא {{באר היטב|ג}} הדחה עושה ואין לחוש לדם שעל המלח {{באר הגולה|ה}} ויש מי שאומר דהני מילי כשמולחו וצולהו מיד {{טז|ג}} אבל אם שהה במלחו {{טז|ד}} המלח בולע ונאסר {{שך|ז}} לפיכך מדיחו יפה {{כרתי|ה}} קודם {{באר היטב|ד}} צלייה: <small>הגה {{שך|ח}} {{ביאור הגר"א|ד}} וי"א דצלי בעי הדחה תחילה (רמב"ן) {{ביאור הגר"א|ה}} וי"א דצריך גם כן קצת מליחה תחילה (רש"י) והמנהג להדיחו תחילה וגם למלחו קצת כאשר נתחב בשפוד וצולהו מיד קודם שיתמלא המלח דם (הגהת ש"ד) {{שך|ט}} מיהו אם לא הדיחו ולא מלחו כלל או מלחו בלא {{באר היטב|ה}} הדחה תחילה ונצלה כך מותר ובלבד שלא {{באר היטב|ו}} שהה כך במליחתו {{טז|ה}} בלא הדחה שיעור מליחתו {{ביאור הגר"א|ו}} אבל אם שהה כל כך קודם שצלאו {{באר היטב|ז}} {{כרתי|ו}} אסור (כך משמע בארוך כלל ה') {{שך|י}} {{ביאור הגר"א|ז}} ואין חלוק בכל זה {{טז|ו}} בין אווזות ושאר עופות {{באר היטב|ח}} החלולים (מרדכי וש"ד וב"י ועת"ח כ"ט ד"ו) {{שך|יא}} {{ביאור הגר"א|ח}} ובלבד שלא יהיו מלואים {{טז|ז}} בביצים או בשאר {{באר היטב|ט}} בשר אבל אם הם מלואים דינם כבשול וצריכים מליחה תחילה כמו לקדרה (ש"ד) ונהגו להחמיר כשצולין בשר {{שך|יב}} {{כרתי|ז}} בלא {{באר היטב|י}} מליחה שלא להפך השפוד תמיד כדי שיזוב הדם (ארוך כלל ט') {{כרתי|ח}} ובדיעבד אין לחוש ואין חלוק בכל זה בין אם רוצה לאכלו כך צלי או רוצה לבשלו אחר כן {{שך|יג}} {{ביאור הגר"א|ט}} רק שיצלנו תחלה {{כרתי|ט}} כדי שיהא ראוי {{באר היטב|יא}} {{פתחי תשובה|א}} לאכילה {{שך|יד}} דהיינו כחצי צלייתו (שם) . י"א {{שך|טו}} דכל צלי {{כרתי|י}} צריך הדחה אחר {{באר היטב|יב}} צלייתו משום דם הדבוק בו (אגודה ואגור) וכן נוהגין לכתחלה מיהו אם לא הדיחו ואפילו בשלו כך מותר (ע"ל סימן ע"ג) ואפילו נמלח תחלה קודם צלייתו ולא הודח אחר המליחה אפילו הכי מותר ולא חיישינן לדם ומלח שעליו דנורא משאב שאיב (או"ה):</small>