שו"ת הרא"ש/ט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ומצאתי''' תשובה בשם ה"ר יצחק אור זרוע ראובן הנפקד שאנסוהו הקהל מכח החרם לתת הפקדון של שמעון שדר חוץ לעיר לתתו בשבילו למנת ההגמון אם לא היה חייב המפקיד לתת מס עמהם בטענתו הנפקד חייב דלא מיבעיא היכא דלא חלה עליו שבועה שהשביעוהו לגזלו ולאו אנוס הוא אלא אפילו היה אנוס חייב דנשא ונתן ביד חייב כההוא דהגוזל בתרא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/קיז/א|קי"ז]]}} ישראל שאנסוהו גוים והראה ממון חברו פטור ואם נשא ונתן ביד חייב ואם כדברי הקהל שחייב ליתן למנת ההגמון הנפקד פטור דמשועבד לקהל מדרבי נתן כההוא דשור שנגח ד' או ה' {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/מ/ב|מ']]}} שאלו בחזקת תם וכו' ומה שטוען שלא החזירו כשתבעו קודם הקהל אפי' גרמא אין כאן וכ"ש גרמא של בעל חוב ולא דמי לירושלמי פרק החובל ובפרק בתרא דכתובות גבי פריעת בעל חוב של חברו והניח מעותיו על קרן הצבי דמפרש טעמא הוינא מפייסנא ליה והוה מחל לי הגע עצמך דהוה גביה המשכון מפייס הוינא ליה ויהיב משכוניה ואפילו בבעל חוב דוחק דהתם אמר ליה מי הזקיקך לפרוע בדבר שלא נשתעבדת אבל המשועבד בדין פרע והא דירושלמי דהגוזל בתרא נטלוה מסיקין מיד הגזלן מחמת הנגזל מהו דניכול למימר ליה מ"מ הב לי דידי ומאן דבעי ייתי ויסב מנאי גזלן ודאי חייב באונסין דבעי למיעבד השבה מעלייתא ותו דלא נשתעבד הגזלן למסיקין שהן באין באונסיות בדין.