שו"ת הרא"ש/צו/ג: הבדלים בין גרסאות בדף

'''וששאלתם''' אדם אחד היה לו אשה ובנים קטנים ומתה האשה ואותו אדם קנה בתים וקרקעות ועשה השטרות של הקנייה בשם בניו הקטנים וגם הלוה לבני אדם ועשה שטרי הלואות בשם בניו הקטנים והפקיד כל השטרות ביד נאמן בשם בניו הקטנים ואמר לו כל השטרות יהו בידך אם ימות יהיו לבניו אחריו אבל כל זמן שאני קיים יהיו שלי ואחר כך נשא אשה אחרת והוליד ממנה בן ונפטר ונשארו השטרות ביד הנפקד אם יירש הבן האחרון עם הבנים הראשונים או לא.

'''תשובה''' כיון שלקח והלוה בשם בניו זכו בהם הבנים וראיה מההיא דפרק הגוזל קמא (ק"ב) ת"ר אין כופין ריש גלותא למכור הא מיקנא קניא נימא פליגי דבני מערבא דאמרי מי הודיעו לבעל החטין שיקנה החטין לבעל המעות לא צריכה דאודעינהו לעדים מעיקרא אלמא היכא דהודיעו לעדים מעיקרא שקנה לריש גלותא קנה ריש גלותא וכן בנדון זה כיון שנכתבו השטרות בשם הבנים גם הקנין היה לשם הבנים כי בענין אחר לא היו העדים חותמין אם כן קנו הבנים כי אביהם נתן להם הממון וזכה להם נחלת הבנים וקרקעות ובירושה נפלה להם מאבי אמם ועוד שהרי צוה כי אם ימות יהא לבניו אחריו והנפקד זכה בהם מתחת ידו והנראה לי כתבתי אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.