שו"ת הרא"ש/צב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''וששאלת''' ראובן השכיר בהמתו לשמעון לילך מאלשך לטוליטולה ולהחזירה למחרת והחזירה בו ביום וקבל ראובן לזקנים מה שעשה לו שמעון ואמר לו לקבלה ולהשתדל ברפואתה וקבלה ומתה לסוף שמונה ימים ושמעון אומר שלא נתקלקלה מחמתו אלא (חולי) המיתה בסמנין או במאכל ובמשתה.

'''בני''' שיחיה דע כי הרבה בהמות חורשות בהרים אף על פי כן כשהתנה שיחרוש בבקעה וחרש בהר הוי שינוי כי זה היה מכיר בהמתו שמנה שלא היה יכול לסבול טורח חרישות הר ואחרי ששינה והוליכה בהר אנו תולין שמתה וכן בנדון זה אף על פי שיש בהמות שהולכות וחוזרות ביום א' זה שהתנה שתלך ותחזור בשני ימים מכיר היה בבהמתו שאין בה כח ללכת ולחזור ביום אחד וזה ששינה פשע והמשכיר אמר מיד שלא היה רוצה לקבלה כי מכיר היה בבהמתו שתחלש ובזה היה הדין עמו כי השוכר כיון שפשע עליו היה מוטל ליטפל בה עד שתתחזק אלא שקבלה במאמר הזקנים ונעשה עליה שומר חנם של השוכר ובהמה זו כיון שמתה סוף ח' ימים יש הוכחה גדולה שמתה מחמת ששינה ואם היתה חיה יותר היה צריך שיראה בהמתו לעדים והם יראו שהיתה מתנונה והולכת וזה שברשות לקחה ישבע בה שלא פשע בה במאכל ובמשתה ובמלאכה והאכילה על הדרך שהיה רגיל להאכילה תחלה ועל הרכיבה מאחר שקבלה בחזקת שהיא חולה על פי הזקנים שאמרו לו שיטפל בה לראות אם תתרפא לא היה לו לרכוב עליה כלל ואם רכב עליה כדי להשקותה אין זו פשיעה אבל לרכוב עליה לצרכו פשיעה היא זו כי לא היה לו לרכוב עליה לצרכו כיון שקבלה בחזקת חולה.