שו"ת הרא"ש/עט/יב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''שאלה''' למדתנו רבינו עבדים אין נקנין באגב מי משתעבדי באגב ואפילו אין צבורין בתוכו מידי דהוה אדבר שלא בא לעולם דמשתעבד אעפ"י שאין נקנה וגבי ממשעבדי או לא ומההיא דיבמות פרק נושאין על האנוסה (צ"ט) משמע דגבי אף ממשעבדי דקתני יש מוכר את אביו להגבות את אמו כתובתה כיצד ישראל שלקח עבד ושפחה כו' ואמרינן מאי קמ"ל דכולה ר"מ היא וקמ"ל דמטלטלי משתעבדי לכתובה אי בעית אימא עבדא כמקרקעי דמי כו' אלמא בין למ"ד עבדא כמקרקעי דמי בין למ"ד עבדא כמטלטלי דמי משתעבד וגבי אפילו ממשעבדי אבל קשי"א לי מההיא דב"ק (י"א) דאמר רב נחמן אין גובין אותו מן היתומים אא"כ עשאו אפותיקי כ"ש מלוקח דלא גבי.

'''תשובה''' יקבל החכם את תשובתו דע כי עבדים משתעבדי אגב מקרקעי אף על גב דאינן נקנין אגב מקרקעי כי שעבוד וקנייה תרי עניני נינהו קניית מטלטלי אגב מקרקעי בפירוש מקרא בפ"ק דקידושין (כ"ו) דכתיב ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב עם ערים בצורות ועבדים לא הוו בכלל מטלטלין לענין קנייה והא דמטלטלי משתעבדי אגב מקרקעי אינו מטעם קנייה אלא משום כיון דשעבדינהו אגב קרקע אית להו קלא כמו למקרקעי וכל טריפת בעל חוב בקלא תליא מילתא דהוה להם ללקוחות ליזהר וכל שכן עבדים דשעבדם אגב קרקע דאית להו קלא טפי כדרבא (ב"ק י"א) דאמר רבא עשה עבדו אפותיקי ומכרו לאחר בעל חוב גובה ממנו עשה שורו אפותיקי ומכרו אין בעל חוב גובה ממנו מ"ט הא אית ליה קלא והא לית ליה קלא ומה שהבאת ממוכר את אביו להגבות את אמו כתובתה אין ענינו לכאן דהתם לאו משום אגב הוא אלא לר' מאיר כתובה נגבית אף ממטלטלי ולאיכא דאמרי עבדא כמקרקעי לענין טריפת בעל חוב.