שו"ת הרא"ש/עט/יא: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ראובן''' חייב מעות לשמעון ואין לו לפרוע אלא שטרות ואומר כי מקצת השטרות הן מיוחדים ללוי שהלוה לו מעות ופסק מורי הרא"ש שאין בדבריו כלום אעפ"י שאין השטרות ידועים כי אם על פיו אין כאן מגו לומר שאם היה רוצה היה נותנן לו בעל חובו במתנה שאין זה מגו טוב שאם היה נותנם לו צריך לפורעו פעם אחרת והייחוד שייחד לו אינו כלום דמלוה להוצאה נתנה אפילו יש לו מעות מוכנים אין יכול לומר של פלוני הן כל זמן שלא באו לידו ודאי אם היה לו עסקא בידו נאמן לומר אלו מעסק של פלוני הם במגו שנותנם לו בפרעון חובו.

[ומה ששאלת אם דין אשה ובעל חוב שוין לענין שעבוד סתמת שאלתך ולא ידעתי לענין מה שאלתני כי יש דברים שייכו בה כדאמר בפרק הכותב (פ"ו) אמר אמימר האי מאן דאיכא עליה כתובת אשה ובעל חוב ואית ליה זוזא ואית ליה ארעתא פי' וליכא חד מינייהו דקדים לבעל חוב מסלקין ליה בזוזי ולאתתא בארעא האי כדיניה והאי כדיניה ואי ליכא אלא ארעא ולא חזיא אלא לחד לבעל חוב יהבינן ליה לאיתתא לא יהבינן לה משום נעילת דלת אבל אשה יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא ולשאר דברים שעבודם שוה].