178,036
עריכות
חות יאיר/צד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כמה מראימ
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (כמה מראימ) |
||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
ובנדרים ד"י ע"א ז"ל שמעון הצדיק ור"ש ור"א הקפר כלם בשיטה אחת הם. והוא לשון זר: | ובנדרים ד"י ע"א ז"ל שמעון הצדיק ור"ש ור"א הקפר כלם בשיטה אחת הם. והוא לשון זר: | ||
את"ל דבלשון הש"ס הלכה הוא. כך ס"ל להרמב"ם (והארכנו בספרי | '''את"ל דבלשון הש"ס הלכה הוא.''' כך ס"ל להרמב"ם (והארכנו בספרי מר קשישא ופרשנו דהיינו דוקא אם כ' הש"ס לשון את"ל) וכ"כ במ"ע פ"ב דנזירות שכך קבלנו מבעלי תו' הביאו ש"י דל"א ע"ב וע' תו' גיטין דמ"ג ע"א. ושו"ת מהריב"ל [[שו"ת מהר"י בן לב/א/?|ספר א' דל"ט]] ושו"ת ראב"ח [[מים עמוקים/א/סח|ח"א סי' ס"ח]]: | ||
כל המיקל בארץ הלכה כוותי' בח"ל. ברכות דל"ו ע"א כתבו התו' שבת ר"ד קל"ט דדוקא בדפליגו בדין מין אוכל אי הוי אסור יע"ש ונ"ל משום דשם ובברכות פליגו בכה"ג לכן נקטו התוס' כך וה"ה אם פליגו בגוונא אוחרי ולכן כתבו כמה פוסקים שמכלל זה יצא לנו היתר לחדש בח"ל ולא אתא התוס' רק לאפיקי מחלוקת התלוי בזריעה: | '''כל המיקל בארץ הלכה כוותי' בח"ל.''' ברכות דל"ו ע"א כתבו התו' שבת [[תוספות/שבת/קלט/א|ר"ד קל"ט]] דדוקא בדפליגו בדין מין אוכל אי הוי אסור יע"ש ונ"ל משום דשם ובברכות פליגו בכה"ג לכן נקטו התוס' כך וה"ה אם פליגו בגוונא אוחרי ולכן כתבו כמה פוסקים שמכלל זה יצא לנו היתר לחדש בח"ל ולא אתא התוס' רק לאפיקי מחלוקת התלוי בזריעה: | ||
מי דתנן בבחירת' כותי' ק"ל להלכה. ברכות דכ"ז ע"א וקידושין ס"ד נ"ד: | '''מי דתנן בבחירת' כותי' ק"ל להלכה.''' ברכות [[בבלי/ברכות/כז/א|דכ"ז ע"א]] וקידושין [[בבלי/קידושין/נד/ב|ס"ד נ"ד]]: | ||
במחלוקת שני אמוראים | במחלוקת שני אמוראים יש לפסוק בזה שהוא רגיל בש"ס ומארי' דתלמודא טפי מאידך כ"כ הרי"ף. קושיית הש"ס בפשיטות מאיזה דין מוכח דהכי ק"ל כגון בברכות [[בבלי/ברכות/כה/ב|דכ"ה ע"ב]] והרי לבו רואה את הערוה. אע"ג דאותו מ"ד לא ס"ל כך: | ||
ש"מ בלשון קושיא בש"ס משמע דלא ק"ל הכי ומשמעות תוס' מס' ע"ז נ"ז ע"א. ע' | ש"מ בלשון קושיא בש"ס משמע דלא ק"ל הכי ומשמעות תוס' מס' ע"ז [[תוספות/עבודה זרה/נז/א|נ"ז ע"א]]. ע' הליכות עולם די"ו ע"א: | ||
רב ור' יוחנן הלכ' כר"י לבד מתלת. ביצה ד"ד ע"א | רב ור' יוחנן הלכ' כר"י לבד מתלת. ביצה [[בבלי/ביצה/ד/א|ד"ד ע"א]] ו[[בבלי/ביצה/ד/ב|ע"ב]]. וזה חידוש דבגמ' חולין ד[[בבלי/חולין/צה/ב|צ"ה ע"ב]] דר"י כתב לרב לקדם רבינו שבבבל. ועוד רב תנא ופליג כבש"ס עירובין [[בבלי/עירובין/נ/ב|ד"נ ע"ב]] וכתובות [[בבלי/כתובות/ח/א|ד"ח ע"א]] וגיטין [[בבלי/גיטין/לח/ב|דל"ח ע"ב]] וב"ב [[בבלי/בבא בתרא/מב/ב|דמ"ב ע"ב]] וע"ע חולין ד[[בבלי/חולין/קכב/ב|קכ"ב ע"ב]] ואין אומרים כך על ר"י כמ"ש תוס' יבמות ד"ז ע"ב ונדה דך"ב ע"ב וכ"כ המפרש למס' תמיד: | ||
שמואל ור' יוחנן הלכה כר"י. שם בביצה. גם זה פלא שהיה גם הוא גדול מר"י כבגמ' חולין דצ"ה ע"ב | '''שמואל ור' יוחנן הלכה כר"י.''' שם בביצה. גם זה פלא שהיה גם הוא גדול מר"י כבגמ' חולין [[בבלי/חולין/צה/ב|דצ"ה ע"ב]] וד[[בבלי/חולין/קלז/ב|קל"ז ע"ב]]: | ||
רב הונא ור"י כהא דחגיגה ד"ג ע"ב הלכה כר' יוחנן מכח כ"ש ע' תוס ברכות ד"מ ע"ב: | רב הונא ור"י כהא דחגיגה ד"ג ע"ב הלכה כר' יוחנן מכח כ"ש ע' תוס' ברכות [[תוספות/ברכות/מ/ב|ד"מ ע"ב]]: | ||
חזקיה ור"י הלכה כחזקיה שהיה רבו ע' קידושין דנ"א ע"א: | חזקיה ור"י הלכה כחזקיה שהיה רבו ע' קידושין [[בבלי/קידושין/נא/א|דנ"א ע"א]]: | ||
אם לא בדקים ליה ר"י כרבנן | אם לא בדקים ליה ר"י כרבנן עי' נזיר [[בבלי/נזיר/נ/ב|ד"נ ע"ב]] ובמיימוני פ"ז דנזירות: | ||
ר"א ור"י הלכה כר"י וכ"כ ה"ע ובכריתות דצ"ט שהי' ר"י רבו דר"א ע' ב"ב דקנ"ד ע"ב ותמורה דקכ"ב ע"ב והא דכת' הרמב"ם בפ"ג מ"ה מעבודת יוה"ך בכה"ג מונה שמא ישכח וכו' וא"כ בדיעבד כשר אם לא מנה וזה כר"א ולא כר"י ביומא דנ"ה ע"א היינו משום דת"כ סתם כוותיה דר"א אף כי לדעת מהרי"ק אין פיסק' הכללות רק בדברים הנהוגים ובחדושי' דת"כ הארכנו בג"ה: | ר"א ור"י הלכה כר"י וכ"כ ה"ע ובכריתות דצ"ט שהי' ר"י רבו דר"א ע' ב"ב דקנ"ד ע"ב ותמורה דקכ"ב ע"ב והא דכת' הרמב"ם בפ"ג מ"ה מעבודת יוה"ך בכה"ג מונה שמא ישכח וכו' וא"כ בדיעבד כשר אם לא מנה וזה כר"א ולא כר"י ביומא דנ"ה ע"א היינו משום דת"כ סתם כוותיה דר"א אף כי לדעת מהרי"ק אין פיסק' הכללות רק בדברים הנהוגים ובחדושי' דת"כ הארכנו בג"ה: | ||
| שורה 226: | שורה 226: | ||
'''ר"ש ור' יודא הלכה כר"י.''' שם ובכורות די"א ע"א וביצה דכ"ז ע"א ותימא על הב"י מזה על מ"ש בהיפך בי"ד ר"ס קי"ט דקי"ג ע"ב והרגיש בו בספר תפארת ישראל עי' תוי"ט בכורות פ"ד מ"ט: | '''ר"ש ור' יודא הלכה כר"י.''' שם ובכורות די"א ע"א וביצה דכ"ז ע"א ותימא על הב"י מזה על מ"ש בהיפך בי"ד ר"ס קי"ט דקי"ג ע"ב והרגיש בו בספר תפארת ישראל עי' תוי"ט בכורות פ"ד מ"ט: | ||
ר"מ ור"ש קם בתיקו שם ובמבוא הגמ' לר"ש הנגיד דהלכה כר"ש ומדברי הרא"ש קרוב לספ"ב דע"ז נראה ג"כ דגרס הלכה כר"ש וראיתי בהקדמת ספר פי' עץ החיים דהכי איתא בירושלמי בפ"ה דדמאי וע"ע מ"ש ספ"ט דחולין וק"ל א"כ לא הוי צריך בש"ס לפסוק ר"מ ור' יוסי הלכה כר"י דק"ו הוא כמו דיליף לה באמת מק"ו בש"ס באופן אחר ודו"ק. וממ"ש בפ"ק דעירובין על ר"ע מפני מה לא קבעו הלכה כמותו ג"כ משמע ג"כ נגד כל חולק עי' תיו"ט חולין פ"ט: | |||
'''הלכה כרב ששת באיסורא.''' עי' תוס' ברכות דמ"ו ע"א ועירובין ד"מ ע"א לגבי ר"נ: | '''הלכה כרב ששת באיסורא.''' עי' תוס' ברכות דמ"ו ע"א ועירובין ד"מ ע"א לגבי ר"נ: | ||