הלכות גדולות/יום טוב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מיחייבינן'''  לקדושיה ליומא טבא {{ממ|[[מכילתא יתרו]]}} דכתיב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש. ומיחייבינן לאדכורי קדושתא בצלותא ועל כסא דאמר רבא {{ממ|[[בבלי/פסחים/קיז/ב|פסחים קיז:]]}} אשכחתינון לסבי דפומבדיתא דיתבי וקאמרי בשבתא בין בקידושא ובין בצלותא מקדש השבת ביומא טבא בין בקידושא ובין בצלותא מקדש ישראל והזמנים והלכתא כסבי דפומבדיתא דאמר רבינא איקלעי לסורא לקמיה דמרימר נחית שליחא דציבורא ואמר כסבי דפומבדיתא הוו קא משתקי ליה אמר להו מרימר שבקוה דהלכתא כסבי דפומבדיתא. ואסיר למיעבד מלאכה ביומא טבא לבר מן מידי דצורך אכילה דכתיב כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש וגו'. ומידי דלצורך אכילה דקאמרינן דשרי למיעבד הני מילי דברים שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב כגון שחיטה ואפיה ובישול אבל דברים שאיפשר לעשותן מלפני יום טוב כגון טחינה והרקדה אסורין ביום טוב והרקדה דקאמרינן דאסירא הני מילי פעם ראשונה אבל מהדר מיתנייה לקימחא דילמא נפל ביה צרור או קיסם שפיר דמי ומיתבעי לשנויי דלא ליחזי כעובדין דחול {{ממ|[[בבלי/ביצה/כט/ב|ביצה כט:]]}} דתנו רבנן אין שונין קמח ביום טוב משום רבי פפייס ור"י בן בתירא ששונין אמרו ואמרינן דביתהו דרב אשי תניא אפתורא. אמר רב אשי הא דידן ברתיה דרמי בר אבא ורמי בר אבא הוה שכיח בי רב פפי ורב פפי מאריה דעובדא הוה ואי לאו דחזאי מבית נשא לא הוה עבדא. {{ממ|[[בבלי/ביצה/כט/א|שם כט.]]}} אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש לא ימדוד אדם שעורין ויתן לפני בהמתו אבל קודר הוא קב או קביים ואינו חושש אבל נחתום מודד תבלין ונותן לתוך קדירתו כדי שלא יקדיח תבשילו. אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב מודדת אשה קמח לעיסתה כדי שתטול חלה בעין יפה ושמואל אמר אסור והא תנא דבי שמואל מותר אמר אביי השתא דאמר שמואל אסור ותנא דבי שמואל מותר שמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן דאסור. ומכשירי אוכל נפש שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב {{ממ|[[בבלי/ביצה/כח/ב|שם כח:]]}} כגון סכין שנפגמה ושפוד שנרצם וגריפת תנור ביום טוב פלוגתא דר' יהודה ורבנן דתניא אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד ר' יהודה אומר אף מכשירי אוכל נפש ואפילו רבי יהודה לא קא שרי אלא מכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב דכתיב הוא וכתיב לכם הוא ולא מכשירין שאפשר לעשותן מערב יום טוב לכם לכל צרכיכם במכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב והלכה כרבי יהודה ואע"ג דיחיד ורבים הלכה כרבים וסתם לן תנא כרבנן במגלה אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד כיון דקא רמינן {{ממ|[[בבלי/ביצה/לז/א|שם לז.]]}} משילין פרות דרך ארובה ביום טוב אאין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד וקא מפרק רב פפא הא בית שמאי הא בית הלל הוה ליה אין בין יום טוב לשבת כבית שמאי ור' יהודה כבית הלל {{ממ|[[בבלי/ביצה/כח/א|שם כח.]]}} וא"ל רבא לרב חסדא דרשינן משמך הלכה כרבי יהודה א"ל יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא תדרשון משמאי: