164,807
עריכות
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שילוב מה שכבר היה כאן) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
''' | '''גמ' הדוב והנמר והברדלס כו'.''' כצ"ל: | ||
'''שם אין מוסיפין על העיר כו'.''' | '''שם אין מוסיפין על העיר כו'.''' ופירש רש"י {{ממ|[[רש"י/סנהדרין/ב/א#על|ד"ה על העיר]]}} ירושלים. וכתב ה[[ברטנורא/סנהדרין/א#א|רע"ב]] {{ממ|והוא מ[[פירוש המשנה לרמב"ם/סנהדרין/א#א|הרמב"ם]]}} דאין מוסיפין קדושה כו'. וק"ל מדוע לא תני כל העיירות המוקפות חומה דקדושות גם כן לענין שילוח מצורעים {{ממ|[[משנה/כלים/א#ז|פ"א דכלים מ"ז]]}}. ולפי מ"ש הרע"ב [[ברטנורא/כלים/א#ז|שם]] {{ממ|והוא מ[[ר"ש/כלים/א#ז|הר"ש]]}} דדוקא מוקפות חומה מימות יהושע בן נון [ועי' רש"י מגילה {{ממ|[[רש"י/מגילה/י/ב|י' ב']]}} ד"ה כל המצות ובשבועות [[רש"י/שבועות/טז/א|ע"ז סע"א]]] אולי אף סנהדרי של ע"א לא מהני להרחיב החומה. אבל ק"ק גם משאר עיירות שאינן מוקפות חומה דקודושת גם כן לענין הוצאת אבנים המנוגעות מהן, כמ"ש שם התוי"ט. וכמו כן קשה מהר הבית דהוא נגד מחנה לויה ומשתלחין ממנו זבים כו'. ועי' תוס' שבועות {{ממ|[[תוספות/שבועות/טו/א#ויוצא|טו.]]}} ד"ה ויוצא. ואולי גם עליו אין יכולים להוסיף כי משכו שהוא ה' מאות אמה על המ"א הוא מרומז בקרא דרוחב חמשים בחמשים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כז#יח|שמות כז יח]]}} שיהיה שטחו נ' פעמים כחצר המשכן כמו שכתב המפרש המכונה בשם רש"י בדברי הימים {{ממ|[[רש"י/דברי הימים א/כח#יט|א' כח יט]]}} אלא שלשונו מגומגם שם. וכל שכן שלא היו רשאין להוסיף על ההיכל כי הכל בכתב כו'{{הערה|לשון הכתוב בדברי הימים {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/כח#יט|שם]]}} ונדרש בגמרא בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/סב/א|סב.]]}} ובכ"ד.}}. רק על המזבח שהוסיפו לדעת ר' יוסי בבית שני מקרא דרשו כדאיתא בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/סב/א|סב]]}} ומה שהוסיפו על רוחב האולם לעשותו י"א אמה ובבית שלמה לא היה אלא עשרה אפרש אי"ה במדות: | ||
'''שם ומנין להביא עוד שלשה כו' הטייתך לרעה ע"פ שנים.''' מוכח דאף בסנהדרי קטנה נגמר הדין לחובה ע"פ שנים מכריעין וכ"מ לקמן בפ' היו בודקין ובכ"מ. וק"ל מדוע לא ילכו לב"ד הגדול וישאלו וכדכתיב כי יפלא וגו' וקמת ועלית וגו' ועוד והצילו העדה כתיב. וביותר קשה להפוסקים דאין סומכין על הרוב היכא דאיכא לברורי: | '''שם ומנין להביא עוד שלשה כו' הטייתך לרעה ע"פ שנים.''' מוכח דאף בסנהדרי קטנה נגמר הדין לחובה ע"פ שנים מכריעין וכ"מ לקמן בפ' היו בודקין ובכ"מ. וק"ל מדוע לא ילכו לב"ד הגדול וישאלו וכדכתיב כי יפלא וגו' וקמת ועלית וגו' ועוד והצילו העדה כתיב. וביותר קשה להפוסקים דאין סומכין על הרוב היכא דאיכא לברורי: | ||
'''רש"י ד"ה מיאונין. דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון.''' | '''רש"י ד"ה מיאונין. דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון.''' הנודע ביהודה ב[[נודע ביהודה/ב/אבן העזר/קיד|מהדורא תניינא חלק אבן העזר סימן קי"ד]] וכן בתור"ע {{ממ|[[תוספות רבי עקיבא איגר/סנהדרין/א#ב|אות ב]]}} הבינו דר"ל כעין גט של תורה. וקהו בזה דהיכן מצינו בגט שיהא צריך ג'. ולי אפשר לומר דכוונתו על חליצה שהיא כעין מיאון שהיבם ממאן ליבמה כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כה#ז|דברים כה ז]]}} מאן יבמי וגו'{{הערה|ועי' כעין זה ב[[מהר"ם שיף/סנהדרין/ב/א|מהר"ם שיף]] {{ממ|ד"ה במשנה}} שכוונת רש"י כעין חליצה דאורייתא שמיאון דומה לחליצה לפי ששניהם נעשים באמירה.}}: | ||
'''רש"י ד"ה הזאב. דאמרינן בב"ק אחד שור כו'.''' עי' תוי"ט: | '''רש"י ד"ה הזאב. דאמרינן בב"ק אחד שור כו'.''' עי' תוי"ט: | ||
שורה 13: | שורה 13: | ||
'''רש"י ד"ה וא"ד לא את השבט. רובו כו'.''' מה שהקשו הרש"ל והרש"א מהמקשה לקמן בגמרא דאמר אבל כולו לא. לק"מ דרש"י לא בא לשלול כולו אלא דפי' דה"ה רובו דהוא ככולו ברוב המקומות. ולכן מקשה שפיר מעיקר הכוונה. דזה ודאי לא ניתן להאמר שיכוין התנא לרובו דוקא ולא לכולו. אולם מפי' הרמב"ם ומחבורו ברפ"ה מהל' סנהדרין משמע דדוקא כולו. ונ"ל ראיה לפירש"י דהא אמרי' נמי ואי אתה מוציא כל העיר כולה והתם רובה ככולה כדאי' לקמן {{ממ|קי"א ב}} במשנה ועד שיודח רובה. ומש"כ הרש"א וה"ק ריו"נ בהדיא עד רובו משמע דמרובו כו'. לכאורה תמוה דהא רש"י פי' בדר' יאשיה וטפי ממאה נפקא כו' אלמא שפי' דעו"ע בכלל וא"כ נוכל לומר גם בדריו"נ דעד רובו ורובו בכלל וכל שאינו כולו ממש הוא נכלל ברובו. וכן הלשון ואפילו ריו"נ ל"ק אלא רובו כו' מוכח להדיא דלא כדבריו ועי' בלח"מ: | '''רש"י ד"ה וא"ד לא את השבט. רובו כו'.''' מה שהקשו הרש"ל והרש"א מהמקשה לקמן בגמרא דאמר אבל כולו לא. לק"מ דרש"י לא בא לשלול כולו אלא דפי' דה"ה רובו דהוא ככולו ברוב המקומות. ולכן מקשה שפיר מעיקר הכוונה. דזה ודאי לא ניתן להאמר שיכוין התנא לרובו דוקא ולא לכולו. אולם מפי' הרמב"ם ומחבורו ברפ"ה מהל' סנהדרין משמע דדוקא כולו. ונ"ל ראיה לפירש"י דהא אמרי' נמי ואי אתה מוציא כל העיר כולה והתם רובה ככולה כדאי' לקמן {{ממ|קי"א ב}} במשנה ועד שיודח רובה. ומש"כ הרש"א וה"ק ריו"נ בהדיא עד רובו משמע דמרובו כו'. לכאורה תמוה דהא רש"י פי' בדר' יאשיה וטפי ממאה נפקא כו' אלמא שפי' דעו"ע בכלל וא"כ נוכל לומר גם בדריו"נ דעד רובו ורובו בכלל וכל שאינו כולו ממש הוא נכלל ברובו. וכן הלשון ואפילו ריו"נ ל"ק אלא רובו כו' מוכח להדיא דלא כדבריו ועי' בלח"מ: | ||
{{ | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |