עץ יוסף על בראשית רבה/פב/ה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''עתידין בניך כו'.''' שיקריבו כקהל עמים בשעת איסור הבמות. והיינו שאליהו יקריב בבמה בשעת איסור הבמות כשקבץ הנביאים בהר הכרמל:

'''מה קהל עמים.''' היינו האומות {{ממ|רש"י}}:

'''ר"ח מייתי ליה מהכא.''' לר"ש דגוי וקהל גוים רמז אקרבן דכתיב ויקח אליהו י"ב אבנים אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל יהיה שמך כי מה הוצרך להזכיר מה שנקרא שמו ישראל. אלא שלפי שבמאמר ה' עשה אליהו כדאמר בירושלמי פ"ג דתעניות קאמר דדייק ליה אליהו מהכא כי כשנא' לו מפי ה' ישראל יהיה שמך שם נא' גוי וקהל גוים שיעשו לפעמים כמעשה גוים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''אשר יולד לישראל כו'.''' פי' ששבט דן שהקימו את הפסל מצאו סמך ממ"ש גוי וקהל גוים שמשמע שיצאו ממנו גוי שיעבדו לע"א כקהל הגוים. ולכך אמר אשר יולד לישראל לרמוז לזה שנא' כשנקרא שמו ישראל. אבל הם טעו כי ה' לא אמר ליעקב אלא דבר אליהו שהיה קידוש ה':

'''משיעשו בניך כעמים להרו של זבולון כו'.''' פי' משעה שיעבדו אליל כעמים. אז להרו של זבולן יאספו שם יזבחו זבחי צדק שיעשה להם צדקה ויקבלם אע"פ שהם באיסור במות. ופירוש הר יקראו יאספו להר הוא הר הכרמל שהוא מזבולן:

'''אלא גוי כו'.''' כלו' היתר איסור הבמה לאליהו למדנו מפסוק עמים הר יקראו ופסוק גוי וקהל גוים בא לחייב על כל שבט ושבט ור"ל דאי' פלוגתא בפ"ק דהוריות בפר העלם דבר של צבור דר"מ ס"ל דאפי' חטאו כל ישראל אין מביאין רק פר אחד לכולם ור"ש ור"י ס"ל דכל שבט ושבט איקרי קהל הילכך אם חטאו כל ישראל מביאין י"ב פרים. ואם חטא שבט אחד בלבד מביא פר אחד. וקאמר הכא דטעמא דר"ש ור' יהודה הוא מדכתי' גוי וקהל גוים יהיה ממך דעל בנימן שעדיין לא נולד קאמר. אלמא לבנימן לחודיה קרי קהל גוים. וכך צ"ל לחייב על כל שבט ושבט כדברי ר"ש ור"י שאומרים {{ממ|הוריות דף ה'}} לחייב על כל קהל וקהל:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}