עץ יוסף על בראשית רבה/עא/ט: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''בחורה היתה.''' פרש"י לפי שהיתה בחורה מכולן ותינוקת בשנים אין הריון ניכר בה. וכדי לרמות ליעקב נתנה לבן ללאה שלא יבין שמכניס לו את לאה שכך מנהג ליתן שפחה הגדולה לגדולה והקטנה לקטנה:

'''אתא גדא דביתא.''' דפי' בגד בשני מלות בא גד. ופירוש גד מזל טוב. שראתה לאה ברוה"ק מה שיהיה נוצח בכל מלחמותיו כמו שאחז"ל גבי גד גדוד יגודנו. ולפי שע"י נצוחו במלחמה יהיה עזר לכל ישראל אמר עוד אתא גדא דעלמא {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''שעתיד לגדד משתיתן.''' דריש גד לשון כריתה כמו גודו אילנא. וכן תרגם יונתן למגדעא משתייהון {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מתנות כהונה]]}}. ופי' משתיתן יסודותיהם מל' כי השתות יהרסון. או פי' שמחתן והצלחתן. כמו דאכיל פרוטגמיא אכיל משתיתא ופי' הערוך דאכיל סחורתו בעוה"ז אכל משתה שלו שהיה מזומן לו לע"ל {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''ומנו אליהו.''' דאתי מגד כדר' נהוראי דבסמוך:

'''מתושבי גלעד.''' וגלעד הוא מגד:

'''מאן חזית כו'.''' מה ראית ראיה מפסוק זה שהוא משל גד. ואם משום שהיה מגלעד. הא לאו כל הגלעד היה מגד שחציו ניתן לחצי שבט המנשה ככתוב בסדר דברים ובספר יהושע. ומשני דכתיב בגד ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד. משמע דכל ערי הגלעד ניתנו לגד. וחצי הגלעד שניתנה למנשה היינו חצי ההר. הלכך מתושבי גלעד היינו גד שניתנו לו הערים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''מיושבי לשכת הגזית.''' מהסנהדרין היושבים שם. ודרשו גלעד לשון גיל עד שמשם גילה יוצאה לעולם על ידי התורה והמשפט היוצא משם. והוא עדות לישראל ששכינה שורה בישראל:

'''אלא מדרשות הן.''' השמות האלה להדרש נכתבו כדמפרש. וכדאיתא ברות רבה לא ניתן דברי הימים אלא להידרש:

'''אלו אומרים משל גד.''' זולת סברות אלו יש מחז"ל בפדר"א שאליהו הוא פנחס וא"כ משל לוי הוה וכן בפרק המקבל אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי כו' א"ל לאו כהן הוא מר כו'. וכן כשהיה קובר את ר"ע א"ל מר לאו כהן. ועיין שם בתוס':

'''אני מבני בניה של רחל.''' אני בתד"א איתא דאמרו לו תן סימן לדבריך. אמר להם ויערשיה ואליה וזכרי:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}