עץ יוסף על בראשית רבה/מד/טו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''זו בבל.''' וגלות מצרים לא רמז בזה דההוא בהדיה אמר לו כי גר יהיה זרעך וגו'. וההוא לא הוה לפשע ישראל כאלו:

'''זו בבל.''' דכתיב בה תפושי כעגלה דשה:

'''ועז משולשת זו יון.''' שהעמידה שלשה מלכים. ואיל משולש זו מדי דא"ר אלעזר כל הרוחות כבשו בני מדי ורוח מזרחית לא כבשו. א"ר יוחנן מן מה דכתיב ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וגו' הוא דעתיה דר"א דאמר רוח מזרחית לא כבשו. וכן הוא נוסחת ספרים ישנים {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}} והכי פירושו ועז משולשת זו מלכות מקדוני שהעמידה ג' מלכים מפורסמים במעלה ובשלטנות הוא אלכסנדר מוקדן. ואחריו הד' שרים המפורסמים במעלה ושולטנות שנחלק להם אחר מותו ממשלת מלכותו וכולם היו מבני יון ונחשבו לממלכה אחת. אחריהם עמד אנטיוכס מלך יון אשר מלך על ארץ הצבי ונתפשט ממשלתו בעולם. הרי ג'. ואחריו נשפל מלכותם כי נפלו ביד החשמונאים. ומאז שוב צמח קרן מלכות ד'. ואיל משולש זו מדי ומספר זה לא נאמר על מנין המלכים כי הם העמידו יותר כמבואר להדיא בספר דניאל. אלא היינו לפי שכבשו רק ג' רוחות ולא רוח מזרחית. ומפרש ר"י דר"א יליף מהא דכתיב ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה ואילו קדמה לא קאמר מכלל שלא כבשו רוח מזרחית. ואיל זה הוא מדי וכדכתיב התם האיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס. והצפיר השעיר מלך יון ולכך מפרש נמי הכא עז משולשת מלך המקדוניא. ואיל משולש זה מדי {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''זו מלכות אדום כו'.''' מדלא קרי ליה צפור דריש דרמיז ביה נמי למידרש וגוזל אחור דלעיל מיניה כאילו נאמר תור גוזל לרמוז על אדום שקולה כקול התור כלומר שמראה עצמה ישרה בדבריה והיא גוזלת וכמ"ש לקמן בויק"ר פ' י"ג מה תור מראה כו' {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''ד"א [ויקח] לו.''' הני תיבות ד"א מיותר. והכי אי' בילקוט {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפ"ת]] ו[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מת"כ]]}}:

'''קתדרון כו'.''' כסאות דזה נקראת כסאות דדין ויתן איש בתרו לקראת רעהו לרמוז שנחלק ממשלת כסא מלכותם שלא יהיו באחדות הלב אלא יהיו תמיד מערכה מול מערכה. והצפור ירמוז לישראל שלא יאבדו או כמו שפרש"י בסדר זה ע"ש:

'''ששם היו סנהדרי גדולה כו'.''' שהם יושבים זה כנגד זה ולכן דקדק לומר ויבתר אותם בתוך כי לשכת הגזית נקרא שאר התוך כדאי' בויק"ר פ"ד כי שם חותכים דיניהם של ישראל. ודרש ויבתר לשון חתיכות דין:

'''ואת הצפור לא בתר כו' הראה לו כו'.''' ר"ל ואת הצפור מרמז על ישראל שכל מי שיהיה כצפור החלש שבורח ונמלט כשמרגיש דחייה מועטת יהיה לו קיום בגלות ולא יבא לכלל ביתור והיינו דקאמר כל מי שהוא מעמיד פנים בגל הגל שוטפו. כלומר כל מי שאינו נדחה מפני השעה השעה דוחקתו. וכל הנדחה מפני השעה השעה נדחית מפניו וכההוא עובדא דר"ע סוף יבמות דאמר כל גל וגל שבא עלי נענתי לו ראשי:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}