עץ יוסף על בראשית רבה/לא/יא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''לא מפרשים''' מלשון הפרשה וחילוק שאלו החכמים לא הפרישו דעותיהם ולא חילקו. רק ר"א ור"ל מחלקין:

'''חלון וצהר''' מלשון צהרים על האור. או שהצד"י מתחלף בז' מלשון זהר והיינו על החלון שמביא אורה לבית:

'''מרגליות''' היא אבן טוב המאיר כמ"ד שלא שמשו המזלות כל י"ב חדש של המבול. או ס"ל שלא היה צדיק גמור ולא היה ראוי לראות דרך החלון במפלתן:

'''לא היה צריך לא לאור החמה.''' להכיר שהוא יום. וללבנה להכיר שהוא לילה. ואיידי דנקט אור חמה ביום נקט לבנה בלילה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''ובשעה שהוא שוקע''' כי אור החמה גדול מכל אור על כן כל מאורות כהים בעוד אור החמה בעולם וסובר שלא שבתו המאורות במבול:

'''היה יודע שהוא יום''' שהוצרך להבחין בין יום ובין לילה לדעת לפרנס הבעלי חי שיש שאוכל בב' שעות ביום ויש בב' שעות בלילה כדאי' בירושלמי פ"ק דפסחים ובתנחומא {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''עריקין כו'''' רצים ובורחים היינו מפני חיל במערה:

'''גונדא''' חיל:

'''בוטיטה''' מערה {{ממ|ערוך}}:

'''ש"ס קילין היו בה כו'.''' קילין פירש במוסף הערוך בל"ר שם כללי לחדר קטן ובפרט מיוחד החדר לדבר מאכל ומשתה. וכתב היפ"ת שהעיקר כפי גירסת הערוך. והכי גרסינן ר' יהודה אומר שלש מאות ושלשים קילין היו בה. הקיל עשר אמות על עשר אמות וכו'. ר' נחמיה אומר תשעה מאות קילין היו בה וקיל שש אמות על שש אמות וכו'. על דעתיה דר"י ניחא. על דעתיה דר"נ לא ניחא. א"ר נחמיה כאמתא מלמטה כך אמתא מלמעלה ר"י אמר כמין קומרטין היתה והיה משקיף בה ועולה כו' עד שהעמידה על אמתא שנא' ואל אמה תכלנה וגו'. וכן מוגה בספר ישן. ובזה יבא הכל על נכון. והוא דר"י ור"נ פליגי בתרתי. חדא דר"י ס"ל קיל היה עשר על עשר. ור"נ ס"ל שכל קיל היה שש על שש. ותו דר"י ס"ל שבמדור העליון היה מקצר ועולה עד שלא היה בה כי אם ג' שורות של קילין וממילא לפי חשבונו סך הכל הוא ש"ל קילין. ורבי נחמיה ס"ל שגם במדור העליון היה שוה לתחתון והיה לפי חשבונו תשע מאות קילין. ואהא קאמר ע"ד דר"י ניחא משום דכתיב ואל אמה תכלנה מלמעלה. אבל לר"נ דאמר שהמדור העליון היה שוה לתחתון מאי ואל אמה תכלנה מלמעלה. ומשני דר"נ אמר כאמתא מלמטה כך אמתא מלמעלה. כלומר הא דכתיב ואל אמה תכלנה מלמעלה הכי פירושו באותה אמה שהיה משער ומודד למטה בה עצמה היה מודד ומשער גם למעלה שהיו כל המדורים שוים במדה. ור"י אמר כמין קומרוטין היתה והיה משקיף בה ועולה וכו' כלו' מדור העליון היה משופע ועולה כמין כיפה עד שלמעלה היה רחבו אמה. ולא התחיל השפוע אלא במדור השלישי מלמעלה כדרך הבנינים {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''ועתה''' אבאר לך בשם הערוך פירוש הדברים שרבי יהודה ס"ל שרוחב התיבה שהיתה חמשים אמה ד' קילין היו בה ברוחב. והן מ' אמות. ב' קילין שהיו באמצע אחורי הקילין היו מדובקים. ולפניהם היו ב' פלטיות אחת מכאן ואחת מכאן כל אחת רחבה ז' אמות. ומצד אחד של פלטיא קיל אחד. וכן קיל אחד מצד פלטיא האחרת. ועלו בין הקילין לפלטיות מ"ח אמות. וב' אמות לצדדים עולין נ' אמה. פירנסתה רוחב התיבה. אורך התיבה ש' אמות תעלה שורה אחת של שלש מאות אמה שלשים קילין. שהרצועה של קיטונות באורך התיבה מראשה לסופה זו בצד זו ואין ביניהם הפרש כלום. וכבר פירשנו ד' קילין היו ברחבה וכל שורה היתה שלשים קילין וד' פעמים שלשים יעלו מאה ועשרים קילין תחתיים. וק"ך קילין השניים יעלו ר"מ. שלישים העליונים לא היו אלא שלש שורות שהיה מיצר ועולה ולא היה רוחב התיבה אלא מ' אמות. ושלשה שורות עולין תשעים. ור"מ. הנה ש' מאות ושלשים קילין לדברי ר"י. ר"נ אומר תת"ק קילין היו בה. קיל ו' אמות על ו' אמות. וששה פלטיות של ארבע ארבע. קיל מכאן וקיל מכאן ושתי אמות לצדדין. פי' רוחב התיבה נ' אמות. ושש שורות של קילין היו שם וכל קיל שש אמות ועולין ל"ו אמות. וג' פלטיות של ד' ד'. וב' אמות לצדדים. עולין חמשים. וכיצד נעשין אלו ששה קילין ברוחב התיבה. ד' חדרים באמצע התיבה. שנים לבד דבוקים מאחוריהם ושנים לבד דבוקים מאחוריהם. וביניהם פלטיא של ד' אמות וחדר מכאן ומצד הב' וביניהם פלטיא של ד' אמות. וחדר מצד ב' האחרון וביניהם ד' אמות רוחב הפלטיא. וב' אמות מצידי קילין היחידים. פירנסתה רוחב התיבה. אורך התיבה ש' אמות וכל קיל שש אמות ששה פעמים חמשים עולין ג' מאות נמצאת השורה של קילין חמשים קילין זה בצד זה מדובקים ואין ביניהם הפרש והיו שש שורות בתיבה כל אחת חמשים עולין שלש מאות. וכן שניים וכן שלישים עולין תת"ק עכ"ל. אבל קשה למ"ד בסמוך סי' י"ד תחתיים לזבלים למה לי קינים ומדורים למטה. וכן בהיפך למ"ד זבלים מלמעלה אין צריך קינים ומדורים למעלה. ושמא יש לומר דלאו דוקא קינים ומדורים ממש קאמר בכולהו. אלא הכי קאמר שהיה שיעור מספיק לעשות מהם קינים ומדורים בשיעור הנזכר לכל חד כדאית ליה {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''קמרוטין''' פרש"י והערוך שפוע ועגול כמין כיפה:

'''משקיף''' לשון שפוע:

'''טרקלין''' אבל ספינה לא מצי מימר. דמשפט פתחיהן מלמעלה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''עשר על עשר''' דפחות מעשרה על עשרה לא חשיב טרקלין ואין להקפיד עליו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''מן הצד''' דנוי הטרקלין שלא יהיה הכותל פגום באמצעו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}. ורש"י ז"ל פי' שהפתח באמצע יחזיק יותר מאויר הבית שבפנים:

'''תחתיים לזבלים''' בפרק חלק גרס עליונים לאדם. אמצעיים לבהמה וחיה. תחתונים לזבל ע"כ. ועיין [[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזה"ק]]:

'''כיצד היה עושה''' איש מחליפין בעי היאך ישים הזבלים בעליונים שלא יפלו על השניים דרך הארובה שהעלם. ומשני שמן הצד דהיינו אצל דופן התיבה או בקרן זוית עשה כמין קטרקטין והוא מחיצת קרשים בהקף פי הארובה והיה פתוח מצד אחד כבית שער. ומשם היה מעלה הזבלים ודוחה אותם כלפי פני אחורי המחיצה. וע"י שלא היתה הארובה באמצע היתה המחיצה מעכבת שלא יפולו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}. וטעמיה של המד"א עליונים לזבלים ולא בתחתון. שלא יעלה הריח רע:

'''פוססן''' בל"ר פועל החופר {{ממ|מוסף הערוך}}:

'''תעשה אף היא כו'''' דייק מדה"ל למימר תעשיה ביו"ד וכתיב חסר קרי ביה ''' תֵעשה''' בציר"י שנעשית מעצמה כדדרש בתנחומא גבי מנורה דכתיב בה תעשה את המנורה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''היתה מסייעת''' א"ע דרך נס. כי נח לבדו לא יוכל לכוין כל המלאכה:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}