עץ יוסף על בראשית רבה/כב/י: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''בלשון מועט''' שקצרו ולא ביארו כל צורך הגזירה:

'''ארור אתה''' ולא פי' מה הארירה {{ממ|ועיין ב[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}:

'''ואם בריאה הו'''' שפי' אם ברא פה לארץ הרי יפה. ואם לאו יברא. כדלקמן במדבר רבה פי"ח:

'''ואנכי פציתי''' פי' דהו"ל לפרש למה פצה פיו. ולומר פציתי פי ונדרתי להעלותך עולה {{ממ|ועיין ב[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}:

'''לך אינה נותנת''' לאחר נותנת דאל"כ לך למה לי:

'''לא לך ולא לאחר''' ופי' לך בעבורך שבעבורו היתה נסבה שנתקללה לפי שפצתה את פיה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''ריב"ח אמר לא לך ולא לאחר.''' ר' אליעזר אומר כחה אינה נותנת לך כחך נותנת לך. ריב"ח אמר כל כחה אינה נותנת לך. נותנת היא לך מקצת כחה. ודכוותיה זרע רב תוציא השדה רבי יהודה אומר זורע סאה ומכניס סאה. אמר רבי נחמיה א"כ פרנסה מנין אלא הראוי לעשות עשרים עושה עשרה כו'. כצ"ל {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}} וכן מצאתי נוסחת ספרים ישנים. והיא גירסא ישרה ונכונה ופירש"י כחה אינה נותנת כו' כפי הראוי לגדל כפי כח האדמה. אבל כפי כחך וטרחך שעמלת תתן לך וכל כחה אינה נותנת לך. אלא היא נותנת לך מקצת כחה. שהראוי לעשות קודם החטא עשרים עושה עשרה וכו'. ואהא מסיק שפיר ודכוותיה זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף וא"כ קשה ליה פרנסה מנין. אלא הראוי לעשות עשרים עושה עשרה. וממילא כי היכי דפליגי תנאי התם ה"נ פליגי הכא גבי קללת קין אי זורע סאה ומכניס סאה דהיינו הבא רק מכחו. או הראוי לעשות עשרים עושה עשרה. דהיינו מקצת כחה של השדה:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}