עץ יוסף על בראשית רבה/כב/ו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''נתפייס ממנו''' הבל שהיה כונתו רצויה ושלימה לשמים להקריב בשמחה ובטוב לב בעין יפה נתפייס ממנו לפנות אליו לקבל מנחתו ברצון. ולכן אמר נתפייס ממנו שאין ענין הפיוס בא מצד המנחה אלא מצד כוונת המקריב. אבל קין שהקריב בעין רעה ולא היה כוונתו רצויה ושלימה לשמים לא נתפייס ממנו לפנות אליו לקבל מנחתו ברצון {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''ויפלו פניו נעשו כאור''' כמו כעור בעי"ן וכמ"ש ב"ק דף ק"ח צבעו כאור. וכאן פירושו שנשתנה אור פניו וזהו נפילת הפנים:

'''שאת ברכה''' ושאת הוא מהמקראות שאין להם הכרע כדלקמן בפרשה פ'. וראוי לדורשו למעלה ולמטה. ולמעלה יהיה לשון ברכה שאם ייטיב מבורך. ולמטה לשון קללה שאם לא ייטיב יקולל {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''שאת ברכה''' תשא ברכה מאת ה' כד"א וישא וגו':

'''והשיאו אותם עון אשמה''' ר"ל שיענשו על אשמותיהם {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''מוחל לך''' דרש שאת מלשון נושא עון {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מתנות כהונה]]}}:

'''גדוש ומגודש''' ר"ל שחטאו גבוה ונגדש על המדה. ודרש שאת מלשון התנשאות שיתנשא עונו למעלה ראש. והיינו מה דמפרש ר"ב אשריו לאדם שהוא גבוה מפשעו:

'''אשרי נשוי פשע כו'''' פי' נשוי מלשון נשיאות והרמה:

'''ולא פשעו גבוה ממנו.''' שאין חטאו גדול עד שעולה על גביו:

'''חטאת רובצת אכ"כ''' דחטאת לשון נקבה:

'''אלא חטאת רובץ בתחלה כו'.''' בתחלה כאשר פותח בעבירה חטאת הוא. תש כנקבה. אח"כ הוא רובץ מתגבר כזכר. שרובץ מורה על גבורה כדכתיב ורבצת ואין מחריד. ועיין לקמן פ' צ"ח סי' י"ב. וה"ק קרא שאת אם לא תטיב. שיתנשא למעלה ראש אם לא תטיב. ומי הוא המתנשא. היצה"ר וכדמסיק. ובא לאשמועינן שיזהר האדם בו מאד מתת לו מקום כלל. שמהקל יבא אל החמור עד לאין מרפא:

'''בתחילה דומה לחוט כו'.''' הכל כוונה אחת שהיצה"ר מתגבר והולך. ודורשים הכתובים על זה הענין:

'''עכביש''' שפי"ן ווע"ב:

'''כקלע הזו של ספינה''' דרך הספנים להשליך לים הברזל שנקרא אנקירה קשור בחבל עב מאד כדי שיתקע הברזל בקרקע הים ולא תתנדנד הספינה אנה ואנה:

'''של ספינה הה"ד וכו'''' ונקראת הספינה עגלה על שמתגלגלת ומתנודדת במים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''בחבלי השוא''' שאינו חזק כחוט עכביש:

'''הוא נעשה אורח''' היצה"ר:

'''הרי בעל הבית''' איש פירוש בעל ואדון כד"א איש האדמה. איש מלחמה:

'''אית כלבין ברומי''' אקרא לפתח חטאת רובץ קאי. והביא המשל להוכיח לאדם שיהיו עיניו פקוחות ליזהר ממנו שאין בטחון בו לעולם:

'''כלבין כו'''' יש כלבים בעיר רומי שיודעים להשיג פרנסתם בחכמה. הולך ויושב לפני האופה היושב על השוק למכר פת האפוי {{ממ|בערוך גרס פרטיר"א ופירושו שוער. ובמוסף הערוך כתב ובנוסחאות כתוב פלטיר"א ופירושו בל"י חנות שמוכרים בו פת}} ועושה את עצמו כאילו מנמנם כדי שהפלטר לא ישמור עצמו ממנו. לכן גם הפלטר מנמנם שהוא בטוח מן הכלב. והכלב קם לו ושומט הפת כולו על הקרקע. ובעוד שהם מתקבצים ומאספים אותם נמצא הוא אוכל ככר אחד והולך לו. והנמשל כנגד יצה"ר שתחלה נראה לאדם באופן חלש וקל וע"כ אינו נשמר ממנו ואח"כ מתחזק עליו ובעוד שירצה לינצל ממנו. בין כך וכך מרויח היצר הרע ומחטיאו מעט:

'''ללסטים שפוף''' לליסטים חלוש שהיה מרמה הבריות ומגזלם בחשבם שאילו לא היה לו כח לא היה מסתכן בפרהסיא. וכן יצה"ר הוא שפוף שביד האדם להכניעו. ואיבד כמה דורות שלא נתנו לב להלחם בו. ומפרש רובץ שפוף. והכוונה שהוא נכנס למקום שיוכל ללכדו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''הב מה דעלך''' תן לי מה שעליך. והירא והרך הלבב מתיירא ממנו ונותן לו כל מה שעליו:

'''תוחלת''' תועלת וכח לגזול ממנו כלום. והתחיל הוא להכות ולכתת את הלסטים. וזהו ואתה תמשל בו אם תרצה:

'''וכתותי מפניו צריו''' המזמור מיירי באברהם דכתיב משכיל לאיתן האזרחי והוא אברהם וכמו שאמרו חז"ל שהשונא הגדול של האדם הוא היצה"ר ונקרא צריו בלשון רבים על רוב תחבולותיו:

'''אין יצה"ר מהלך כו'''' כדי להביט יפה בכל עוברים ושבים. מי ממשמש בעיניו כו' כי בו ידבק שידע שנקל לו להביאו בכפל רסנו. וקרא דלפתח חטאת רובץ ה"פ שעומד בפתח עינים על אם הדרך ללכוד האנשים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''פלטיא''' רחוב גדול שרבים מצוים שם:

'''ממשמש בעיניו''' שלא יהיה עליהם לכלוך ומתקן בשערו מסלסל בשערו. מתלה בעקיבו תולה עקבו למעלה דרך גאוה לילך עקב בצד גודל:

'''הדין דידי''' זה שלי ומתגרה היצה"ר עליו:

'''איש חכם בעיניו''' מתחכם בעיניו למשמש בהם וליפותם. תקוה ליצה"ר שנקרא כסיל ממנו שאומר הדין מן דידי {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''כל מי שמפנק כו'''' שמתחילה יש לאל ידו להכניעו. וכשמפנקו מרגליו עד ששולט עליו כבעל הבית ואין בידו לשוב מאחריו:

'''מפנק כו'''' היצה"ר שהוא מסור ביד האדם להעבירו ולהחלישו כדכתיב ואתה תמשל בו. ומנון הוא אדון ושליט כד"א ינון שמו:

'''אם בא יצרך להשחיקך דחהו בד"ת''' שנא' יצר סמוך תצור שלום ואם עשית כו'. כצ"ל נזה"ק ועיין ביפ"ת ופי' אם בא יצרך להכשילך ולהתעולל בך דחהו בד"ת שע"י ד"ת תתגבר עליו שנא' יצר סמוך כלו' אם היצר הוא סמוך וקרוב להכשילך תצור שלום תשמור ת"ת הנקראת שלום. שע"י התורה תתגבר עליו וכמרז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש כו':

'''אלא שלום שלום''' ב"פ דרוש מיניה שמעלה עליו כאילו ברא את השלום. ולשון תצור דריש נמי לשון יצירה. תצור שלום פי' תשמור התורה. ואני מעלה עליך כאילו תצור ותברא את השלום:

'''וא"ת שאינו ברשותך''' היצה"ר להכניעו כרצונך. לאחר שכבר נתגבר יצרו עליו א"א לדחותו שוב ממנו {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''ת"ל כי בך בטוח.''' בך ובידך הוא. ואתה בטוח שתמשל בו. שכבר כתבתי בתורה ואתה תמשל בו. כי אף לאחר שכבר נתגבר יצרך עליך אם תרצה אתה שוב תמשול בו {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''אם בא יצרך להשחיקך שמחהו בד"ת.''' כצ"ל {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]] ו[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}#|נזר הקודש]]}} וכלו' יצר סמוך ליצה"ר עשה סמיכה וקיום להשיבו ג"כ למוטב כדאי' בירושלמי אברהם עשה יצה"ר טוב. וזה ע"י התורה שתאכילהו ותשקהו מלחם ומים של תורה. וכ"ב וה' ישלם לך ישלימנו לך ופרש"י שיהא יצרך שלם עמך ולא ישיאך לחטא:

'''כאילו בראת ב' עולמות כו'.''' שאינם מתקיימים אלא במידת השלום. וזה תצור שלום שלום לשון יצירה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]] ו[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}#|נזר הקודש]]}}:

'''וא"ת שאינו ברשותך כו'.''' כדלעיל:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}