עץ יוסף על בראשית רבה/יד/ה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''ויצירה לעוה"ב''' לתה"מ כלומר בתחילת מעשה בראשית שם בו כח ב' יצירות לעוה"ז ולעוה"ב. וכמ"ש בשוח"ט מזמור קל"ט ומייתי נמי פלוגתא דב"ש וב"ה דמיירי מהאי עניינא:

'''מתחיל בעור ובשר''' כמו שנא' באיוב עור ובשר תלבישני וגידים ועצמות תסוככני:

'''כמתי יחזקאל''' שהוא אות ומופת על תחיית המתים:

'''אין למדין ממתי יחזקאל''' על התחיה לעתיד:

'''ולמה היו מתי יחזקאל כו'''' לפי שעצמותיהם היו בעולם ראוי שיבא עליהם המחובר להם תחילה. ואחר כך המחובר לדבר ההוא כדרך הנכנס למרחץ כו'. אבל בתחיה לעתיד שרוב המתים עצמותיהם שבו אל העפר. הרי הם כיצירה חדשה ויתחיל בעור:

'''התכתני''' הוא לשון עבר ומורה על היצירה הראשונה. תתיכני הוא לשון עתיד כמשפט אית"ן {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מתנות כהונה]]}}:

'''לקערה שהיא מלאה כו'''' שפלוספי יון אומרים שכל גוף העובר מדם הנקבה ואין לאיש חלק בו אלא נתינת הצורה שהיא ע"י זרע האיש כמסו בחלב. וזהו דעת מאמר זה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''מסו''' סם או עשב שנותנין בחלב להעמיד ולהפריד מי החלב מן הגבינה. מסו לשון חלוקה כד"א הרמונים משימסו. וכן האם של אשה היא מלאה דם וטיפה של לבנות יורד לתוכה ומיד נקפה {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מתנות כהונה]]}}:

'''רופף''' מנענע ונע ונד:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}