מתנות כהונה על במדבר רבה/כ/ז: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''עירו היה.''' ויהיה ה"א בסוף במקום למ"ד בתחלה כמו לפתור:

'''שלחני.''' דרש פתורה לשון ארמית. תרגום של שלחן פתורה:

'''מריצין לו''' גרסינן. פירוש מריצין לו מעות להחליפם:

'''להיות קוסם.''' דכתיב ביהושע בלעם בן בעור הקוסם:

'''לרוח הקדש.''' דכתיב ותהי עליו רוח אלהים:

'''את מכובד''' גרסינן. וזהו לקרא לו שהקריאה היא להנאתו:

'''[א"ל אתה מה כו'''' גרסי':

'''אולי אוכל נכה כו'''' גרסינן]:

'''מה ראה זה.''' בלק:

'''וירא בלק.''' שהיה לו לומר וישמע בלק כדאיתא גם כן בספר הזוהר אלא וירא רואה בקסמים וכו':

'''היאך.''' ע"ז נטל עצה מבלעם:

'''כמי שמנכה''' גרסינן:

'''כך מן כו'.''' פירוש הסאה הוא ששה קבין שהם כ"ד רובע הקב והמוכר סאה פחות רובע אינו ניכר כלל שלפיכך אמרו חז"ל בפ' המוכר את הפירות שהמוכר פירות מקבל עליו הלוקח רובע פסולת לכל מיי ומין או יש לומר שמנכה אחד מכ"ד כו' כוונתו על אותו פסולת עצמו שצריך הלוקח לקבל וכן היו ישראל עתה כ"ד פעמים כ"ד אלף שהרי ששים רבוא עולים עשרים וחמשה פעמים עשרים וארבע אלף וכבר מתו במחלוקתו של קרח ובמגפה של אחריו קרוב לחמשה עשר אלף מלבד המתים בוירד העמלקי והכנעני ויכתום וגו' וכמה משפחות נהרגו כשחזרו אז לאחוריהם כמו שפירש רש"י בפרשת פנחס וקרוב הוא שהיו תשעה אלף או יותר עד שמתו מהם כ"ד אלף ואף אם לא יהיה כן בכיון המיעוט בטל הוא ואינו מעכב וא"כ נשארים כ"ד פעמים כ"ד אלף וכאן מתו עשרים וארבע אלף הרי שהגיע לכל כ"ד אלף אלף אחד ואע"פ שמיד אחר המגפה מונה אותם בפ' פנחס ועולה מספרם ששים רבוא והותר מ"מ הולך אחר המספר שהיו בצאתם ממצרים ששים רבוא והמספר ההוא היה גלוי לבלק:

'''וכתיב אוי לך וגו'.''' זהו הקללה שקלל את מואב:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}