מתנות כהונה על במדבר רבה/יט/ג: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''מתלא אמרין.''' במשל אומרין הבריות:

'''עיר פרוצה.''' כל זה הוא מן המשל ולקמן בקהלת לא גרס ליה ובילקוט דמלכים גרס ליה:

'''בטייר.''' פירש הערוך בצפצוף וסימני העופות ורקידתם ונטייתם בכנפיהם ונראה שהוא לשון חכמה בניחוש נחשתי ת"י אטיירית:

'''בג' דברים.''' לקמן בקהלת בשלשה דברים אני אוהב את בני מזרח שאין נושקין אלא על גב יד. ואין חותכין בשר אלא בסכין. ואין נוטלין עצה אלא בשדה. והביאו כאן בשביל חכמת בני קדם:

'''אצטרלוגיך''' גרסינן. פי' חוזי כוכבים:

'''אמר לו ה'.''' בקריאתו לשון אדנות:

'''לא כן עבדי וגו'''' גרסינן. וסיפיה דקרא נאמן הוא לשון הימן:

'''[עלינו עבד זה''' גרסינן]:

'''פיתקין.''' איגרות חלקים:

'''וקורא כל אחד ואחד כו'.''' בפרק אלו נאמרין איתא שירד גבריאל ולמדהו וע"ז מסיים כאן שפת לא ידעתי אשמע אף ע"פ שלא הביא ראש המאמר ובתנחומא מסיים בו שלפיכך פסוק זה מתחיל בעי"ן ומסיים בעי"ן לרמוז על שבעים לשון שלמדו גבריאל ולשון קודש עצמו אינו בכלל שבעים לשון כנגד ישראל גוי אחד בארץ למעלה מע' אומות:

'''דעה.''' דרדע נוטריקון דור דיעה:

'''שיריו.''' סיפיה דקרא ויהי שירו חמשה ואלף והיה לומר שיריו לשון רבים:

'''נזם זהב וגו'.''' עיין במדרש חזית סוף פסוק ראשון ובקהלת בפסוק כל זו נסיתי ויתבאר לך:

'''[והחובל בהן''' גרסינן]:

'''הורה כו'.''' וכל זה בקהלת בפסוק כל זו נסיתי ובב"ר פ' ז' ושם פירשתיו בהלכתא דבר ישראל הבא על הנכרית וכו':

'''ואמר בעינא למהוי''' גרסינן:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}