מפתח/עובדיה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

{{מרכז|<big>'''פרק א'''</big>}}

'''חזון.'''

'''י"א דמלחמה זו היינו לעתיד לבוא.''' משמיע ישועה [אברבנל] מבשר טוב מאמר תשיעי ד"ה אלא שהענין, [ועיי"ש עוד בביאור המלחמה]. וכ"מ בחומת אנך ד"ה והיה. וכ"מ קצת במצודת דוד ד"ה שמועה שמענו [יעו"ש דמיירי בחורבן אדום, והיינו לעת"ל]. ועי' להלן בפס' ח', "ביום ההוא" ובהמשך, ובמה שצויין שם.

'''הנה קטון נתתיך.'''

'''פי' נוסף, שלא תאמר כמו קטן שהכל מחבבים אותו, אלא בזוי אתה מאד.''' תנופה חיים.

'''זדון לבך השיאך.'''

'''לכן חושב בלבו מי יוכל להוריד אותי בשפל הארץ.''' מצודת דוד ד"ה אומר, ואזיל לשיטתו לעיל בד"ה שוכני.

'''אם תגביה כנשר וגו'.'''

'''מעלתו של עשיו כולה ירידה היא, היום איפרכוס, למחר פגן, למחר קומוס, למחר סרדיוט, וכן כל גדוליהם, אבל מעלתו של יעקב מעלה שאין לה ירידה, ואין קדושתם מתחללת לעולם, תוספת דברים בזה.''' מדרש תנחומא פרשת בהעלותך סימן כ.

'''באו לך.'''

'''ענבים קטנים הגרועים, כמו לא תעולל [דברים כד].''' מצודת ציון ד"ה עוללות.

'''איך נחפשו עשו.'''

'''מצפוניו, מלש' צפון ונסתר.''' מצודת ציון ד"ה מצפוניו.

'''עד הגבול.'''

'''ר"ל במקומך הכינו לך כליון ואבדון.''' מצודת דוד ד"ה לחמך, עיי"ש. ועי' מצודת ציון ד"ה תחתיך.

'''ביום ההוא.'''

'''הוא כפל דבר.''' מצודת דוד ד"ה ותבונה.

'''וחתו.'''

'''מקטל ענין הרג, כמו הן יקטלני [איוב יג].''' מצודת ציון ד"ה מקטל.

'''מחמס.'''

'''בושה אותיות שובה ונכרת לעולם על הריגת הצדיקים.''' חומת אנך ד"ה מחמס.

'''ביום עמדך מנגד.'''

'''הואיל ועמדת מנגד, מעלה אני עליך כאילו היית אחד מהם.''' מצודת דוד ד"ה גם.

'''ואל תרא.'''

'''אל תגדל פיך, שהיה עומד ומגדף.''' ילקוט שמעוני רמז תקמ"ט.

'''אל תבוא.'''

'''כ"ש שלא היה לך לשלוח יד בעושרו ביום שבא עליו האיד.''' מצודת דוד ד"ה ואל תשלחנה.

'''ואל תעמוד על הפרק.'''

'''ענין שארית.''' מצודת ציון ד"ה שרידיו.

'''כי קרוב יום ה'.'''

'''הגמול הראוי לך ישוב בראשך.''' מצודת דוד ד"ה גמולך.

'''כי כאשר שתיתם.'''

'''כאילו לא היו מעולם.''' מצודת דוד ד"ה והיו.

'''ובהר ציון.'''

'''וענין זה שלעת"ל יתיישר המזג האנושי ויגבר עליו השכל, ולכן לא יהיה לימוד אנושי אלא אלקי מפעל השי"ת בדרך נס ולא ישכח ולא יופר.''' שם.

'''בית יעקב אש.'''

'''מהו דבר ה', שדבר ה' על ידי משה [בפר' צו], "היא עולה על מוקדה", זו מלכות הרשעה שעילתה עצמה, ונידונו באש.''' מדרש תנחומא פר' צו סי' ד'. ועי' לעיל ד"ה אם תגביה.

'''וירשו הנגב.'''

'''זהו מלבד חלק הרצועה הניתן לו בא"י בעבר הרדן המערבי [כמ"ש בסוף יחזקאל].''' מצודת דוד ד"ה ובנימין.

'''וגלות החל מזה וגו'.'''

'''היינו אספמיא.''' תרגום יהונתן. ועי' ברש"י שם.

'''ועלו מושיעים.'''