ברכת שמואל/פרשת חקת: הבדלים בין גרסאות בדף

'''הנה''' המאמר הלז צריך נגר ובר נגר דיפריקיניה והדקדוקי' שבזה המאמר רבו כמו רבו, ויתבאר הכל באר היטב בהמשך דברינו, ולבי אומר לי דרך כלל בכוונות המדרש הלזה דהם חמשה מול חמשה, וכה יהיה הענין דמאחר שהיה חכם מאדם הראשון לכן וידבר ג' אלפים ויהי שירו חמשה ואלף. ולפי שהיה חכם מאיתן האזרחי לכן וידבר על העצים. ולפי שהיה חכם יותר מהימן ולכן וידבר על הבהמה, ולפי שהיה חכם יותר מכלכל ולכן וידבר על הרמש. ולפי שהי' חכם מדרדע זה דור המדבר ולכן וידבר על הדגים. אכן מכח בני מחול אמר אמרתי אחכמה להבין טעם של פרה אדומה והיא רחוקה ממני:  

ולפי שהיה חכם מאיתן האזרחי זה אברהם לפיכך וידבר על העצים וגו'. והוא דאיתא בפסיקתא פרשה זו: זש"ה וידבר על העצים ועל האבנים מהארז אשר בלבנון ועד האיזוב היוצא בקיר דבר שלמה בחכמתו, מפני מה נבנה המשכן בעצי שיטים, ומפני מה נבחרו י"ב אבנים טובות שבחושן מן הארז ועד האיזוב למה לי, אלא לטהרת מצורע ולשריפת הפרה, ללמדך הגבוה השפל, השפיל הגבוה. והנה איתן האזרחי שהוא אברהם היה משכיל ברוח הקדש דהקב"ה הבטיח לישראל ולדוד שיהא כסא דוד כימי שמים כמ"ש בתהלים סי' פ"ט. ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים וגו' אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי וגו'. ואח"כ מתמה שם אברהם על החורבן בית המקדש, כמש"ה ואתה זנחת ותמאס וגו' פרצת גדרותיו וגו'. וגם השפיל במזמור זה האדם באמרו זכור אני מה חלד וגו' מי גבר יחיה וגו', איה חסדיך הראשונים ה' נשבעת לדוד באמונתך וכו'. א"כ לפי מה שהבין האיתן האזרחי הי' סבור שמלכות בית דוד יהיה לעולם למעלה עד סוף כל הדורות כמו שהיו עד שלמה, ולכן תמה שם בכל המזמור אכן שלמה הבין בחכמתו שעצי שיטים עומדים לכפר אחר החורבן, ולכן נעשה המשכן משיטים שיכפרו הצדיקים אחר החורבן כדאיתא בתנחומא פ' תרומה. חטאו בשיטים ולקו בשטים ונתכפרו בעצי שטים ועץ ארז ושני תולעת. ואיתא במדרש ילקוט פ' זו: שלקח נבוכדנצאר לחנניה מישאל ועזרי' והשליך אותן אל תוך שריפת הפרה, ואח"כ ואסף איש טהור זה הקדוש ברוך הוא שיאסוף ישראל מהגלות לירושלים ע"ש. וזהו עיקר הסוד של ג' מינים הללו, והבין כיון שנתגאה אדם וחטא יתחייב להיות מצורע ונתץ את הבית זה בית המקדש, וכיון שהשפיל עצמו בגלות ע"י יסורים ויעשו שפלים כאפר ועפר, ואח"כ ויאסף איש טהור זה הקדוש ברוך הוא, ואם כן תמיהת איתן האזרחי לאו כלום הוא, ולפי שלא הבין אברהם זה הסוד ולכן תמה, אבל שלמה המלך שהבין לא תמה שהוכרח להיות החורבן ע"י שנתגאו וחטאו ולקו בצרעת, כד"א ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם, והוא הנגע סמל ופסל מנשה, והוכרח לכפר ע"י חורבן הבית ונתץ הבית ע"י אמירת הכהן זה הקב"ה, וע"י שריפת הצדיקים עתיד הקב"ה להחזיר העטרה ליושנה שיהי' הגדולה למלך המשיח.  

ולפי שהיה חכם יותר מהימן זה משה, ולכן וידבר על הבהמה ועל העוף וכו'. משא"כ משה לא היה מבין כן אלא הי' ס"ל למשה שהוא גזירת הכתוב בלי טעם, והוא דאיתא במדרש ילקוט פרשת נצבים: שמא תאמרו לרעה נתתי לכם התורה כו', שהרי המלאכים נתאוו לה ונעלמה מהם, שנאמר ונעלמה מעיני כל חי זה החיות, ומעוף השמים נסתרה אלו המלאכים, שנאמר ויעף אלי א' מן השרפים. ואיתא במ"ר בראשית שהמלאכים נבראו ביום ה', מדכתיב ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף אלו המלאכים, שנאמר והאיש גבריאל מועף ביעף. וא"כ כיון שמשה אמר להם בני ממלאכי השרת היא נפלאת וממך אינה נפלאת, שנאמר ומעוף השמים נסתרה. א"כ תו לא הי' קשיא לי קראי אהדדי, כתוב אחד אומר ויצר אלהים מן האדמה כל חית השמים, וכתוב אחד אמר ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף. ולא צריך לתירוץ של בר קפרא שמרקק נבראו העופות ולכן טעונין רק שחיטה בסימן א', כי ס"ל דהאי קרא ועוף יעופף קאי אמלאכים כד"א ומעוף השמים נסתרה (איוב כח כא). וכתיב מועף ביעף. וס"ל דהא דטעון העוף שחיטה רק בסימן אחד הוא גזירת וחוק הקב"ה, אכן שלמה היה יודע הטעם שנבראו העופות מרקק, מכח דהני קראי דסתרי אהדדי וע"כ אמרינן דהני קראי לא סתרי אהדדי דכיון שהעופות נבראו מן הרקק, ר"ל מן היבשה ומן המים ולא טעון שחיטה כ"א בסימן אחד, משא"כ בהמה שנבראת כולה מן היבשה טעון שחיטה בב' סימנים. ולא פירש דעוף יעופף קאי אבריאת המלאכים כי ס"ל כהאי מ"ד דביום השני נבראו המלאכים, וא"כ הי' שלמה חכם יותר מן משה:  

ולפי שהיה חכם יותר מן דרדע זהו דור המדבר שהיו דור דיעה ולכן וידבר על הדגים, למה אינן טעונין שחיטה, והוא דאיתא בגמרא דיומא דהם נתאוו להתיר להם עריות דבני נח שהן בכרת, והקשה הרב מהרש"א היאך תלי זה בשאלת מי יאכילנו בשר. ותירץ שהיו יריאים מן המן שהיה מברר להם הכל ע"ש. ואכתי קשה היאך תלוי זה בחייבי כריתות, אמנם נ"ל לפרש ע"פ דאיתא בגמרא דחולין דס"ל לרע"ק דבשר נחירה אשתרי להם במדבר, ושחיטה נצטווה להם אח"כ בכניסתם לא"י ע"ש, ואיתא ברמב"ן ורא"ם דהאבות לא שמרו התורה אלא בארץ ישראל ולא בח"ל (עיין לעיל פ' ויחי דף כ"ח ע"ד מ"ש שם) ולכן נשא עמרם דודתו מאחר שהיו בח"ל, והנה ישראל היו סבורים כשם שכל מה שאסר לישראל יותר מבני נח אינו אלא בא"י כמו שחיטה שהוא ניתוסף על איסור אבר מן החי לבני נח, וא"כ כמו כן עריות שנאסרו לבני ישראל ג"כ נצטוו בכניסתן לא"י, ולכן התאוו תאוה מי יאכילנו בשר, וכשם שיהיה מותר להם במדבר בלא שחיטה כמו כן יהיה מותר להם עריות במדבר, דאל"כ אלא יהי' צריכין לשחיטה, א"כ יהי' משה נולד מחייבי כריתות כמדובר. וז"ש במתאוננים ובעיני משה רע. ואמר אם ככה את עושה לי הרגיני נא הרוג. כיון דעריות הוא מותר, ולכן אמר משה הצאן ובקר ישחט להם. הלא ידעתי שלא תצטרך להם שחיטה, ואם כן יהיה מותר להם עריות ג"כ לסברא זו, בשלמא אם תוכל ליתן להם בשר שלא יהיה צריך שחיטה, א"כ נמצא תוכל לנצח להם, אבל אם דגים הוא יאסף לעם אזי לא יוכרח להתיר להם עריות, ואם כן ישראל שהיו סוברים שהכל צריך שחיטה, היו סבורים שאף הדגים טעונין שחיטה, דאל"כ שמא יותן להם דגים וחגבים שאין טעונים שחיטה, אלא שלא היו יודעין זה הטעם משא"כ שלמה הי' יודע זה הסוד, ובאמת אמר הכתוב היד ה' תקצר. אתן להם השלו שהוא מין חגב ולא היה צריך שום שחיטה כמ"ש בס' מעשה ה' בשם הרמב"ן, ובגמרא דידן משמע שהוא מין עוף, שנאמר וישטחו להם שטוח. שהי' טפל לדבר שטעון שחיטה, בני מחול, שמחל להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, והוא ע"י הפרה אדומה אמרתי שאני אחכמה ואבין הסוד של פרה אדומה אף שהייתי חכם יותר מדור המדבר, ודברתי על הדגים שלא יהי' טעון שחיטה, ומכח זה מוכח דאסור להם עריות, והם לא ידעו זה הטעם אעפ"כ הטעם של פרה אדומה רחוקה היא ממני ודו"ק: והואיל ואתא הכתוב לידן נימא בי' מילתא, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. ובשם הגאון מהר"ר שלמה לוריא שמעתי הפי' כך, דדברי תורה הם סתומים במקום זה ומפורשים במקום אחר, ואם כן זהו כוונת הכתוב אמרתי אחכמה כאן לידע הפירוש של טעם המצוה, אבל באמת הבנת והתחכמות הדבר היא רחוקה ממני והיא מפורשת במקום אחר, וק"ל זו דברי פח"ח. ולי נראה ע"פ מ"ש רז"ל כל המתייהר ואומר שהוא מבין דבר זה, אדרבה חכמתו מסתלקת ממנו, כמ"ש רז"ל מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה. ועיין בפרש"י שם. וז"ש אמרתי אחכמה. ר"ל כשאמרתי שאחכמה ואבין את דברי תורה אז היא רחוקה ממני וק"ל: או יאמר ע"פ מ"ש במדרש ילקוט פ' זו, ויקחו אליך פרה אדומה זו מלכות בבל וכו', וכן כל הד' מלכיות ומסיים ואסף איש טהור זה הקב"ה, שנאמר ואסף נדחי ישראל. ועיין בפיוט של פ' פרה של אמרתי אחכמה ומצאתי כתוב לפי המובן כבר עברה הפרשה של פרה אדומה, ובאמת עדיין היא רחוקה כי לע"ל יתקיים זה בד' מלכיות, וז"ש אמרתי אחכמה לידע הסוד הד' מלכיות, אבל באמת היא רחוקה ממני, כי הפי' דד' מלכיות נרמזים בפ' פרה קאי אזמן המשיח ודו"ק: