תשואת חן/מח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  10 ביולי 2018
אין תקציר עריכה
(המשך עריכה)
אין תקציר עריכה
שורה 27: שורה 27:
ומהא דאמרינן בדף י"ד {{ממ|[[בבלי/ברכות/יד/א|ע"א]]}} דבעי מיניה דר' [חייא] מאי להפסיק בהלל ובמגילה, ואמר קריאת שמע דאורייתא פוסק כו'. וכן מאי דאמר בגמ' {{ממ|[[בבלי/ברכות/טו/א|טו.]]}} עד כאן לא אמר ר' יוסי דלא השמיע לאזנו לא יצא אלא בקריאת שמע דאורייתא. וכן בפרק קמא דסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/כה/א|כה.]]}}{{הערה|ומקורו בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/טז/א|טז.]]}}.}} בשבתך בביתך פרט לחתן שפטור מן הקריאת שמע. וכן הא דתניא בפרק קמא דברכות דף ט"ז {{ממ|[[בבלי/ברכות/טז/א|טז.]]}} הקורא את שמע צריך לכוין את לבו שנאמר שמע ישראל ולהלן הוא אומר הסכת ושמע ישראל מה להלן בהסכת כו'. ובירושלמי בפרק קמא דברכות {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/א/ב|ה"ב]]}} קריאת שמע דבר תורה ותפילה אינו דבר תורה. אין מכל זה ראיה דקריאת שמע דאורייתא שהרי שמואל נמי מודה דעיקר קריאת שמע דאורייתא אלא דסבירא ליה דיוצא בשאר דברי תורה. הרי ישבתי כל המקומות אשר נראה דקריאת שמע דאורייתא אליבא דשמואל דסבירא ליה מדרבנן, ומעתה יש לתמוה על רוב הפסוקים שפסקו כרבי אלעזר לגבי דשמואל, ואין בידי שום סעד ורמז לדבריהם אלא מהא דאמרינן בסוטה דף מ"ב {{ממ|[[בבלי/סוטה/מב/א|ע"א]]}} (ואמור) [ואמר] אליהם שמע ישראל, מאי שנא שמע ישראל אמר רבי יוחנן משום רשב"י אפילו לא (קיימתי) [קיימתם] אלא קריאת שמע אי (אתה) [אתם] נמסרין בידן, שמע מינה דצריך לקרות פרשת שמע דוקא. וכיון דרבי יומנן פליג אשמואל הלכה כרבי יוחנן, ועוד כיון דרבי יוחנן ורבי אלעזר בחדא שיטתא קיימי הוה ליה שמואל יחיד לגבייהו. כל זה תוכן דברי הגאון ועוד איזה ראיות מש"ס ומדברי רש"י שאכתוב לקמן בשמו:
ומהא דאמרינן בדף י"ד {{ממ|[[בבלי/ברכות/יד/א|ע"א]]}} דבעי מיניה דר' [חייא] מאי להפסיק בהלל ובמגילה, ואמר קריאת שמע דאורייתא פוסק כו'. וכן מאי דאמר בגמ' {{ממ|[[בבלי/ברכות/טו/א|טו.]]}} עד כאן לא אמר ר' יוסי דלא השמיע לאזנו לא יצא אלא בקריאת שמע דאורייתא. וכן בפרק קמא דסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/כה/א|כה.]]}}{{הערה|ומקורו בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/טז/א|טז.]]}}.}} בשבתך בביתך פרט לחתן שפטור מן הקריאת שמע. וכן הא דתניא בפרק קמא דברכות דף ט"ז {{ממ|[[בבלי/ברכות/טז/א|טז.]]}} הקורא את שמע צריך לכוין את לבו שנאמר שמע ישראל ולהלן הוא אומר הסכת ושמע ישראל מה להלן בהסכת כו'. ובירושלמי בפרק קמא דברכות {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/א/ב|ה"ב]]}} קריאת שמע דבר תורה ותפילה אינו דבר תורה. אין מכל זה ראיה דקריאת שמע דאורייתא שהרי שמואל נמי מודה דעיקר קריאת שמע דאורייתא אלא דסבירא ליה דיוצא בשאר דברי תורה. הרי ישבתי כל המקומות אשר נראה דקריאת שמע דאורייתא אליבא דשמואל דסבירא ליה מדרבנן, ומעתה יש לתמוה על רוב הפסוקים שפסקו כרבי אלעזר לגבי דשמואל, ואין בידי שום סעד ורמז לדבריהם אלא מהא דאמרינן בסוטה דף מ"ב {{ממ|[[בבלי/סוטה/מב/א|ע"א]]}} (ואמור) [ואמר] אליהם שמע ישראל, מאי שנא שמע ישראל אמר רבי יוחנן משום רשב"י אפילו לא (קיימתי) [קיימתם] אלא קריאת שמע אי (אתה) [אתם] נמסרין בידן, שמע מינה דצריך לקרות פרשת שמע דוקא. וכיון דרבי יומנן פליג אשמואל הלכה כרבי יוחנן, ועוד כיון דרבי יוחנן ורבי אלעזר בחדא שיטתא קיימי הוה ליה שמואל יחיד לגבייהו. כל זה תוכן דברי הגאון ועוד איזה ראיות מש"ס ומדברי רש"י שאכתוב לקמן בשמו:


'''ועתה''' אכתוב מה שהעלה ד' במצודתי אחר העיון בדבריו היטב הדק. מה שתמה על הכסף משנה שנתחכם יותר משמואל, לא על הכסף משנה לבד תלונתו אלא גם על ספר תומת ישרים להגאון מהו' תם בן יחיא נכד לרבינו תם זלה"ה, הובא במגן אברהם בסימן ס"ז {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/סז#א|סק"א]]}} ועיין בספר תומת ישרים שאלה י"ג, ואני זכיתי לראות בספר זה [[תומת ישרים/יג|סימן י"ג]] וז"ל השאלה אשאלך מורי הרב והודיעני אי קריאת שמע דאורייתא או דרבנן ומה הוא קריאת שמע. תשובה, מצות עשה לקרות קריאת שמע בבוקר ובערב ואף על גב דשמואל סבירא ליה קריאת שמע דרבנן וקרא איירי בדברי תורה כבר פסקו כל הפוסקים כר' אלעזר וראיותיהם ממתני' דמשמע בין לב"ש ובין לב"ה דקרא בשכבך ובקומך בקריאת שמע איירי וכן דרשו בברייתא פרט לחתן ולעוסק במצוה, ודוחק לומר דכל הני אסמכתא{{הערה|וכ"כ בספר האשכול {{ממ|הלכות תפילה יג.}} ז"ל אע"ג דרבי אלעזר תלמיד לגבי שמואל הלכה כרבי אלעזר דקרית שמע דאוריתא, דהא בין בית שמאי ובין בית הלל מודו דקריאת שמע דאורייתא. וכ"כ באור זרוע {{ממ|[[אור זרוע/א/צד|ח"א הל' תפלה סימן צד]]}} בשם ר"ח וז"ל ופירש ר"ח וקיי"ל כרבי אלעזר, דהא כולהו רבנן האי קרא ודברת בם בקריאת שמע דרשי ליה אפילו בית שמאי ובית הלל כולהו שוין ודברת בם בקריאת שמע דרשי ליה כו'.}}, ועוד דכולהו מילי דקריאת שמע בקראי תלי' בין לרבי דדרש והיו ובין לרבנן דאמרי שמע בכל לשון {{ממ|[[בבלי/סוטה/לב/ב|סוטה לב:]]}}{{הערה|חילק ראיה זו מראיתו מדברי ב"ש וב"ה, כיון שפלוגתא זו דוחק טפי לומר דאסמכתא היא כמו שכתבו התוס' בסוטה {{ממ|[[תוספות/סוטה/לב/ב|שם ד"ה ורבי]]}} דאין שיטת הגמרא לדייק כ"כ על אסמכתא רבי ורבנן, ועוד דאמר לימא קסבר כל התורה בכל לשון נאמרה ואי הוי אסמכתא בעלמא לא הוה צריך למידק מיניה, עכ"ל.}}, ועוד ראיה מהך דאבעיא {{ממ|[[בבלי/ברכות/יד/א|ברכות יד.]]}} בהלל ובמגילה מאי שיפסיק, קריאת שמע דאורייתא פוסק. ועוד דבהדיא גרסינן בדף ך"א {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|ע"א]]}} אלא קריאת שמע וברכת המזון דאורייתא וזו הגירסא נכונה כמ"ש התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/כא/א#הכי|ד"ה הכי גרסי']]}}, וע"כ{{הערה|עי' בתומת ישרים שם שלשונו 'ועוד' שאף רבי יוחנן סבירא ליה כרבי אלעזר בקריאת שמע ולא פליג אלא בתפלה, והיינו שמביא ראיה נוספת מכך שלא נחלק רבי יוחנן {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|ברכות כא.]]}} אלא על דינו של רבי אלעזר גבי ספק התפלל ומשמע שלענין קריאת שמע מודה שחוזר. וכיון שרבי יוחנן סבירא ליה כרבי אלעזר הלכה כוותייהו חדא דשמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן, ועוד דהוו להו רבים לגבי שמואל. וכן הוכיח בפסקי רי"ד {{ממ|הו"ד ביפה ללב [[יפה ללב/אורח חיים/סז#א|או"ח סימן סז ס"א]]}} דמשמע דלא פליג רבי יוחנן עליה דרבי אלעזר אלא בקריאת בתפילה אבל בקריאת שמע מודה דחוזר וקורא. אך השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/א|סימן א]]}} כתב שאין מדברי רבי יוחנן ראיה כיון שלא גלי דעתיה בקריאת שמע כמאן סבירא ליה.}} דאף רבי יוחנן לא פליג ארבי אלעזר אלא בתפילה. ועוד מוכח ממתני' {{ממ|[[בבלי/שבת/ט/ב|שבת ט:]]}} דמפסיקי' לקריאת שמע, ופירש רש"י {{ממ|[[רש"י/שבת/ט/ב|שם ד"ה מפסיקין]] ו[[רש"י/שבת/יא/א#חברים|יא. ד"ה חברים]]}} משום דהוי דאורייתא, אף שיש לפרש לשמואל הטעם משום קבלות עול מלכות שמים{{ממ|וכן יישב השאגת אריה ||ממ|[[שאגת אריה/א|סימן א]]}}.}} מכל מקום דוחק הוא. ומכל הנך ראיות משמע כרבי אלעזר, אף על גב דתלמיד הוא לגבי שמואל, ולא מצאתי חולק על זה אלא רב אחאי הגאון {{ממ|שאילתות, פרשת יתרו}}, יע"ש.
'''ועתה''' אכתוב מה שהעלה ד' במצודתי אחר העיון בדבריו היטב הדק. מה שתמה על הכסף משנה שנתחכם יותר משמואל, לא על הכסף משנה לבד תלונתו אלא גם על ספר תומת ישרים להגאון מהו' תם בן יחיא נכד לרבינו תם זלה"ה, הובא במגן אברהם בסימן ס"ז {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/סז#א|סק"א]]}} ועיין בספר תומת ישרים שאלה י"ג, ואני זכיתי לראות בספר זה [[תומת ישרים/יג|סימן י"ג]] וז"ל השאלה אשאלך מורי הרב והודיעני אי קריאת שמע דאורייתא או דרבנן ומה הוא קריאת שמע. תשובה, מצות עשה לקרות קריאת שמע בבוקר ובערב ואף על גב דשמואל סבירא ליה קריאת שמע דרבנן וקרא איירי בדברי תורה כבר פסקו כל הפוסקים כר' אלעזר וראיותיהם ממתני' דמשמע בין לב"ש ובין לב"ה דקרא בשכבך ובקומך בקריאת שמע איירי וכן דרשו בברייתא פרט לחתן ולעוסק במצוה, ודוחק לומר דכל הני אסמכתא{{הערה|וכ"כ בספר האשכול {{ממ|הלכות תפילה יג.}} ז"ל אע"ג דרבי אלעזר תלמיד לגבי שמואל הלכה כרבי אלעזר דקרית שמע דאוריתא, דהא בין בית שמאי ובין בית הלל מודו דקריאת שמע דאורייתא. וכ"כ באור זרוע {{ממ|[[אור זרוע/א/צד|ח"א הל' תפלה סימן צד]]}} בשם ר"ח וז"ל ופירש ר"ח וקיי"ל כרבי אלעזר, דהא כולהו רבנן האי קרא ודברת בם בקריאת שמע דרשי ליה אפילו בית שמאי ובית הלל כולהו שוין ודברת בם בקריאת שמע דרשי ליה כו'.}}, ועוד דכולהו מילי דקריאת שמע בקראי תלי' בין לרבי דדרש והיו ובין לרבנן דאמרי שמע בכל לשון {{ממ|[[בבלי/סוטה/לב/ב|סוטה לב:]]}}{{הערה|חילק ראיה זו מראיתו מדברי ב"ש וב"ה, כיון שפלוגתא זו דוחק טפי לומר דאסמכתא היא כמו שכתבו התוס' בסוטה {{ממ|[[תוספות/סוטה/לב/ב|שם ד"ה ורבי]]}} דאין שיטת הגמרא לדייק כ"כ על אסמכתא רבי ורבנן, ועוד דאמר לימא קסבר כל התורה בכל לשון נאמרה ואי הוי אסמכתא בעלמא לא הוה צריך למידק מיניה, עכ"ל.}}, ועוד ראיה מהך דאבעיא {{ממ|[[בבלי/ברכות/יד/א|ברכות יד.]]}} בהלל ובמגילה מאי שיפסיק, קריאת שמע דאורייתא פוסק. ועוד דבהדיא גרסינן בדף ך"א {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|ע"א]]}} אלא קריאת שמע וברכת המזון דאורייתא וזו הגירסא נכונה כמ"ש התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/כא/א#הכי|ד"ה הכי גרסי']]}}, וע"כ{{הערה|עי' בתומת ישרים שם שלשונו 'ועוד' שאף רבי יוחנן סבירא ליה כרבי אלעזר בקריאת שמע ולא פליג אלא בתפלה, והיינו שמביא ראיה נוספת מכך שלא נחלק רבי יוחנן {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|ברכות כא.]]}} אלא על דינו של רבי אלעזר גבי ספק התפלל ומשמע שלענין קריאת שמע מודה שחוזר. וכיון שרבי יוחנן סבירא ליה כרבי אלעזר הלכה כוותייהו חדא דשמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן, ועוד דהוו להו רבים לגבי שמואל. וכן הוכיח בפסקי רי"ד {{ממ|הו"ד ביפה ללב [[יפה ללב/אורח חיים/סז#א|או"ח סימן סז ס"א]]}} דמשמע דלא פליג רבי יוחנן עליה דרבי אלעזר אלא בקריאת בתפילה אבל בקריאת שמע מודה דחוזר וקורא. אך השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/א|סימן א]]}} כתב שאין מדברי רבי יוחנן ראיה כיון שלא גלי דעתיה בקריאת שמע כמאן סבירא ליה.}} דאף רבי יוחנן לא פליג ארבי אלעזר אלא בתפילה. ועוד מוכח ממתני' {{ממ|[[בבלי/שבת/ט/ב|שבת ט:]]}} דמפסיקי' לקריאת שמע, ופירש רש"י {{ממ|[[רש"י/שבת/ט/ב|שם ד"ה מפסיקין]] ו[[רש"י/שבת/יא/א#חברים|יא. ד"ה חברים]]}} משום דהוי דאורייתא, אף שיש לפרש לשמואל הטעם משום קבלות עול מלכות שמים{{הערה|וכן יישב השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/א|סימן א]]}}.}} מכל מקום דוחק הוא. ומכל הנך ראיות משמע כרבי אלעזר, אף על גב דתלמיד הוא לגבי שמואל, ולא מצאתי חולק על זה אלא רב אחאי הגאון {{ממ|שאילתות, פרשת יתרו}}, יע"ש.


הרי דהגאון הסכים לדברי הכסף משנה דלשמואל צריך לומר דכל הני קראי אסמכתא נינהו, ולא ניחא לומר דשמואל מודה דצריך לקראת ד"ת בזמן שכיבה וקימה ולא פליג שמואל, אלא משמע כמו שסובר הרב. ואדרבה הביא שם יש מי שרצה לומר למאן דאמר קריאת שמע דאורייתא, היינו דין התורה אין אנו מחוייבים לקרוא אלא פרשה אחת בבוקר ופרשה אחת בערב מאיזה פרשה, ועמדו חכמים ומהם כמה נביאים וקבעו ג' פרשות ותקנו ג' פרשות, ואכתוב מזה ב[[תשואת חן/מט|שאלה ב']], אבל למאן דאמר דרבנן הוי לגמרי דרבנן כמש"ל בס"ד טעמם ונימוקם:
הרי דהגאון הסכים לדברי הכסף משנה דלשמואל צריך לומר דכל הני קראי אסמכתא נינהו, ולא ניחא לומר דשמואל מודה דצריך לקראת ד"ת בזמן שכיבה וקימה ולא פליג שמואל, אלא משמע כמו שסובר הרב. ואדרבה הביא שם יש מי שרצה לומר למאן דאמר קריאת שמע דאורייתא, היינו דין התורה אין אנו מחוייבים לקרוא אלא פרשה אחת בבוקר ופרשה אחת בערב מאיזה פרשה, ועמדו חכמים ומהם כמה נביאים וקבעו ג' פרשות ותקנו ג' פרשות, ואכתוב מזה ב[[תשואת חן/מט|שאלה ב']], אבל למאן דאמר דרבנן הוי לגמרי דרבנן כמש"ל בס"ד טעמם ונימוקם:

תפריט ניווט