12,333
עריכות
שו"ת בית הלוי/ג/נג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השלמת אות א
(תיקון קישור) |
(השלמת אות א) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
{{מרכז|<small>יבאר קצת ביושב בסוכה ושולחנו תוך הבית.</small>}} | {{מרכז|<small>יבאר קצת ביושב בסוכה ושולחנו תוך הבית.</small>}} | ||
== א == | |||
'''במסכת''' סוכה דף ג' {{ממ|[[בבלי/סוכה/ג/א|ע"א]]}} מסיק דב"ש וב"ה פליגא בתרתי בסוכה קטנה שאינה מחזקת רק ראשו ורובו ולא שולחנו, וגם פליגא בסוכה גדולה בשולחנו בתוך הבית, ופסקינן שם הלכה דצריכה שתהא מחזקת גם שולחנו. וכתב האלפס בפרק הישן דגם בסוכה גדולה הלכה כבית שמאי דלא יצא דחד טעמא לתרוויהו שמא ימשוך אחר שולחנו. | '''במסכת''' סוכה דף ג' {{ממ|[[בבלי/סוכה/ג/א|ע"א]]}} מסיק דב"ש וב"ה פליגא בתרתי בסוכה קטנה שאינה מחזקת רק ראשו ורובו ולא שולחנו, וגם פליגא בסוכה גדולה בשולחנו בתוך הבית, ופסקינן שם הלכה דצריכה שתהא מחזקת גם שולחנו. וכתב האלפס בפרק הישן דגם בסוכה גדולה הלכה כבית שמאי דלא יצא דחד טעמא לתרוויהו שמא ימשוך אחר שולחנו. | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
אמנם זה צ"ע דאם כן הא דאויר מצטרף בסוכה קטנה ואין ישנים תחתיו בע"כ לא איירי רק בזה האופן שהיא סמוכה לסוכה אחרת או כגון שיש לה פסל המוצא מן הסוכה אבל בלאו הכי פסולה היא להאלפס, וכל זה היה צריך לפרש בשולחן ערוך והדברים באים ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלב|סימן תרל"ב]] סתומים, וצע"ק: | אמנם זה צ"ע דאם כן הא דאויר מצטרף בסוכה קטנה ואין ישנים תחתיו בע"כ לא איירי רק בזה האופן שהיא סמוכה לסוכה אחרת או כגון שיש לה פסל המוצא מן הסוכה אבל בלאו הכי פסולה היא להאלפס, וכל זה היה צריך לפרש בשולחן ערוך והדברים באים ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלב|סימן תרל"ב]] סתומים, וצע"ק: | ||
'''והנה''' יעויין בדף ו' גבי סוכה העשויה כמבוי דקאמר ריב"ל עושה פס ארבעה ומשהו ומעמידו פחות מג' סמוך לדופן. והטעם כתב שם רש"י כדי שיהיה בדופן שיעור משך סוכה. והרי שם הסוכה בעצמה גדולה היא דיש לה שני דפנות ארוכות וגם רחבה הרבה ועל ידי זה הפס נכשרת כל הסוכה ואם כן למה מצריך שיהיה בפס משהו יותר מד' טפחים והלא בפס ארבעה טפחים מצומצם כל שמעמידו בפחות מג' סגי. | |||
דבשלמא הא לא קשה לי דלהוי' סגי בפס ג' ומשהו וכשיעמידו בפחות מג' יהיה משך סוכה שלש ששה טפחים דהיא השיעור דאורייתא להאלפס וממילא נכשרה כל הסוכה שרחבה וארוכה הרבה וליכא חששה דימשוך ומוכרח ע"כ דשיעורה בעצם מן התורה הוא דווקא ז' טפחים. זה לא קשה כלל דעיין בדף ט"ז דאמר פס ד' ומשהו מכשיר בסוכה משום דופן ומוקים לה בפחות מג' סמוך לדופן. וכתב שם הר"ן דבעינן דוקא שיהיה הפס ד' דיהיה בהעומד שיעור הראוי אבל בטפח ומשהו לא סגי שיעמידו בפחות מג' סמוך לדופן ואפילו שהדופן השני יהיה גם כן בפחות מג' לא מהני כיון דליכא בעומד שיעור הראוי בכל מקום שהוא ארבעה ועיין במג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/תרל|סימן תר"ל]]. רק הא קשה דלמה צריך המשהו היותר מארבעה טפחים והרי בארבעה טפחים מצומצם סגי דכבר יש בו שיעור המשך דאורייתא דהרי יש בעומד שיעור הראוי ועל ידי לבוד יהיה משך הדופן ז' טפחים פחות משהו. | |||
ולכאורה ההכרח לומר להאלפס דס"ל דחכמים תקנו משום חשש דימשוך וע"כ תיקנו שיהיה משך סוכה דווקא ז' טפחים וכל שאינה ז"ט פסולה מדרבנן ואפילו באופן דליכא בה חששה דימשוך גם כן פסולה, ומש"ה צריך שיהיה בפס ד' ומשהו כדי שיהיה ז' טפחים דוקא עם הלבוד כדי שיהיה בו שיעור משך סוכה גם מדרבנן. | |||
אמנם הרא"ש בודאי לא הבין כן בכוונת האלפס, מדהקשה עליו מהא דאמר צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו דמשמע דבלאו הכי פסולה אפילו אם הוא ושולחנו בתוך הסוכה, ואם נאמר כן הא גם האלפס מודה בזה, וצ"ע: | |||