ספרי/דברים/לג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 18,048 בתים ,  18 בספטמבר 2020
אין תקציר עריכה
(ספרי מהדורת ויניציאה)
אין תקציר עריכה
שורה 40: שורה 40:
בחייתו יער, ואיזה זה בנימן, שנאמר בנימן זאב יטרף, זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו, וכן אתה מוצא כשחלק יהושע ארץ ישראל לשבטים, הניח דושנה של יריחו חמש מאות אמה, על ארבע מאות אמה ונתנה לבני יונדב בן רכב חלק בראש והיו אוכלים אותה ארבע מאות וארבעים שנה, שנאמר ויהי כשמונים שנה וארבע מאות שנה, צא מהם אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, נמצאו אוכלים אותן ארבע מאות וארבעים שנה, וכששרת שכינה בחלקו של בנימן עמדו ופינו אותו מלפניהם, שנאמר ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים, ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה, וכי עלת על לב שאמר משה ליתרו בוא וניתן לך חלק בארץ ישראל, והלא כבר נאמר לכה אתנו והטבנו לד. ומה תלמוד לומר כי יי' דיבר טוב על ישראל, זו דושנה של יריחו שהיו אוכלים אותה בני בניו של יתרו קודם שיבנה בית הבחירה לשבטים. ויאמר אליו לא אלך, אמר לו למחר כשתחלק ארץ ישראל לשבטים, איזה שבט מכם שיתן לי כרם אחד בתוך שלו או תלם אחד בתוך שלו, אלא הריני הולך לארצי ואוכל פירות מארצי ואשתה יין מכרמי, וכן אתה מוצא בישראל כשהניחו מקום פירות מאכל ומשתה והלכו להם לעדר  
בחייתו יער, ואיזה זה בנימן, שנאמר בנימן זאב יטרף, זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו, וכן אתה מוצא כשחלק יהושע ארץ ישראל לשבטים, הניח דושנה של יריחו חמש מאות אמה, על ארבע מאות אמה ונתנה לבני יונדב בן רכב חלק בראש והיו אוכלים אותה ארבע מאות וארבעים שנה, שנאמר ויהי כשמונים שנה וארבע מאות שנה, צא מהם אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, נמצאו אוכלים אותן ארבע מאות וארבעים שנה, וכששרת שכינה בחלקו של בנימן עמדו ופינו אותו מלפניהם, שנאמר ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים, ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה, וכי עלת על לב שאמר משה ליתרו בוא וניתן לך חלק בארץ ישראל, והלא כבר נאמר לכה אתנו והטבנו לד. ומה תלמוד לומר כי יי' דיבר טוב על ישראל, זו דושנה של יריחו שהיו אוכלים אותה בני בניו של יתרו קודם שיבנה בית הבחירה לשבטים. ויאמר אליו לא אלך, אמר לו למחר כשתחלק ארץ ישראל לשבטים, איזה שבט מכם שיתן לי כרם אחד בתוך שלו או תלם אחד בתוך שלו, אלא הריני הולך לארצי ואוכל פירות מארצי ואשתה יין מכרמי, וכן אתה מוצא בישראל כשהניחו מקום פירות מאכל ומשתה והלכו להם לעדר  
במדבר הלכו ללמוד תורה מיעבץ, מי היה יעבץ, זה היה עתניאל בן קנז, וכן הוא אומר ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים, ובמקום אחר הוא אומר ויתן דוד לארנן במקום שיקלי זהב שש מאות, אל אפשר לומר שיקלי זהב שכבר נאמר שקלי כסף, ואי אפשר שקלי כסף שהרי כבר נאמר שקלי זהב, אמור מעתה בזהב שקל ובכסף קנה, ואי אפשר לומר חמשים שכבר נאמר שש מאות, ואי אפשר לומר שש מאות שכבר נאמר חמשים, אמור מעתה כיון שראה דוד מקום שראוי לו לבנות בית הבחירה, עמד וכינס חמשה שקלים מכל שבט ושבט, נמצאו שש מאות שקלים מכל השבטים, מפני מה זכה בנימן שתישרה שכינה בחלקו, משל למלך שבא אצל בניו לפרקים, כל אחד ואחד אמר אצלי הוא שורה, קטן שבכולם אמר אפשר שמניח אבא אחיי גדולים ושורה עמי הלך ועמד ופניו כבושות ונפשו עגומה, ראה אותו אביו שעמד ופניו כבושות ונפשו עגומה עליו, עכשיו מאכל ומשתה יהיה משלכם ולינתי אצלו, כך אמר הקדוש ברוך הוא בית הבחירה יהיה בחלקו של בנימן וקורבנות מכל השבטים, דבר אחר מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו, מלמד שכל השבטים נולדו בחוצה לארץ ובנימן נולד בארץ ישראל, דבר אחר מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו, כל השבטים היו במכירתו של יוסף ובנימן לא היה במכירתו של יוסף, אמר הקדוש ברוך הוא אני אומר לאלו שיבנו בית הבחירה לא כשיהיו מתפללים לפני איני מבקש עליהם רחמים, איני משרה שכינתי בחלקם, שלא היו רחמנים על אחיהם, דבר אחר מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו, משל למלך שהיו לו בנים הרבה, משהגדילו הלך כל אחד ואחד ותפש את מקומו, קטן שבכולם היה אביו אוהבו אוכל עמו ושותה עמו נשען עליו ויוצא, נשען עליו ונכנס, כך בנימן הצדיק קטן שבשבטים היה, והיה יעקב אבינו אוכל עמו ושותה עמו נשען עליו ויוצא נשען עליו ונכנס, אמר הקדוש ברוך הוא מקום שסמך צדיק זה ידיו שם אני משרה שכינתי, לכך נאמר ובין כתיפיו שכן, סליק פיסקא.
במדבר הלכו ללמוד תורה מיעבץ, מי היה יעבץ, זה היה עתניאל בן קנז, וכן הוא אומר ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים, ובמקום אחר הוא אומר ויתן דוד לארנן במקום שיקלי זהב שש מאות, אל אפשר לומר שיקלי זהב שכבר נאמר שקלי כסף, ואי אפשר שקלי כסף שהרי כבר נאמר שקלי זהב, אמור מעתה בזהב שקל ובכסף קנה, ואי אפשר לומר חמשים שכבר נאמר שש מאות, ואי אפשר לומר שש מאות שכבר נאמר חמשים, אמור מעתה כיון שראה דוד מקום שראוי לו לבנות בית הבחירה, עמד וכינס חמשה שקלים מכל שבט ושבט, נמצאו שש מאות שקלים מכל השבטים, מפני מה זכה בנימן שתישרה שכינה בחלקו, משל למלך שבא אצל בניו לפרקים, כל אחד ואחד אמר אצלי הוא שורה, קטן שבכולם אמר אפשר שמניח אבא אחיי גדולים ושורה עמי הלך ועמד ופניו כבושות ונפשו עגומה, ראה אותו אביו שעמד ופניו כבושות ונפשו עגומה עליו, עכשיו מאכל ומשתה יהיה משלכם ולינתי אצלו, כך אמר הקדוש ברוך הוא בית הבחירה יהיה בחלקו של בנימן וקורבנות מכל השבטים, דבר אחר מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו, מלמד שכל השבטים נולדו בחוצה לארץ ובנימן נולד בארץ ישראל, דבר אחר מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו, כל השבטים היו במכירתו של יוסף ובנימן לא היה במכירתו של יוסף, אמר הקדוש ברוך הוא אני אומר לאלו שיבנו בית הבחירה לא כשיהיו מתפללים לפני איני מבקש עליהם רחמים, איני משרה שכינתי בחלקם, שלא היו רחמנים על אחיהם, דבר אחר מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו, משל למלך שהיו לו בנים הרבה, משהגדילו הלך כל אחד ואחד ותפש את מקומו, קטן שבכולם היה אביו אוהבו אוכל עמו ושותה עמו נשען עליו ויוצא, נשען עליו ונכנס, כך בנימן הצדיק קטן שבשבטים היה, והיה יעקב אבינו אוכל עמו ושותה עמו נשען עליו ויוצא נשען עליו ונכנס, אמר הקדוש ברוך הוא מקום שסמך צדיק זה ידיו שם אני משרה שכינתי, לכך נאמר ובין כתיפיו שכן, סליק פיסקא.
==={{עוגן|יג|יג}}===
{{גופן|4|פרנק|וליוסף אמר:}} מלמד שארצו של יוסף מבורכת מכל ארצות, ממגד שהוא טל מצוי לה בכל שעה, ומתהום רובצת תחת, מלמד שהיתת מרובצת במעיינות, וממגד תבואות שמש, מגיד שהיא פתוחה לחמה, וכך היא פתוחה ללבנה, שנאמר וממגד גרש ירחים, ומראש הררי
קדם, מלמד שהררי יוסף קודמים להררי מקדש, והררי מקדש קודמים להררי ארץ ישראל, וממגד גבעות עולם, מלמד שאבות ואמהות קרוים הרים וגבעות, שנאמר אלך לי אל הר המור אל גבעת הלבונה, וממגד ארץ ומלואה, מלמד שארצו של יוסף מליאה ואין חסירה כל ברכה, רבי שמעון בן יוחי אומר אדם מעמיד ספינתו בחלקו של יוסף אין צריך חוץ ממנה כלום, ורצון שוכני סנה, שעשה רצון מישראל שנגלה על הסנה, תבואתה לראש יוסף, הוא בא בראש למצרים, והוא יבוא בראש לעתיד לבא, ולקדקד נזיר אחיו, אלו שריחקוהו אחיו ועשאוהו בכור, בכור שורו הדר לו, מלמד שניתן לו הוד למשה והדר ליהושע, שאילו ניתן הוד ליהושע אין כל העולם יכול לעמוד בו, וקרני ראם קרניו, שור כוחו קשה אבל אין קרניו נאות, ראם קרניו נאות אבל אין כוחו קשה, ניתן ליהושע כחו של שור וקרנו של ראם, בהם עמים ינגח, וכי מה עמים כיבש יהושע והלא לא כיבש אלא שלשים ואחד מלכים, מלמד שכיבש מלכים ושולטונים שהיו מסוף העולם ועד סופו, יחדיו אפסי ארץ, וכי כמה ארצות כיבש יהושע, אלא פרטוס זה קטן כל מלכים שעיבד בה מלכים ושולטנים, רבי יהודה אומר וכי שלשים ואחד מלכים שעיבד כולם היו בארץ ישראל כדרך שעובדים ברומי עכשיו, שכל מלך ושולטון שלא קנה ברומי פלטוריות וחיילות אומר לא עשיתי כלום, והם רבבות אפרים. לפי שלא מפורש לנו עושרם של כנעניים ומה תלמוד לומר ויאמר אדני בזק שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטי' תחת שולחני. והרי דברים קל וחומר ומה אדני בזק שאינו כדי לימנות עם מלכי כנען היו שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים מלקטים תחת שולחני. בוא למוד וראה עושרם של כנעניים מה היה, והם אלפי מנשה, סליק פיסקא.
==={{עוגן|יח|יח}}===
{{גופן|4|פרנק|ולזבולון אמר:}} למה נאמר לפי שנאמר ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויציגם לפני פרעה, ולא נתפרשו שמותם, זה אחד מהם, שמח זבולון בצאתך, מלמד שהיה זבולון סרסור לאחיו והיה לוקח מאחיו ומוכר לגוים ומן הגוים ומוכר לאחיו, ויששכר באהליך, מלמד ששבטו של יששכר משתבח בתורה, שנאמר מבני יששכר יודעי בינה לעיתים, וכן מצינו שאביו משבחו, שנאמר וירא מנוחה כי טוב, דבר אחר ויששכר באהליך. מלמד שבית הבחירה היה ראוי ליבנות בחלקו של יששכר, עמים הר יקראו, מניין אתה אומר שהיו אומות ומלכים מתכנסות ובאות לפרגמטיא של ארץ ישראל, והם אומרי' הואיל ונצטערנו ובאנו לכאן, נלך ונראה פרגמטיא של יהודים מה טיבה ועולים לירושלם ורואים את ישראל שעובדים לאל אחד ואוכלים מאכל אחד, לפי שהגוים לא אלוהו של זה אלוהו של זה ולא מאכלו של זה כמאכלו של זה, והם אומרי' אין יפה להדבק אלא באומה זו, מניין אתה אומר שאין זזים משם עד שמתגרים ובאים ומקריבים זבחים ועולות, תלמוד לומר ושם יזבחו זבחי צדק. כי שפע ימים ינקו, שנים נוטלים בשפע ונוטלים בשפעים, ומלכות ים נוטל בשפע ונותן בשפע, ומלכות נוטלת בשפע ונותנת בשפע. דבר אחר כי שפע ימים יינקו, זו ימה של יפו שגנוז לצדיקים לעתיד לבא, מניין אתה אומר שכל ספינות שאובדות בים הגדול וצרורות של כסף ושל זהב ואבנים טובות ומרגליות וכל כלי חמדה, שהים הגדול מקיאם לימה של יפו שגנוז לצדיקים לעתיד לבא, תלמוד לומר כי שפע ימים יינקו, אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי מהלך מכזיב לצור ומצאתי זקן אחד ושאלתיו בשלום אמרתי לו פרנסתך במה הוא, אמר לי מחלזון, אמרתי לו ומי מצוי, אמר לי השמים מקום כיס שמוטל בהרים וסמומיות מכישות אותו ומת ונימק במקומו אמרתי השמים ניכר הוא שגנוז לצדיקים לעולם הבא. ושפוני טמוני חול, ספוני זו חלזון, טמוני זו טרית, חול זה זכוכית, לפי ששבטו של זבולון מתרעם לפני המקום ואומר לפניו רבונו של עולם לאחיי נתת ארצות ולי נתת חלזון, אמר לו שאני מצריכם לידך על ידי חלזון, זה אמר לפניו רבונו של עולם מי מודיעני אמר לו זה סימן יהיה בידך, שכל מי שגונבך לא יהיה בפרגמטיא שלו כלום, סליק פיסקא.
==={{עוגן|כ|כ}}===
{{גופן|4|פרנק|ולגד אמר:}} למה נאמר לפי שנאמר ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים (בראשית מז ב). ברוך מרחיב גד, מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח. כלביא שכן, מלמד שהיה סומך לספר לפיכך נמשל כאריות, וטרף זרוע על שעבר, אף קדקד לעולם הבא. וירא ראשית לו, הוא בא בראש תחילה, והוא יבוא בראש לעולם הבא. כי שם חלקת מחוקק ספון, זה קבר של משה שנתונה בחלקת גד והוא לא מת אלא בחלקו של ראובן, שנאמר עלה אל הר העברים הזה הר נבו. ומה תלמוד לומר כי שם חלקת מחוקק ספון, מלמד שהיה משה מוטל מת כנפי שכינה, ארבעה מילים מחלקו של ראובן לחלקו של גד, ומלאכי השרת מספידי' אותו ואומרי' יבוא שלום וינוח על משכבו, וזה אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הם: הקשת והמן והבאר והכתב והמכתב והלוחות ופי האתון וקברו של משה ומערה שעמד בה משה ואליהו ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה, ויש אומרים אף בגדו של אדם הראשון, ויש אומרים הכתונת ומזיקים. רבי יאשיה אמר משום אביו אף האיל והשמיר. ר' נחמיה אומר אף האור והפירדה, רבי יהודה אומר אף הצבת, וכן הוא אומר צבתא בצבתא תתעבד, קמייתא מאי הוית, לא ברייה הות, אמר לו והרי יכול לעשות בדפוס ולהתיכה בתוכו, הא לא ברייה הות. ויתא ראשי עם, שעשה את התורה תיין, דבר אחר מלמד שהיתה משה עתיד ליכנס בראש כל העם חבורה וחבורה, בראש חבורה של בעלי מקרא, בראש חבורה של בעלי משנה, בראש חבורה של בעלי תלמוד, וליטול כל אחד ואחד שכר, וכן הוא אומר לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל (ישעיה נג יב), צדקת יי' עשה, וכי מה צדקות עשה בישראל והלא כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר באר עולה להן, והמן יורד להם ושליו מצוי להם, וענני כבוד מקיפות אותם, אלא שנאמר כי יהיה בך אביון (דברים טו ז), דבר אחר צדקת יי' עשה, מלמד שהצדקה קשורה בדין תחת כסא הכבוד, שנאמר כה אמר יי' שמרו משפט ועשו צדקה (ישעיה נו א), ולדן אמר למה נאמר, לפי שנאמר ומקצה אחיו לקח (בראשית מז ב). וזה אחד מהם, דן גור אריה, מלמד שסמוך לספר וכל מי שסמוך לספר נמשל לאריות. יזנק מן הבשן, מה זינוק זה יוצא ממקום אחד ונחלק לשנים מקומות, כך שבטו של דן נוטל לו חלק בשני מקומות, וכן הוא אומר ויצא גבול בני דן מהם. ויעלו בני דן וילחמו (יהושע יט מז). ולנפתלי אמר, למה נאמר לפי שנאמר ומקצת אחיו לקח (בראשית מז ב). וזה אחד מהם. נפתלי שבע רצון, מלמד שהיה נפתלי שמח בחלקו בימים ובדגים וכפניות, ומלא ברכת יי', זו בקעת גינוסר, רבי אומר זה בית דין של טבריא, ועוד הוא אומר רצון יריאיו יעשה. ים, זה ים של סופני, ודרום זה ימה של טבריא, ירשה מלמד שנתנו לו חלקו בדרום מלא חבל, ולאשר אמר למה נאמר, לפי שנאמר ומקצה אחיו (בראשית מז ב). וזה אחד מהם, ברוך מבנים אשר, אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר, יהי רצוי אחיו, שהיה מתרצה לאחיו בשמן אנפיקין ובקיפלאות, והן מרצים לו בתבואה. דבר אחר יהי רצוי אחיו, כשעשה ראובן אותו מעשה הלך אשר וסיפר לאחיו, ונזפו בו ואמרו לו כך אחינו אתה מדבר באחינו הגדול, וכשהודה ראובן על מעשיו נתרצו לו אחיו, לכך נאמר יהי רצוי אחיו. דבר אחר יהי רצוי אחיו, כשהיו ישראל מתייחסים
זה אומר שלי הוא לויה, וזה אומר שלי הוא לויה, אם מראובן הכתוב מייחס שלי הוא לויה, ואם ממני הכתוב מייחס שלי הוא לויה, ריצה את אחיו באותה שעה, לכך נאמר יהי רצוי אחיו. דבר אחר יהי רצוי אחיו, אין בכל הארצות שמשמטת שביעית כארצו של אשר. וטובל בשמן רגלו, שארצו של אשר מושכת שמן כמעיין, מעשה שניצטפצפו אנשי לודקיא בשמן ומינו שלהם פומיליוס אחד, אמרו לו לך וקח לנו שמן במאה ריבוא, והלך לו לצור אמר להם שמן במאה ריבוא אני צריך, אמרו לו לך לגוש חלב, הלך לו לגוש חלב אמר להם שמן במאה ריבוא אני צריך, אמרו לו לך אצל פלוני, הלך לביתו ולא מצאו, אמרו לו הרי בשדה, הלך ומצאו שעוזק תחת הזית, אמר לו שמן במאה ריבוא אני צריך, אמר לו המתן עד שאגמור את הזית, משגמר את זיתיו נטל הכלים והיה ממשמש ובא, אמר פומיליוס אפשר שיש לזה שמן במאה ריבוא, דומה שצחקו בו יהודים, כיון שבא לביתו קרא לשפחתו אמר לה בואי ורחצי רגלינו במלא ספל שמן, ורחצה להם רגליהם, לקיים מה שנאמר וטובל בשמן רגלו. נתן לפניו לחם ואכל ושתה, לאחר אכילה עמד ומדד לו שמן במאה ריבוא. אמר לו רצונך שוב אמר לו אין לי מעות, אמר לו טול ואני אבוא עמך ואטול את מעותיי, עמד ומדד לו שמן בשמונה עשרה מאות ריבוא, אמרו לא הניח ההוא אדם לא חמור ולא גמל בארץ ישראל שלא משכו עמו, הכירו אנשי לודקיא וקדמו לפניו שלשת מילים וקילסו לפניו קילוס גדול, אמר להם אל תקלסו קילוס זה אלא לאדם זה שהכל שלו, ולא עוד אלא שאני חייב לו שמונה עשרה מאות ריבוא, לקיים מה שנאמר יש מתעשר ונוסף עוד. ברזל ונחשת מנעליך, שארצו של אשר היא היתה מנעלה של ארץ ישראל. וכימיך דבאך, שכל הארצות דובאות כסף לארץ ישראל, כעניין שנאמר וילקט יוסף את כל הכסף וגו'. אין כאל ישורון, ישראל אומר אין כאל ורוח הקודש אומרת אל ישורון. ישראל אומר מי כמוכה באלים יי', ורוח הקודש אומרת אשריך ישראל מי כמוך. ישראל אומר שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד, ורוח הקודש אומרת מי כעמך ישראל, ישראל אומר כתפוח בעצי היער, ורוח הקודש משיבו כשושנה בין החוחים, ישראל אומר זה אלי ואנוהו, ורוח הקודש אומרת עם זו יצרתי לי. ישראל אומר כי תפארת עוזמו, ורוח הקודש אומרת ישראל אשר בך אתפאר. רוכב שמים בעזרך, כשישראל ישרים ועושי' רצונו של מקום רוכב שמים בעזרך, וכשאין עושי' רצונו כביבול ובגואתו שחקים. נתקבצו כל ישראל אצל משה ואמרו לו רבינו משה אמור לנו מי היה ממידת כבוד של מעלה, אמר להם מן התחתוני' אתם יודעי' מה היא מידת כבוד למעלה, משל לאחד שאמר מבקש אני לראות פניו של מלך, אמרו לו היכנס למדינה ואתה רואה, נכנס למדינה וראה וילון פרוס על פתח מדינה ואבני' טובות ומרגליות קבועות בו, מיד נפל לארץ אמרו לו ראה לא יכולת לזון עיניך עד שנפלת, אילו נכנסת למדינה עצמה וראית פני מלך על אחת כמה וכמה, לכך נאמר ובגאותו שחקים.
==={{עוגן|כז|כז}}===
{{גופן|4|פרנק|מעונה אלהי קדם:}} שלשה ספרים נמצאו בעזרה אחד של מעוני' ואחד של היא היא, ואחד שנקרא ספר זעטוטים, באחד כתיב מעון קדם, ובשנים כתיב מעונה אלהי קדם, ובטלו חכמים את האחד וקיימו השני'. מתחת זרועות עולם, מלמד שארץ ישראל היא תוקפה של עולם. ויגרש מפניך אויב, אלו שברחו לארץ ישראל, ויאמר השמד אלו שברחו לאסיא, וישכן ישראל בטח, אין בטח אלא רוחצן, וכן הוא אומר וישכן לבטח במדבר. בדד, ולא כבדד שאמר משה יי' בדד ינחנו, ולא כבדד שאמר ירמיה מפני ידך בדד ישבתי. ולא כבדד שאמר אותו רשע, הן עם לבדד ישכון. עין יעקב כברכה שבירכם יעקב אביהם, שנאמר והיה אלהים עמכם, אל ארץ דגן ותירוש, כברכה שברכן יצחק אביהם, שנאמר ויתן לך האלהים מטל השמים. אף שמיו יערפו טל, הרעיפו שמים ממעל. אשריך ישראל, ישראל אומרים מי כמוך באלים ורוח
הקדש אומרת אשריך ישראל. נתקבצו כל ישראל אצל משה אמרו לו רבינו משה אמור לנו מה טובה עתיד הקב"ה ליתן לנו לעולם הבא, אמר להם איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם, משל לאדם שמסר את בנו לפידגוג אחד והיה מחזרו ומראה אותו ואומר לו כל האילנות הללו שלך, כל הגפנים הללו שלך, כל זיתים הללו שלך, כשיגע להראותו, אמור לו איני יודע מה אומר לך, אשריך מה מתוקן לך, כך אמר משה לישראל איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם. מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך וגו', עם נושע, עם שאין ישועתו אלא בשכינה, נושע ביי', כעניין שנאמר אלהי צורי אחסה בו. ואשר חרב גאותך, אמר לו הקב"ה, משה עתיד אני ליתן להם לישראל אותו זיין שנוטל מהם בחורב, כעניין שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדיים מהר חורב. בשבועה נשבעתי שעתיד אני להחזירו להם, כעניון שנאמר חי אני נאם יי' כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה (ישעיה מט יח), ויכחשו אויביך לך. בשעת טובתם של ישראל אומות העולם מכחשי' להם, ועושים אותם כאילו הן אחים, וכן עשו אמר ליעקב אחי יהי לך אשר לך. וכן חירם אמר לשלמה מה הערים אשר נתת לי אחי. ואתה על במותימו תדרוך. כעניין שנאמר ויקרא משה אל כל ישראל.


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
</noinclude>
</noinclude>

תפריט ניווט