ילקוט שמעוני/א/תעט: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} רבי יוסי אומר. אם נפשך לידע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא צא ולמד מאדם...")
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 27: שורה 27:


וכפר עליו הכהן לפני ה' ונסח לו על אחת מכל אשר יעשה מנין שחייב על כל אחת ואחת ת"ל (לאחת) [על אחת] לחייב על כל אחת ואחת. כיצד היו חמשה תובעין אותו אמרו לו תן לנו פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לנו בידך שבועה שאין לכם בידי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה ולא לך ולא לך מנין שחייב על כל אחת ואחת ת"ל (לאחת) [על אחת] לחייב על כל אחת ואחת. יכול מפני שהן חמשה תובעין מנין א"ל תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה וכו' מנין שחייב על כל אחת ואחת. ת"ל (לאחת) [על אחת] לחייב על כל אחת ואחת. יכול מפני שהן מיני תביעות מנין אפילו א"ל תן לי חטין ושעורין וכוסמין וכו' מנין שחייב על כל אחת ואחת. ת"ל (לאחת) [על אחת] לחייב על כל אחת ואחת. יכול מפני שהן מינין הרבה מנין אפילו אמר לו תן לי חטים שהפקדתי לך אמש ושלפניו ושלפני פניו שבועה שאין לך בידי חטים שהפקדת לי אמש ושלפניו ושלפני פניו מנין שחייב על כל אחת ואחת. ת"ל (לאחת) [על אחת] לחייב על כל אחת ואחת. מנין שהוא חייב אחת על דברים הרבה ת"ל על אחת מכל אשר יעשה. כיצד היה תובעו א"ל תן לי חטים שהפקדתי לך אמש ושלפניו ושלפני פניו שבועה שאין לך בידי כלום מנין שאינו חייב אלא אחת ת"ל על אחת מכל אשר יעשה. יכול מפני שהוא מין אחד מנין אפילו א"ל תן לי חטים ושעורים וכוסמים שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי כלום מנין שאינו חייב אלא אחת ת"ל על אחת מכל אשר יעשה. יכול מפני שאינן מיני תביעות מנין אפילו א"ל תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לי בידך שבועה לך שאין בידי כלום מנין שאינו חייב אלא אחת. ת"ל על אחת מכל אשר יעשה. יכול מפני שהוא אדם אחד מנין אפילו אמרו לו חמשה תן לנו פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לנו בידך שבועה שאין לכם בידי כלום מנין שאינו חייב אלא אחת ת"ל על אחת מכל אשר יעשה. לאשמה בה פרט לפחות משוה פרוטה:
וכפר עליו הכהן לפני ה' ונסח לו על אחת מכל אשר יעשה מנין שחייב על כל אחת ואחת ת"ל (לאחת) [על אחת] לחייב על כל אחת ואחת. כיצד היו חמשה תובעין אותו אמרו לו תן לנו פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לנו בידך שבועה שאין לכם בידי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה ולא לך ולא לך מנין שחייב על כל אחת ואחת ת"ל (לאחת) [על אחת] לחייב על כל אחת ואחת. יכול מפני שהן חמשה תובעין מנין א"ל תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה וכו' מנין שחייב על כל אחת ואחת. ת"ל (לאחת) [על אחת] לחייב על כל אחת ואחת. יכול מפני שהן מיני תביעות מנין אפילו א"ל תן לי חטין ושעורין וכוסמין וכו' מנין שחייב על כל אחת ואחת. ת"ל (לאחת) [על אחת] לחייב על כל אחת ואחת. יכול מפני שהן מינין הרבה מנין אפילו אמר לו תן לי חטים שהפקדתי לך אמש ושלפניו ושלפני פניו שבועה שאין לך בידי חטים שהפקדת לי אמש ושלפניו ושלפני פניו מנין שחייב על כל אחת ואחת. ת"ל (לאחת) [על אחת] לחייב על כל אחת ואחת. מנין שהוא חייב אחת על דברים הרבה ת"ל על אחת מכל אשר יעשה. כיצד היה תובעו א"ל תן לי חטים שהפקדתי לך אמש ושלפניו ושלפני פניו שבועה שאין לך בידי כלום מנין שאינו חייב אלא אחת ת"ל על אחת מכל אשר יעשה. יכול מפני שהוא מין אחד מנין אפילו א"ל תן לי חטים ושעורים וכוסמים שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי כלום מנין שאינו חייב אלא אחת ת"ל על אחת מכל אשר יעשה. יכול מפני שאינן מיני תביעות מנין אפילו א"ל תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לי בידך שבועה לך שאין בידי כלום מנין שאינו חייב אלא אחת. ת"ל על אחת מכל אשר יעשה. יכול מפני שהוא אדם אחד מנין אפילו אמרו לו חמשה תן לנו פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לנו בידך שבועה שאין לכם בידי כלום מנין שאינו חייב אלא אחת ת"ל על אחת מכל אשר יעשה. לאשמה בה פרט לפחות משוה פרוטה:
{{ניווט כללי עליון}}
=={{מרכז|{{גופן|5|דוד|'''פרשת צו'''}}}}==
===ויקרא פרק ו - המשך רמז תעט===
וידבר י"י וגו' (ויקרא ו, א). צו את אהרן וגו' (שם ב). זה שאמר הכתוב כי מי בשחק יערוך לי"י ידמה לי"י בבני אלים (תהלים פט, ז). בלעם הרשע היה סניגורן של אומות העולם, ואמר הירצה ה' באלפי אילים ברבבות נחלי שמן (מיכה ו, ז). רוצה הוא מה שאתם מקריבים, לא לוג שמן אנו מקריבין לו, רבבות נחלי שמן. מה הקריב אברהם לפניו לא איל אחד, שנאמר וירא והנה איל וגו' (בראשית כב, יג). אם רוצה אנו מקריבין לו אלפי אילים, ומה הקריב לו אברהם בנו, אני מקריב לו בני ובתי, שנאמר האתן בכורי פשעי זה בנו הבכור, פרי בטני חטאת נפשי זה בתו. ראה כמה היה בלעם הרשע ערום, התחיל לומר את שבעת המזבחות ערכתי (במדבר כג, ד). לא אמר מזבחות אלא המזבחות, אמר משנברא אדם ועד עכשיו שבעה מזבחות בנו ואני מקריב שבעה כנגדן. למה היה אותו רשע דומה, לטבח שהיה מוכר בשר והיתה חנות מלאה בשר, וראה הלוגסטוס מסתכל בבשר, אמר לו מרי כבר שלחתי אופסנין לביתך. כך בלעם אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע מה אתה עושה, אמר לו את שבעת המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח. אמר לו הקב"ה, רשע אילו הייתי מבקש קרבן הייתי אומר למיכאל וגבריאל והיו מקריבין לפני, שנאמר כי מי בשחק יערוך לי"י ידמה לי"י בבני אלים. בבני אברהם ויצחק שהן אלי עולם, אין אני מקבל קרבנות אלא מישראל, שנאמר צו את אהרן ואת בניו לאמר וגו':
זה שאמר הכתוב שנאה תעורר מדנים (משלי י, יב). שנאה שנתן אהרן בין ישראל לאביהם שבשמים תעורר מדנים, עוררה עליהם דיני דינים. אמר רבי אסי מלמד שהיה (הקב"ה) [אהרן] נוטל את (קרנם ופותחו) [קורבנם ופוחסו] להם ואומר להם דעו שאין להן ממש, הוא שהקב"ה אומר למשה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי (שמות לב, לג). הדא הוא דכתיב ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו (דברים ט, כ). רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אין השמדה הכתוב כאן אלא כלוי [בנים], כמה דאת אמר ואשמיד פריו ממעל וגו' (עמוס ב, ט). ועל כל פשעים תכסה אהבה (משלי י, יב). תפלה שנתפלל משה עליו. מה נתפלל עליו, רבי מני דסיכנין בשם רבי לוי אמר מתחלת הספר ועד כאן כתוב והקריבו בני אהרן (ויקרא א, ה). ונתנו בני אהרן (שם ז). וערכו בני אהרן (שם ח). והקטירו [אתו] בני אהרן (ויקרא ג, ה). אמר משה לפני הקב"ה, באר שנואה ומימיה חביבין, לעצים חלקת כבוד בשביל בניהן, כדתנן כל העצים כשרין למערכה חוץ משל זית ושל גפן (תמיד ב, ג). לאהרן אי אתה חולק כבוד בשביל בניו. אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שבתפלתך אני מקרבו ולא עוד אלא שאני עושה אותו עיקר ובניו טפלים, שנאמר צו את אהרן ואת בניו (ויקרא ו, ב):
זאת תורת העולה (ויקרא ו, ב). אמר רבי אבא בר יודן משל למלך שכיבדו אוהבו בחבית של יין וכלכלה של תאנים, א"ל המלך זו היא דורון, אמר ליה אדוני המלך לפי שעה כבדתי אותך אבל כשתכנס לפלטין אתה יודע במה אני מכבדך. כך אמר הקב"ה למשה זאת תורת העולה היא העולה. אמר לפניו רבונו של עולם לפי שעה הקרבתי אותה אבל כשתיטיב ברצונך את ציון ותבנה חומות ירושלים (תהלים נא, כ). אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל וגו' (שם כא). תני רבי שמעון בן יוחאי אין העולה באה אלא על הרהור הלב. רבי לוי אמר מקרא מלא הוא והעולה על רוחכם (יחזקאל כ, לב). ממי את למד מבניו של איוב, דכתיב והשכים בבקר והעלה עולות מספר כלם כי אמר אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם (איוב א, ה). הדא אמרה העולה אינה באה אלא על הרהור הלב. רבי אחא בשם רבי אחא בר פפא אמר כשהיה בית המקדש קיים היינו מקריבין כל קרבנות שבתורה, עכשיו מהו להתעסק בהן, א"ל הקדוש ברוך הוא הואיל ואתם מתעסקין בהן מעלה אני עליכם כאלו אתם מקריבים אותם. רבי חנניה אמר תרתי, אין הגליות מתכנסות אלא בזכות משניות, שנאמר כי יתנו בגוים עתה אקבצם (הושע ח, י). ר' חנינא אמר חורי, כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה (מלאכי א, יא). וכי יש קמיצה והקטרה בבבל, אלא אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקין בהן מעלה אני עליכם כאילו אתם מקריבין אותם. אמר רבי אסי מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כהנים, יתחילו להן מבראשית, אמר הקב"ה הואיל והתינוקות טהורים והקרבנות טהורים יבואו טהורים ויתעסקו בטהרות. רבי ברכיה ורבי חנן בשם רבי עזריה משל למלך שהיו לו שני מגריסין, ועשה לו הראשון תבשיל ואכלו וערב לו, והשני וערב לו, ואין אנו יודעין איזה ערב לו יותר אלא ממה שצוה את השני עשה לי כתבשיל הזה אנו יודעין של שני ערב לו יותר. כך הקריב לו נח קרבן וערב לו, שנאמר וירח ה' את ריח הניחוח (בראשית ח, כא). והקריבו ישראל קרבן, שנאמר תשמרו להקריב לי במועדו (במדבר כח, ב). ואין אנו יודעין איזה ערב לו יותר אלא ממה שצוה את משה ואמר ליה זאת תורת העולה היא העולה (ויקרא ו, ב). אנו יודעין שזה ערב לו יותר, שנאמר וערבה לה' וגו' (מלאכי ג, ד). כימי עולם כימי משה, וכשנים קדמוניות כימי שלמה.
דבר אחר כימי עולם כימי נח, הה"ד כי מי נח זאת לי וגו' (ישעיה נד, ט). וכשנים קדמוניות כשני הבל שלא היתה (עבודת) אלילים בעולם. רבי אבין אמר משל למלך שהיה מיסב על קנבטין שלו והכניסו לו תבשיל ואכלו וערב לו התחיל ממחה בקערה, הה"ד עולות מחים אעלה לך (תהלים סו, טו). כזה שהוא ממחה את הקערה. רבי אבין אמר חורי, משל למלך שהיה מהלך במדבר, נכנס (לכור דגן) [לבורגין] הראשון, אכל שם ושתה שם, הגיע לבורגין הב'] אכל שם ושתה שם ולן שם, [כך] למה הוא מתמה זאת תורת העולה היא העולה. אלא מלמד שהעולה כולה לאישים. ואש המזבח תוקד בו (ויקרא ו, ב). אמר רבי פנחס אש המזבח תוקד עליו אין כתיב כאן אלא תוקד בו, המזבח היה מוקד באש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט