כלי חמדה (לניאדו)/במדבר/עח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 135: שורה 135:
כבוד, וזה מפאת מות חמיה ואישה, שאין צודק לקרותו גלה כבוד כי  
כבוד, וזה מפאת מות חמיה ואישה, שאין צודק לקרותו גלה כבוד כי  
זה השם לא יצדק אלא בדבר הגולה ועתיד לצאת מהגלות, לא במתים  
זה השם לא יצדק אלא בדבר הגולה ועתיד לצאת מהגלות, לא במתים  
כמו
כמו חמיה ואישה, וזהו ותקרא לנער אי כבוד. ולפי ששם זה אינו צודק
בארון האלהים שעתיד הוא לחזור, לזה פירשה שכוונתה לאמר גלה
כבוד מישראל אל הלקח וכו' ואל מות, ולפי שהוקשה לדבריה שלא
היה לו לקרותו אלא גלה כבוד, לז"א אף היא תשיב אמריה לה ותאמר
גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים, בזו החלוקה צודקת גלה
כבוד לא בחמיה ואישה שצודק אי כבוד, ועשתה עיקר מהדבר שאין
לו תמורה בקביעות שם אי כבוד דהיינו על מות חמיה ואישה, ובביטוי
שפתיה עשתה עיקר מלקיחת ארון האלהים עם היותו דבר שעתיד
לחזור, ראוי לחוש על כבוד קונה ית' שמו, נמצא שבבחינה אחת חמורה
מיתתן של צדיקים וקשה סילוקן יותר מלקיחת הארון וחרבן בית
המקדש, כי הצדיק עצמו משכן להב"ה, וכמו שאמרו חז"ל בפסוק וצדיקים
ישכנו ארץ. ישכינו שכינה בארץ. ועל זה נראה לי במשנת יהודה בן
תימא (אבות ה, כ). דקאמר וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. שהיל"ל רצון
אביך שבשמים ובארץ, כי גם מלא כל הארץ כבודו, ונבין גם אומרו יהי
רצון וכו' שיבנה בית המקדש וכו'. מה מקום לתפלה זו, גם אומרו ותן
חלקנו בתורתך, והראשונים ז"ל פירשו שלהיות הציץ מכפר על עזות
פנים, לכך אחר שאמר רוע העזות פנים לגהינם אמר שיהי רצון שיבנה
בית המקדש כדי שיחזור הציץ לכפר על עזות פנים, וביני ביני תן
חלקנו שבעזות שנשתמש מהעזות ההוא ללמוד תורה, שלא הביישן
למד (אבות ב, ה), ולי נראה שבהיות המקדש בנוי על תילו היה כל אדם נעזר
לשמור ולעשות תורה ומצות, כי קדושת המקדש מושכת מקדושתו
יתברך אל כל נמצאים, זאת ועוד כי מהיות עבירה גוררת עבירה
יתחייב שבהיות המקדש מכפר לישראל ראשון ראשון, והעם היושב בה הוא
נשוא עון, אז בהיות אבינו בארץ הוא יתברך ויתעלה היתה עבודה
קלה על האדם ולא היה צריך התגברות, אכן מהסתלק הוא יתברך
בחטאינו אל השמים, הוצרכנו אל כל זה התחזקות של עז כנמר וכו'
וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים, כי מהיות אביך קנך בשמים
הוצרכת אל כל זה התחזקות וכולי האי ואולי, ולפי שאמר שהעזות יש
בו חלק מה בעבודתו יתברך להעיז פניו כנגד המלעיגים עליו, וכמו
שאמרו המפרשים ז"ל, עם כל זה הזהיר בו ואמר עז כנמר. ופירשו בזה
כי מה הנמר הוא מלא בחברבורות משונה בגוונים הרבה, ככה אתה
בן אדם אעפ"י שהתרתי לך העזות עבודה לה' ית', עכ"ז צריך דאזיל סומקא
ואתי חוורא ותצטער בעזות, ואעפ"י שהוא לעבודת השם יתברך, כי
עז פנים לגהינם ובוש פנים לגן עדן, כי הוא סימן מובהק היותם
מזרע אברהם ביישנים רחמנים גומלי חסדים, וכיון שהיות אבינו
בשמים גורם לנו להשתמש במידה פחותה בעזות ומסוכנת מאד, שעז
פנים לגהינם, לז"א יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שיבנה בית המקדש
במהרה בימינו כדי שיהיה השי"ת אבינו בארץ ויקל עבודתו עלינו
כאשר בתחילה, ותן חלקנו בתורתך שהתורה עזר גדול לטהרת
האדם והצלתו מהיצר הרע, כי הוא הוא תבלין לתבלו בהם בפגוע בנו
מנוול זה נמשכהו לבית המדרש. נתברר היות קדושת הצדיק
בדורו כתבנית המקדש ואריאל.
 
תם.

תפריט ניווט