כלי חמדה (לניאדו)/ויקרא/סד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
{{ממ|[[משנה/אבות/ד#ב|מסכת אבות ד, ב]]}}  <big>'''בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה כבחמורה ובורח מן העבירה, שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה. ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה'''</big>.
{{ממ|[[משנה/אבות/ד#ב|מסכת אבות ד, ב]]}}  <big>'''בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה כבחמורה ובורח מן העבירה, שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה. ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה'''</big>.


'''אחר''' שהזמן אשר האדם חי בו על פני האדמה נחשב כגשר רעוע בין העולם הזה לעולם הבא, ראוי ומחוייב שהאדם לא יבקש לו בו מנוח אשר ייטב לו ודירת קבע, כי המקום רעוע וכל ימי צבאו ייחל הוא אימתי יראה סוף הגשר הזה שנכנס בו בשלום ויצא בשלום אל מקום תחנותו כי עברי הוא, רוצה לומר עובר מעבר אל עבר. ועל זה נראה לי שנקרא אברהם העברי בפסוק לאברם העברי {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יד#יג|בראשית יד, יג]]}}. מלבד היותו נקרא כן על שם היותו מעבר הנהר, ועל דעת חז"ל ראיתי משם ועבר ונקרא עברי על שלמד מרבו עבר.
'''אחר''' שהזמן אשר האדם חי בו על פני האדמה נחשב כגשר רעוע בין העולם הזה לעולם הבא, ראוי ומחוייב שהאדם לא יבקש לו בו מנוח אשר ייטב לו ודירת קבע, כי המקום רעוע וכל ימי צבאו ייחל הוא אימתי יראה סוף הגשר הזה שנכנס בו בשלום ויצא בשלום אל מקום תחנותו כי עברי הוא, רוצה לומר עובר מעבר אל עבר. ועל זה נראה לי שנקרא אברהם העברי בפסוק לאבר(ה)ם העברי {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יד#יג|בראשית יד, יג]]}}. מלבד היותו נקרא כן על שם היותו מעבר הנהר, ועל דעת חז"ל ראיתי משם ועבר ונקרא עברי על שלמד מרבו עבר. הנה לפי הצעתינו נראה לי שנקרא עברי על שם היותו רודף אחר השלימות
הנפשיי אשר מעבר הגשר הנזכר, ושבעולם הזה איננו דר בו דירת
קבע כי עראי ודרך העברה, וז"ש אל אברהם העברי. ולזה ע"ה לא פנה
אל רהבים לבנות בית כי אם אוהל עראי עובר ממקום למקום, להיות
הטלטול מורה על מציאותו היותו בעולם הזה כגר בארץ וכאורח
נטה ללכת אל מקום תחנותו וחפצו כי שם ביתו, על דרך כי הולך האדם
אל בית עולמו (קהלת יב, ה). כי אין בית אלא שם בעה"ב וזהו העברי:
 
ועל זה נ"ל
שאמר הפסוק והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים
אתם עמדי (ויקרא כה, כג). נתן שני טעמים נכונים לבלתי המכר הארץ לצמיתות הא'
כי לי הארץ ואיך תמכור לצמיתות דבר שאינו לך, הפירות יש לאל ידך
למכור לזמן מוגבל עד היובל ולא גוף הארץ, והיינו דקאמר לא תמכר
ר"ל אפילו שתמכור אותה אינו עולה בדין כי לא תמכר לצמיתות כי לי
הארץ. והטעם השני הוא כי גרים ותושבים אתם עמדי, הכוונה אם
היית מוכר לצמיתות היה נראה שיש לך זכות לעולם בקרקע ונראה
שאתה תושב בעולם הזה, לכן להוציא מלבך ולהודיע שאתה גר אין
אתה יכול למכור לצמיתות כי אין אתה תושב כי אם גר בה, ואתה מוכר
זכותך אשר לך בה ואותו הגרות תמכור, זהו שאמר "כי גרים" כי אם אתם
תושבים - הוא עמדי בעולם הטוב וארוך, באופן כי גרים הם בארץ הנז'
ותושבים אתם עמדי:
 
ולזה נ"ל שאמר שע"ה מארת ה' בבית רשע ונוה
צדיקים יברך (משלי ג, לג). כי להיות הרשע חושב שכביר מצאה ידו ולעולם בל
ימוט, וכאלו ענייניו חזקה ומצא בית, לזה מארת ה' בבית רשע, אמנם
הצדיקים אין להם דירת קבע כי אם נוה, כמו נוה צאן שהוא אהל
עראי, נוה צדיקים יברך, ולזה ברשע אמר בלשון יחיד כי הרשע החושק
בעולם הזה בונה לו לבדו בית רחב ידים, אמנם הצדיקים אפילו בנוה
שהוא דירת עראי בנוה אחד מסתופפים צדיקים רבים ומצמצמים
עצמם בו, ז"ש ונוה צדיקים יברך, שיספיק ויכיל כולם כאחד כי הצדיקים
אינם חפצים ליהנות בעולם הזה ממעשיהם כי אם חנם והגמול נפשיי
יהיה צפון להם לעתיד, ועל זה נ"ל שאמר במקום אחר שנאמר מלאך
רשע יפול ברע וכו' (משלי יג, יז). הפשט מובן שהמלאך ששולח האדם לעשות לו
איזה שליחות, כיון שהוא רשע יפול ברע, יעוות שליחותו, ואם ימצא עמו
בחברתו ציר אמונים הוא מרפא, שמרפא מה שעוות חבירו המלאך רע,
אבל לפי הנמשל אמר כי המלאך רשע הוא שטן הוא יצה"ר יפול ברע
ויפיל האדם, והציר אמונים הוא יצר הטוב והשכל אשר יתקן וירפא כל
המעוות מזה המלאך הרשע. או אמר מלאך רשע על האדם אשר שולח
הנה כמלאך להשיג שלימותו וכעובר אורח כדפרשית, ומלאך יחשב ואם
הוא מלאך רשע הנה יפול ברע וישוב עמלו בראשו, ויש עמו ציר אמונים
השכל והנשמה נאמנים לשולחיהם יתברך ויתעלה שמו, שיתקנו
וירפאו אשר עוות, וזה יהיה באמצעות קצת יסורון שאם יקבלם

תפריט ניווט