אילת השחר/בבא בתרא/פב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''עד שתהא לקיחה והבאה כאחד.''' והיינו דשלוחו של אדם כמותו, דלכן להרשב"ם אם הביא שליח הכל, יכול הבעלים לומר הנה הבאתי, מ"מ לא אמרינן דהשליח לא עשה כלום, דאע"ג דמקרי דהבעלים עושה מ"מ גם השליח עשה, והם הא לא היו איש אחד. אלא דא"כ למה ס"ל להרשב"ם דבעשה הכל שליח יכול הבעלים לקרוא, ולמה זה לא מקרי ע"י שנים, ואולי מיתורא דריש דאינו יכול לקרוא אם הי' ע"י שנים.

'''תוד"ה בצרן.''' (הנמשך מעמוד הקודם) '''אלא נראה לר"ת דלקיחה שהיא מתוך הבית הויא לקיחה.''' וצ"ב לפי"ז מש"כ קודם דתלוי מה הי' כונתו בשעת בצירה, דהא להבצירה אין שום דין שעי"ז יקבע מחשבתו אז. ואפשר לומר משום דאחרי בצירה כבר הרי הוא ראוי להביא ולקרוא, ואז כבר לא יועיל מה שיחשוב לעשות באופן שאין לקרוא, אבל כ"ז שלא בצר דאז אינו ראוי עדיין להביא דחסר פעולת הבצירה, אז הוא דשייך שיועיל מחשבתו לקבוע שלא יהי' בדעתו לקרוא. ומ"מ עדיין צ"ע מה קובע מה שחושב לעשות באופן שלא לקרוא, דהא מ"מ אם ירצה יוכל עדיין לעשות באופן שיהא שייך לקרוא, ובמה ירד ממנו החיוב להביא באופן שיצטרך לקרוא.

'''ובמש"כ''' דלקיחה מתוך הבית הויא לקיחה, יש לעי' דלכאורה לא נאמר דין בביכורים דצריך להיות מן הבית, ורק לענין טבל נאמר דהבית קובע אבל ביכורים יכול להביא מן השדה, וצ"ל דלאו דוקא מן הבית. ובזה י"ל בשיטת הרשב"ם דלא שייך שם לקיחה על ההוצאה מן השדה, דהא אין דין דהשדה שממנה מביא ביכורים שתהי' דוקא מוקפת במחיצות, וכיון דגם באינה מוקפת מיירי, מאי שייך לומר הוצאה, דעל מקום שאינו מוקף מחיצות לא שייך לומר דהוציא משם, לכן ס"ל להרשב"ם דע"כ בשעת בצירה כבר מתחיל הלקיחה.

'''וליחוש דלמא מסקא ארעא שירטון וא"ל תלתא זבינת לי ואית לי ארעא.''' יש לעיין דאם מיירי בתוך ג' שנים ולקנות אילן לחוד דלא קנה קרקע, הו"ל כקניית פירות דאין עושין ע"ז שטר, דשטרא לפירי לא עבדי אינשי כמבואר לעיל דף ל"ג ע"ב, א"כ אם יטעון דקנה ג' אילנות דאז קנה קרקע הרי יאמר לו אחוי שטרך, וכ"ש אם גם קניית אילן לפירות קונים בשטר הא יטעון אחוי שטרך, וע"כ דמיירי אחר ג' שנים, ומאי קשה לו דאיך תיקנו כזה דבר שיכול לצאת הפסד, הא בידו למחות תוך ג', כמו בהא דמשכנתא דסורא דאמרינן לעיל (דף ל"ה ע"ב) איבעי לי' למחויי ולומר שמה שאוכל הפירות אינו מחמת שהקרקע שלו.

'''הרי זה קנה תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלוא אורה וסלו.''' הנה לפי"ז כל מה שהאילן יגדל מתרחב הקרקע ששייך להקונה, ויש לעיין אם קנויים רק מן אז שמתרחב הרי יכול לפני זה לחזור, וכיון דמשמע דקונה אינו יכול לחזור, הרי דכבר קנה מעכשיו לכשיגדלו הענפים ויתרחב האילן, ולכאורה זה תלוי בברירה.

{{ניווט כללי תחתון}}{{אילהש}}