אילת השחר/בבא בתרא/נג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''והנה''' יש לעיין בעשר שדות והחזיק בא' לקנות כולן ואגב השדות הרחוקות יקנה מטלטלין, לפי הפשט דאגב היינו דמהני בהו מעשה הקנין של הקרקע שפיר יועיל, אבל אם הוי כאילו החזיק בהן עצמם ונקנין בכה"ג דחזקה, א"כ כאן דנצטרך לומר כאילו החזיק בקרקע הזאת, והוי כאילו מעשה חזקה בהרחוקה, והוי כאילו מעשה חזקה בהמטלטלין, ולא שייך לומר כן.

'''החזיק בחיצון לקנות אותו ואת הפנימי חיצון קנה פנימי לא קנה.''' יש לעי' דהא בודאי התכוין לקנות גם מקום הכתלים, וגם הכתלים של החדר החיצון וגם החדר הפנימי, א"כ הו"ל כמו בהחזיק בקרקע לקנות גם את המיצר וגם את הקרקע השניה דבעי ר' זירא ונשאר בתיקו, ולמה לא פשיט מכאן דלא מהני.

'''עוד''' יש לעיין הא כיון דהחיצון משועבד לפנימי, למה פשוט לו דבהחזיק בחיצון לקנותו ואת הפנימי לא קנה פנימי, הא בחיצון הוי כמו בהחזיק במיצר כדי לקנות את הקרקע שהמיצר משועבד להם דהוי ספק אם קנה, ולמה כאן פשיטא לי' דבהחזיק בחיצון לא קנה פנימי. וכן צ"ע לגירסתנו דהיינו גירסת הרשב"ם דבהחזיק בפנימי פשיטא לי' דמהני לקנות עי"ז החיצון המשועבד להפנימי, ובהחזיק בקרקע מספקא לי' אי קנה המיצר המשועבד לו, אלא דבזה צריך לומר דכיון דא"א להכנס כלל להבית בלי שיהי' לו דריסת הרגל על החיצון, ודאי הוי כאילו החזיק בהחיצון, ולא דמי למיצר דלא הוי כ"כ לצורך.

'''הבונה פלטרין.''' עי' בשטמ"ק בשם הר"י מיגש. וכל דבריו תמוהין, א' מש"כ דאם השאיר קרקע עם בנין הי' קונה אם עשה מעשה בהכתלים דכיון שהניח כתלים גם הם נעשו נכסי הגר וכאילו החזיק בקרקע דמי, ומה צריך לומר דנעשו כנכסי הגר הא זה הכל הי' נכסי הגר, ואולי כונתו דזה הכל כהקרקע וכשתיקן כתלים הוי כתיקן הקרקע.

'''אמנם''' החולקין ס"ל דיכול הראשון להוציא עציו ואבניו וממילא גם השני לא יקנה, כמבואר בשו"ע (סי' ער"ה סוף סעיף כ"א בהג"ה) וכן הוא ביד רמ"ה, אבל שיטת הר"י מיגש דדעתו שישאר, וע"כ הוא מפקירם כיון דאין עושה חזקה, והיינו דאם עושה דבר שמשמע שמפקיר סגי להיות הפקר, אע"ג דלא אמר כלום, כמו בנותן מתנה ואמר השני אי אפשי דיש סובר דהוי כהפקר, וכמו בנכסי עכו"ם אחרי שלקח הכסף.

'''המציע מצעות בנכסי הגר.''' והיינו דנהנה גופו מהקרקע ע"י ששכב, אבל ברשב"א הביא די"מ דבזה מיפה הקרקע וכמו סיוד וכיור דמהני, ודחה זה דהא לא עשה יפוי בעצם הקרקע. והנה בקצוה"ח {{ממ|[[קצות החושן/חושן משפט/רעה#|סי' ער"ה]]}} כתב דלמ"ד דתלוש ולבסוף חיברו הוי תלוש, הא דמהני לקנות בית בחזקה אע"ג דהבית הוי תלוש, משום דקונה הבית אג"ק או משום חצר. ולכאורה איך מהני סיוד וכיור דהא הסיוד הוא על הכתלים, ובתוד"ה ליבני כתבו דהתיקון הוא בהפלטרין משא"כ בניית הפלטרין דהתיקון הוא בהקרקע, הרי דסיוד הוא תיקון בהכתלים, ובשלמא אם הכתלים דינם כקרקע נמצא דעשה יפוי בקרקע, אבל אי דינם כתלוש הא נמצא דהוי כעשה יפוי בדבר תלוש, ובשלמא נעל לא קשה אע"ג דהנעילה היא בהדלת, מ"מ הא אהני על המקום שהוא נעול וקנה ע"ז הקרקע וממילא נקנו גם הכתלים ע"י אגב או חצר, אבל בסיוד הא הו"ל כעשה יפוי על איזה חפץ שעי"ז נתייפה הבית דזה לא מהני לרוב הראשונים, והראוני בס' באר יצחק (או"ח סי' ד' ענף ה') שעמד בזה.

'''אלא''' דיש לומר דלגבי זה מהני הכתלים לעשות כל הבית כמקום אחד, וכמו דמהני לקנות כל השדה שעד המיצר ע"י חרישה, דהמיצר עושה שעד המיצר הוי שדה אחת, וה"נ לגבי זה הכתלים מועילים דעד הכתלים ותחתיהם הוי מקום א', ולא צריך בזה שהדפנות יהיו מגוף הקרקע, והנעילה מהני על כל המקום אע"ג דהנעילה לא עשה שום תועלת על המקום שתחת הכתלים.

'''לא תהא חזקה גדולה מהגבהה שהגבהה קונה בכל מקום.''' אינו מובן איזה נתינת טעם הוא לדחות דברי הת"ק דטוען דלא מגביהין אנשים, משא"כ כשהעבד שימש לרבו כן הוא הדרך, וכי משום דהגבהה קנין טוב דמהני בכל רשות לכן יועיל אע"פ שאין דרך להגביה אנשים. וברשב"ם כתב דחזקה שהוא שימש לרבו לא תהא עדיף מהגבהה, ורוצה בזה להדגיש דממה דמהני שימוש גופו לרבו ה"נ יועיל הגבהה, ומה ענין דוקא משום דחזקה של שימוש לרבו מהני.

{{ניווט כללי תחתון}}{{אילהש}}