252
עריכות
ערך/ברכת המטיב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(תבניות ניווט) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
אכן מברכות ס. נראה להעיר על זה, דמבואר שהמוצא מציאה מברך הטוב והמטיב, והוא אף במצא מעות, ומדלא מחלקים בגמ' בין שותפין סתם לבני ביתו ש"מ דאפילו בני ביתו נחשבים שותפים לענין זה, אף שמעות דמו לשדה שאין טובתם תיכף ומיד כי אם אחרי שקונים בהם. וכעין שהקשה במור וקציעה הנ"ל. אך שאולי במעות יש שמחה אף בלא שמשתמשים בהם, כמו שנראה מהלכות קטנות (ח"א ר') לברך שהחיינו על רווח ממון. [ולהרשב"א (ח"ד עז) שאין לברך הטוה"מ על שמחה דרבים רק על טובה דרבים, יל"ע מה גדר ריוח ממון דרבים]. | אכן מברכות ס. נראה להעיר על זה, דמבואר שהמוצא מציאה מברך הטוב והמטיב, והוא אף במצא מעות, ומדלא מחלקים בגמ' בין שותפין סתם לבני ביתו ש"מ דאפילו בני ביתו נחשבים שותפים לענין זה, אף שמעות דמו לשדה שאין טובתם תיכף ומיד כי אם אחרי שקונים בהם. וכעין שהקשה במור וקציעה הנ"ל. אך שאולי במעות יש שמחה אף בלא שמשתמשים בהם, כמו שנראה מהלכות קטנות (ח"א ר') לברך שהחיינו על רווח ממון. [ולהרשב"א (ח"ד עז) שאין לברך הטוה"מ על שמחה דרבים רק על טובה דרבים, יל"ע מה גדר ריוח ממון דרבים]. | ||
==אם היא נאמרת בנוסף לברכת שהחיינו== | |||
א. בסמ"ק (סי' קנא, ברכות בקשות והודאות) כתב שהקונה כלים חדשים לו מברך שהחיינו לו ולביתו הטוה"מ "ונראה דר"ל עם שהחיינו", והטור (רכג ס"ה) כתב משמו שאם קנה לו ולביתו מברך גם הטוה"מ, והאחרונים הבינו דבריו שמברך גם שהחיינו וגם הטוה"מ.{{הערה|א"ר (רכג סק"ח) שהביא כן מנחלת צבי (שם סק"ה) ומלבושי יו"ט (סק"ב) ודברי חמודות (פ"ט סקנ"ג) ושיירי כנה"ג (הגב"י סק"ב).}} ובא"ר הקשה על זה מכמה מקומות. והא"ר והב"ח (שם ס"ד) מעמידים דברי הסמ"ק בקנה כלים המיוחדים לו לבדו וגם קנה כלים לבני ביתו - שעל שלו מברך שהחיינו ועל של ב"ב הטוה"מ, אבל כשקנה כלים שמשתמשים בו הוא וב"ב מברך הטוה"מ לחוד. והשו"ע השמיט בשולחנו תיבת "גם", שמזה נראה שאין לברך שניהם כאחד. | |||
הרשב"א (ח"א רמה) דן אם לברך שהחיינו על לידת בן, ועפי"ז הבינו בדעתו הרבה אחרונים שסובר לברך שהחיינו בנוסף להטוה"מ,{{הערה|דר"מ ב"ח וט"ז וברכ"י, אך בהג' לשו"ע לא נקט הרמ"א כדרך זו.}} והט"ז ר"ל כן גם בדעת הטור. | |||
[ולהב"ח הנ"ל בדעת הסמ"ק שבכלים שהוא וב"ב שותפים מברך רק הטוה"מ, נמצא שגם בלידת בן מברך רק הטוה"מ, וא"כ אף שהסמ"ק נחשב ראש המדברים לברך ב' ברכות מצינו אופן שלדידיה אליבא דב"ח מב' ברכה אחת ולרשב"א אליבא דאחרונים הנ"ל מבר' ב' ברכות]. | |||
ב. עוד נמצינו למדים מדברי הב"ח אליבא דהסמ"ק, שגם על כלים שקנה רק לבני ביתו ולא לעצמו מברך הטוה"מ "דהטוב הוא לדידיה שזכה שיהיו ב"ב מלובשים במלבושי כבוד". והשו"ע כ' "קנה כלים שמשתמש בהם הוא וב"ב", ומינה דייק הפמ"ג דאם הבעה"ב אינו משתמש בכלים שקנה לב"ב ס"ל לשו"ע דאינו מברך הטוה"מ, ולית לי' סברת הב"ח הנזכרת 'דטוב הוא לדידיה שב"ב מלובשים בבגדי כבוד'. אלא שהאופן דאיירי בי' השו"ע ש"קנה לו ולב"ב" דמשמע שהבעה"ב משתמש יחד עם ב"ב אזי גם להב"ח מברך רק הטוה"מ. | |||
ג. משו"ת בית יהודה (ח"ב כ') עולה שבמקרה שקנה לעצמו ובירך שהחיינו, ואח"כ נתן במתנה לאחר רק באופן שיהיה שותף עמו חוזר ומברך הטוה"מ. ובזה יכול הנותן לברך ולא המקבל, דלא כמ"ש בשו"ע שהמקבל מתנה מברך, אחר שהוא גם הנותן וגם המקבל. | |||
==לידת בן== | |||
בגמ' (ברכות נט:) איתא "א"ל ילדה אשתו זכר מברך הטוה"מ", וכן פסקו הרא"ש (ס"ס טו) ומרדכי (סי' רטז) והג"מ (קושטנטינא, פ"ד מברכות ה"ט) בשם סמ"ק (סי' קנא בהגהה סקי"א) וטור ושו"ע (רכג ס"א). | |||
אכן בעיניים למשפט (שם ד"ה ילדה אשתו זכר) דייק דהרי"ף והרמב"ם וסמ"ג ואשכול ורא"ה וריקאנטי וצדה לדרך וכלבו השמיטו ברכת הטוה"מ על לידת בן, וכמה ביאורים נאמרו על זה דבר השמיטה עכ"פ בדעת הרמב"ם: | |||
הכנה"ג (סי' רכג) כתב שסובר דמקילין בברכה זו כמ"ש המג"א שם, ויש שכתב שסמך עמ"ש לברך הטוה"מ על שמועות טובות, ויש שכתב דחייש לנפל, ובבן ידיד כתב דדייק ממש"א בגמ' "אמרו לו ילדה" וכו' דהיכא שלא "אמרו" אינו מברך [אך ב"י וב"ח ופרישה וכנה"ג כ' שאין לדייק כן], ובעיניים למשפט שם כתב שלא היה בגירסא שלפניהם בבלי, ומוכיח כן מאבודרהם (שער שמיני) שכתב ד'''בירושלמי''' איתא לברך הטוה"מ על לידת בן – ש"מ דבבלי ליתא [ולפנינו בירושלמי ליתא]. ונראה עוד ראיה לזה מבעל המאורות (שבת קלז:) "ואפשר כי תיכף שנולד ראוי לברך לברכה זו [=שהחיינו] או הטוה"מ, וצ"ע שלא מצינו זה בביאור", ומדכתב שגם הטוה"מ "לא מצינו בביאור" ע"כ דלא גרסו לה בגמ'. | |||
ובביאור הלכה (רכג ס"א ד"ה זכר) מסתפק כשיש לו הרבה בנים ורוצה בת, אם בכ"ז מברך הטוה"מ על בן, וכמו"כ במשנ"ב שם (סק"ב) כתב דבאופן הנ"ל אם נולדה לו בת אעפ"כ אינו מברך הטוה"מ. | |||
[והדבר יבואר להנראה מהרשב"א ועוד ראשונים שהטוה"מ אינה תלויה ב"שמחה" אלא ב"תועלת", אך מה שהסתפק שלא יברך על בן אם היה יותר שמח בבת צ"ע להנ"ל דמ"מ "טובה" מיהא אית לי'. ודוחק לומר דחשיב רק "תוספת טובה" ואין לברך בכה"ג]. | |||
==ריבוי יין== | |||
יש בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים: י"א שדוקא אם יין השני חשוב מהראשון,{{הערה|בה"ג (מובא בתוס' דלקמן) ורש"י ורשב"ם (פסחים קא. סוף העמוד) ואו"ז (ח"א קנז) ומאירי.}} י"א שלא צריך שיהיה משובח ודי בריבוי יין{{הערה|תוס' בפסחים שם (סוד"ה שינוי) ותוס' משם ר"ת (ברכות נט: ד"ה הטוב) ורשב"א (שם) וסמ"ג (עשין כז) וכלבו (סי' כד) ועיטור (ח"ב, מצה ומרור, קלא:)}} '''וכך נפסק בשו"ע''' (קעה ס"ב), וי"א שמברכין הטוה"מ אפילו אם היין השני גרוע מהראשון {{הערה|כלבו (שם, סוף הל' סעודה), ולתוס' ר"י החסיד אם גרוע "הרבה" אינו מברך, ויש דעה שמברכים רק על היינות המופלגים לשבח.{{הערה|תרומת הדשן (ח"א לד) ולקט יושר (ח"א 35) שכן מנהג אושטרייך.}} | |||
בדעת הרמב"ם כתב הב"י (סי' קעה) שנראה מדבריו (פ"ד מברכות ה"ט) דדוקא כשהשני ממין אחר הוא מברך הטוה"מ, אבל אם הם ממין אחד אע"פ שהשני משובח מן הראשון אינו מברך, והיכא שהשני ממין אחר הביא הב"י מהג"מ (שם סק"ו) דמשמע מהרמב"ם שמברך אפילו השני גרוע מהראשון, וכן למד התרומת הדשן (שם) מדבריו. | |||
הרמ"א (קעה סוף ס"ב) הביא מהמרדכי (פ' ערבי פסחים) די"א שעל יין לבן תמיד מברך הטוה"מ אפילו הוא גרוע מהראשון שהיה אדום "לפי שהוא בריא לגוף יותר מן האדום". | |||
ב. בתרוה"ד ולקט יושר (שם) ואגור (סי' רכח) הביאו מנהג ממהר"ח או"ז (סי' סח) שתלמידי רבינו שמחה אמרו שכך הוא בירושלמי, שאם שתה ממנו תוך ל' יום לא היו מברכין, וכ"כ שבלי הלקט (סי' קמד) בשם רבינו חננאל ובתשב"ץ קטן (סי' רצז). ומ"מ כ' על זה הב"י (סי' קעה) דסוגיין דעלמא לברך על כל שינוי יין כל שאינו יודע שהאחרון גרוע מהראשון. | |||
ג. בהערות לתוס' ר"י שירליאון [ר"י החסיד] (ברכות נט: ד"ה אע"פ) אסף ביאורי הראשונים למה תיקנו הטוה"מ דוקא על ריבוי יין ולא על לחם; | |||
א) בדם הרוגי ביתר זיבלו כרמים - תוס' בפסחים (קא. ד"ה שינוי) ותענית (לא. ד"ה תיקנו) או"ז (ח"א קנה) מנהיג (סעודה יג) שבלי הלקט (סי' קמד). ובאו"ז מוסיף שגם סנהדרין היו בכרם כשתיקנוה לזאת הברכה [ועיי"ש בהערה אם ישבו ממש בכרם]. | |||
ב) יין דבר חידוש ושמחה – תוס' ר"י החסיד (ברכות נט: ד"ה אע"פ) משם ר"י הלוי רבו של רש"י, שבה"ל (שם) בשם אחיו רבינו בנימין, ורבינו בחיי בשלחן של ארבע (הש' הראשון ד"ה שינוי יין). | |||
ג) יין אית בי' תרתי סעיד ומשמח לחם סעיד אבל לא משמח – תוס' (ברכות נט: ד"ה הטוב) תוס' ר"י החסיד (שם) ראבי"ה (ח"א סי' צח, סי' קנב, ח"ב תקט) ר"ת (בתוס' מערבי פסחים שבמרדכי פסחים, ובחי' מהריטב"א פסחים קא.). | |||
ד) אין אומרים שירה אלא על היין – תוס' ר"י החסיד (שם) ראבי"ה (ח"ב שם) [אולם מהראבי"ה שם משמע שטעם אחד הוא עם הא דביין איכא תרתי]. | |||
ה) אין דרך לשתות בסעודה אחת ב' מיני יין משא"כ פת – תוס' ר"י החסיד (שם) ור"ן (פסחים כ:). | |||
ו) אין קבע לשתיה אבל ללחם יש קבע – תוס' ר"י החסיד. | |||
ז) יין מכרם אחד בג' או ד' חביות כל חבית וחבית משונה מחברתה, ופעמים הרבה זה מבושם וזה מחמיץ, אבל חטה ושעורה ג' וד' תנורים משדה אחת כולם שוים במראה ובטעם אחד – או"ז (שם) ומכתם (פסחים) בשם ההשלמה. | |||
ח) יין על יין אינו אלא ריבוי שמחה ויצטרך האדם שלא להרבות שמחה בעוה"ז יותר מדאי וכו' ע"כ תיקנו הברכה שעל הרוגי ביתר וכו' כדי להעציב את האדם וכו' ושיחזור שמחתו לדרך הממוצע – שולחן של ארבע (שם) וא"ר (קעה סק"ט) בשם בנימין זאב (סי' שנא). | |||
ט) שינוי פת תלוי במעשה האדם ולפיכך אין מברכין עליו אבל שנוי יין תלוי בידי שמים – מכתם (ברכות מב:) מאירי (שם נט) שבה"ל (שם) בשם גאונים, ובכלבו (סי' כד, סוף הל' סעודה) ואורחות חיים (סעודה סוף לד). | |||
אכן מציין שם לכמה ראשונים שמברכין הטוה"מ על רבוי פת - ר"ן (פסחים כ. ברי"ף) ושטמ"ק (ברכות נט:) ומכתם (שם מב:) והכלבו ואורחות חיים בשם הראב"ד (שם), המאורות (שם), והמאירי (שם) בשם יש מי שאומר. | |||
ובכלבו ואו"ח הנוסח הוא "על כל שינוי שיבוא יברך הטוה"מ" משמע לאו דוקא פת, ומאידך לגבי פת כתב הכלבו משמו שרק "על פת שפטר את הפרפרת מברך עליו הטוה"מ, אבל בשינוי פת לא ביאר שיברך הטוה"מ" [ובאו"ח שם כ' "וי"מ פת צנומה בקערה מברך עליו הטוה"מ", ואולי כוונתו לומר דאפילו פת צנומה בקערה מברך עליו]. | |||
==טובה רוחנית== | |||
בשו"ע (רכג ס"ה) מבואר שאם נתנו לו כלים במתנה מברך הטוה"מ – שהיא טובה לו ולנותן, ומבאר המשנ"ב (ס"ק כא) דבאופן שהמקבל עני אזי טובת הנותן היא שזיכהו הש"י לעשות צדקה, הרי דשייכא הך ברכה על טובה רוחנית. [ומקור די"ז הוא מהרא"ש הנ"ל בבי' הירושלמי, אכן יש לדייק בלשונו שכ' דאם המקבל עני מברך הטוה"מ "שזיכהו השם וחננו ממון לעשות צדקה", וללשון זו נמצא דאף להרא"ש דאיהו מריה דשמעתתא אפשר לפרש דהברכה היא על הטובה הגשמית שיש לו ממון ולא על עצם קיום המצוה]. | |||
מאידך כתב שם המשנ"ב דיש מהאחרונים שחולקים על פסק זה, וס"ל דלבבלי לא נתקנה ברכה זו כי אם בטובה גשמית. [ויש להעיר דהאחרונים שהזכיר המשנ"ב לא כתבו טעם זה רק כתבו עצם הדין שעל מצות צדקה אין מברכין, אולם עכ"פ מדכך פירש המשנ"ב את דבריהם נמצא שכך היא דעתו]. | |||
עוד בזה, דבשו"ת שער הזקנים (דף פב ע"ג) וזית רענן (ח"ב ג') כתב שלא לברך הטוה"מ על בניית ביהכנ"ס, עפ"י המג"א (רכג סק"ה) שאי"מ שהחיינו על ספרים, ובשו"ת מהר"י בי רב (ס"ס סב) גם כ' החכם האחרון המשיב שם דאין לקהל לברך הטוה"מ על ס"ת שהקנו להם, דהיא ברכה על טובה גופנית. אכן מרנא החת"ס נשאל (או"ח קנו) כ' לברך על חידוש ביהכנ"ס אחר שהראשון נשרף, ומייתי למג"א הנ"ל שאי"מ שהחיינו על מצוות דלאו לה"נ, אך חילק דדוקא לענין שהחיינו קאמר לה אבל גבי ברכת הטוב לא מיירי כלל שאין טוב אלא תורה ומצוות, ויפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב. ומדייק כן מא"ר שבס"ס רכג מייתי למג"א שאין לברך שהחיינו על ספרים, ובסי' רכא משמע מיניה לברך הטוה"מ על חידוש ביהכנ"ס שנשרף, הרי דשאני לי' בין שהחיינו להטוה"מ. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{ערכים|ב}} | {{ערכים|ב}} | ||