12,271
עריכות
שאגת אריה/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הקלדה חלקית עריכה והערות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלקי}} | {{חלקי}} | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
סימן ד | {{מרכז|'''שאגת אריה - סימן ד'''}} | ||
שאלה הא דקיימא לן זמן קריאת שמע של ערבית עד שיעלה עמוד השחר, אי רשאי לכתחלה להמתין מלקרות עד שיעלה עמוד השחר{{הערה|פי' באופן שיסיים את הקריאה קודם שיעלה עמוד השחר.}} או לא: | '''שאלה''' הא דקיימא לן זמן קריאת שמע של ערבית עד שיעלה עמוד השחר, אי רשאי לכתחלה להמתין מלקרות עד שיעלה עמוד השחר{{הערה|פי' באופן שיסיים את הקריאה קודם שיעלה עמוד השחר.}} או לא: | ||
תשובה הרמב"ם כתב בפ"א מהלכות קריאת שמע איזה זמן קריאת שמע בלילה מצותה משעת יציאת הכוכבים עד חצי הלילה ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא ידי חובתו שלא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק אדם מן הפשיעה ע"כ. | '''תשובה''' הרמב"ם כתב בפ"א מהלכות קריאת שמע איזה זמן קריאת שמע בלילה מצותה משעת יציאת הכוכבים עד חצי הלילה ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא ידי חובתו שלא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק אדם מן הפשיעה ע"כ. | ||
ולכאורה יש לתמוה על זה דהא תנן בריש פרק קמא דברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/א|ב.]]}} מאימתי קורין את שמע בערבית כו' עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים עד חצות, רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. ואמרינן בגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/א|ד.]]-[[בבלי/ברכות/ד/ב|ד:]]}} חכמים כמאן ס"ל כלומר בפירוש דקרא דובשכבך שנאמר בקריאת שמע של ערבית. אי כרבי אליעזר סבירא להו לימרו כרבי אליעזר. כלומר דדריש לובשכבך דקרא כל זמן שבני אדם עוסקין לילך ולשכב וזה אינו אלא עד אשמורה הראשונה. ואי כרבן גמליאל סבירא להו לימרו כרבן גמליאל דדריש ובשכבך כל זמן שכיבה והיינו כל הלילה. ומשני, לעולם כרבן גמליאל סבירא להו והאי דאמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה כדתניא חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח"כ אקרא קריאת שמע ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה אלא אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת אם רגיל לקרות קורא אם רגיל לשנות שונה וקורא קריאת שמע ומתפלל ואוכל פתו ומברך. הרי דלחכמים הא דאמרו עד חצות אינו אלא משום סייג לחוד מכלל דרבן גמליאל לית ליה לההוא סייג ואפילו לכתחילה רשאי להמתין מלקרות עד קודם שיעלה עמוד השחר. והרי בגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/ב|ח:]]}} פסק שמואל הילכתא כרבן גמליאל, ואמאי פסק הרמב"ם דמצותה לכתחילה עד חצות והיינו כחכמים ודלא כרבן גמליאל דהילכתא כוותיה. | ולכאורה יש לתמוה על זה דהא תנן בריש פרק קמא דברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/א|ב.]]}} מאימתי קורין את שמע בערבית כו' עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים עד חצות, רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. ואמרינן בגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/א|ד.]]-[[בבלי/ברכות/ד/ב|ד:]]}} חכמים כמאן ס"ל כלומר בפירוש דקרא דובשכבך שנאמר בקריאת שמע של ערבית. אי כרבי אליעזר סבירא להו לימרו כרבי אליעזר. כלומר דדריש לובשכבך דקרא כל זמן שבני אדם עוסקין לילך ולשכב וזה אינו אלא עד אשמורה הראשונה. ואי כרבן גמליאל סבירא להו לימרו כרבן גמליאל דדריש ובשכבך כל זמן שכיבה והיינו כל הלילה. ומשני, לעולם כרבן גמליאל סבירא להו והאי דאמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה כדתניא חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח"כ אקרא קריאת שמע ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה אלא אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת אם רגיל לקרות קורא אם רגיל לשנות שונה וקורא קריאת שמע ומתפלל ואוכל פתו ומברך. הרי דלחכמים הא דאמרו עד חצות אינו אלא משום סייג לחוד מכלל דרבן גמליאל לית ליה לההוא סייג ואפילו לכתחילה רשאי להמתין מלקרות עד קודם שיעלה עמוד השחר. והרי בגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/ב|ח:]]}} פסק שמואל הילכתא כרבן גמליאל, ואמאי פסק הרמב"ם דמצותה לכתחילה עד חצות והיינו כחכמים ודלא כרבן גמליאל דהילכתא כוותיה. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ולכאורה יש להביא ראיה לפירוש זה | ולכאורה יש להביא ראיה לפירוש זה | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
[[קטגוריה:שאגת אריה]] | |||