רב פעלים/א/סוד ישרים/ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 16: שורה 16:
'''ועל ''' חקירה השנית. ראיתי בס"ד, דבר זה מפורש בספר התיקונים תיקון ס"ט דף ק"א ע"ב, שאמרו שם וז"ל, שינוי מעשה דא שבת דצריך כלאחר יד ע"כ, ופירש הרב החסיד מהרש"ך ז"ל בשעת רצון, וז"ל, פירוש דבשבת כל המלאכות אסורות, ואפילו דברים המותרים לעשותם בשבת צריך לשנות בהם מדרך עשייתם בחול וצריך כלאחר יד, והסוד הוא שבחול הגמור עומדין זו"ן תדיר אב"א, חוץ משעת התפלה, וכל האורות ההולכות לנוקבא מז"א היא מקבלתם מז"א דרך אב"א, כמ"ש רבינו ז"ל באורך בשער תיקון הנוקבא, ובשער הירח בסוד נקבה נקב ה', ובחול כל המלאכות מותרות לעשות, כי כל המלאכה אשר יעשה היא סוד הבירורים המתבררים ומתתקנים בחול, אך בשבת לפי שאין שום בירור בשבת כל המלאכות אסורות, כמ"ש רבינו ז"ל באורך בשער טעמי המצות פרשת בהר, והעושה מלאכה ביום שבת מות יומת, כי גורם אל הקליפה שיכנס בתוך הקודש, כמ"ש רבינו ז"ל בדרושי קבלת שבת, אבל כלאחר יד אפילו בשבת מותר משום דכל כי האי אפילו בחול אין שום יניקה לחיצונים, שלאחר יד הז"א נותן האורות לנוקבא עכ"ל ע"ש, הרי בזה נתבארה היטב חקירה הב':
'''ועל ''' חקירה השנית. ראיתי בס"ד, דבר זה מפורש בספר התיקונים תיקון ס"ט דף ק"א ע"ב, שאמרו שם וז"ל, שינוי מעשה דא שבת דצריך כלאחר יד ע"כ, ופירש הרב החסיד מהרש"ך ז"ל בשעת רצון, וז"ל, פירוש דבשבת כל המלאכות אסורות, ואפילו דברים המותרים לעשותם בשבת צריך לשנות בהם מדרך עשייתם בחול וצריך כלאחר יד, והסוד הוא שבחול הגמור עומדין זו"ן תדיר אב"א, חוץ משעת התפלה, וכל האורות ההולכות לנוקבא מז"א היא מקבלתם מז"א דרך אב"א, כמ"ש רבינו ז"ל באורך בשער תיקון הנוקבא, ובשער הירח בסוד נקבה נקב ה', ובחול כל המלאכות מותרות לעשות, כי כל המלאכה אשר יעשה היא סוד הבירורים המתבררים ומתתקנים בחול, אך בשבת לפי שאין שום בירור בשבת כל המלאכות אסורות, כמ"ש רבינו ז"ל באורך בשער טעמי המצות פרשת בהר, והעושה מלאכה ביום שבת מות יומת, כי גורם אל הקליפה שיכנס בתוך הקודש, כמ"ש רבינו ז"ל בדרושי קבלת שבת, אבל כלאחר יד אפילו בשבת מותר משום דכל כי האי אפילו בחול אין שום יניקה לחיצונים, שלאחר יד הז"א נותן האורות לנוקבא עכ"ל ע"ש, הרי בזה נתבארה היטב חקירה הב':


'''ועל ''' החקירה הג', הנה מצינו להרב החסיד בעל זמרת הארץ ז"ל שהביאו הרב אמת ליעקב ז"ל בש"א דף ק"ב סי' ז', שנשאל אם יש לכוין כונת האכילה של חול בשבת ויו"ט, והשיב שצריך לכוין בלי מגרעת דבר, והביא ראיה לזה משער הכונות, והקשה מדברי רבינו ז"ל בשער טעמי המצות פ' בהר שכתב אין בירור אוכל מתוך פסולת אשר בז"מ נעשה ביום שבת קודש, כי הכל אוכל גמור בלי פסולת, א"כ איפה איך אנחנו מכוונים בתפילה ובמצות והאכילה לברר, כי זה צורך כל התפלה והמצוה לברר בירורי הז"מ וכו', והשיב כל מה שאנחנו מבררים ומכוונים בתפילת שבתות ויו"ט הוא בעולם האצילות עצמו, כי עד שם עלו בירורי החול מהמלכים שביררנו בחול, ועתה ביום שבת קודש אנחנו מעלים אותם מדרגה למעלה ממדרגה למקומם העליון, וזה היה אומר מוה"ר החסיד הרש"ש ז"ל שנקרא מברר אוכל מתוך אוכל דשרי, כיון שאין אנחנו מבררים מבי"ע התחתונים שיש בהם תערובת טו"ר וכו' יע"ש, ועיין אמת ליעקב מערכת בי"ת אות קכ"א מ"ש בשם הרב החסיד מהר"י הכהן ז"ל יע"ש, ובספר הבהיר נהר שלום לרבינו הרש"ש ז"ל כתב וז"ל, וכל זה בחול ואח"כ בשבת על ידי התפילות אותם הבירורים שנבררו ונתקנו בחול, חוזרים עתה לעלות ולהתברר ולהתקן ע"י פרצופים עליונים יותר פנימים כפי ערך אותה תפלה, ע"ש:
'''ועל ''' החקירה הג', הנה מצינו להרב החסיד בעל זמרת הארץ ז"ל שהביאו הרב אמת ליעקב ז"ל בש"א דף ק"ב סי' ז', שנשאל אם יש לכוין כונת האכילה של חול בשבת ויו"ט, והשיב שצריך לכוין בלי מגרעת דבר, והביא ראיה לזה משער הכונות, והקשה מדברי רבינו ז"ל בשער טעמי המצות פ' בהר שכתב אין בירור אוכל מתוך פסולת אשר בז"מ נעשה ביום שבת קודש, כי הכל אוכל גמור בלי פסולת, א"כ איפה איך אנחנו מכוונים בתפילה ובמצות והאכילה לברר, כי זה צורך כל התפלה והמצוה לברר בירורי הז"מ וכו', והשיב כל מה שאנחנו מבררים ומכוונים בתפילת שבתות ויו"ט הוא בעולם האצילות עצמו, כי עד שם עלו בירורי החול מהמלכים שביררנו בחול, ועתה ביום שבת קודש אנחנו מעלים אותם מדרגה למעלה ממדרגה למקומם העליון, וזה היה אומר מוה"ר החסיד הרש"ש ז"ל שנקרא מברר אוכל מתוך אוכל דשרי, כיון שאין אנחנו מבררים מבי"ע התחתונים שיש בהם תערובת טו"ר וכו' יע"ש, ועיין אמת ליעקב מערכת בי"ת אות קכ"א מ"ש בשם הרב החסיד מהר"י הכהן ז"ל יע"ש, ובספר הבהיר נהר שלום לרבינו הרש"ש ז"ל כתב וז"ל, וכל זה בחול ואח"כ בשבת על ידי התפילות אותם הבירורים שנבררו ונתקנו בחול, חוזרים עתה לעלות ולהתברר ולהתקן ע"י פרצופים עליונים יותר פנימים כפי ערך אותה תפלה, ע"ש:


'''והרמ"ז ''' ז"ל בספר מקום בינה על עץ חיים שער המלכים פ"ז כתב וז"ל, נראה שהם משופרי כל הבירורים שנעשו בחול, וגם מבחינת פנימיות העולמות עצמן שהם נבראים וקונים שלימות חדש בכל שבת בעלותם למעלה עכ"ל, וידידנו הרב החסיד מהר"א מני נר"ו {{ממ|ז"ל}} העלה מספרי המקובלים ז"ל, וכתב וז"ל, צריך לידע שמדרגות העולמות ירדו כל מדרגה למדרגה שלמטה ממנה, והבירור צריך לכל מדרגה לעלותה למקומה הראשון, והנה בחול אנחנו מבררים אבי"ע התחתונים לעלותם לאצילות, ויש כמה בחינות בירור שע"י התפלה יברר מחצוניות דחצוניות וע"י המצות מפנימיות, ויש מפנימיות דחצוניות ויש מחצוניות דפנימיות, אמנם ביום שבת אנחנו מבררים בירור אצילות דאצילות שנפלו באצילות עצמו, ושם שייך כל האופנים חצוניות ופנימיות, וחצוניות דחצוניות וכו' חוץ מן המלאכה דלא שייך באצילות, וא"כ כל הבירור שנעשה מן אכילה ומצוה שייך בשבת, ולפקד"ן שזהו הטעם שבחול אין להרבות באכילה ולהתענג, ובשבת אדרבה מצוה, לפי שבחול הבירור מחצוניות דחצוניות, ולא יוכל לברר מהם, אלא דוקא באכילה המוכרחת לאדם, אמנם בשבת הוא באצילות יוכל לברר מחצוניות דחצוניות אפילו אכילה שאינה מוכרחת, ואדרבה מצוה לאכול הרבה כדי לברר הרבה מהם, ע"ד מ"ש רב חסדא לאו בעניותי אכלי ירקא וכו', וכמבואר בשער המצות פ' עקב, ועיין תורת חכם דף ד' ע"א עכ"ל נר"ו {{ממ|ז"ל}}. ובכל הדברים הנז"ל אשר העתקתי פה, נתבארה חקירה הג' ואין צורך להוסיף דברים משלי, וגם אין אני כדאי להוסיף משלי כלום בזה, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
'''והרמ"ז ''' ז"ל בספר מקום בינה על עץ חיים שער המלכים פ"ז כתב וז"ל, נראה שהם משופרי כל הבירורים שנעשו בחול, וגם מבחינת פנימיות העולמות עצמן שהם נבראים וקונים שלימות חדש בכל שבת בעלותם למעלה עכ"ל, וידידנו הרב החסיד מהר"א מני נר"ו {{ממ|ז"ל}} העלה מספרי המקובלים ז"ל, וכתב וז"ל, צריך לידע שמדרגות העולמות ירדו כל מדרגה למדרגה שלמטה ממנה, והבירור צריך לכל מדרגה לעלותה למקומה הראשון, והנה בחול אנחנו מבררים אבי"ע התחתונים לעלותם לאצילות, ויש כמה בחינות בירור שע"י התפלה יברר מחצוניות דחצוניות וע"י המצות מפנימיות, ויש מפנימיות דחצוניות ויש מחצוניות דפנימיות, אמנם ביום שבת אנחנו מבררים בירור אצילות דאצילות שנפלו באצילות עצמו, ושם שייך כל האופנים חצוניות ופנימיות, וחצוניות דחצוניות וכו' חוץ מן המלאכה דלא שייך באצילות, וא"כ כל הבירור שנעשה מן אכילה ומצוה שייך בשבת, ולפקד"ן שזהו הטעם שבחול אין להרבות באכילה ולהתענג, ובשבת אדרבה מצוה, לפי שבחול הבירור מחצוניות דחצוניות, ולא יוכל לברר מהם, אלא דוקא באכילה המוכרחת לאדם, אמנם בשבת הוא באצילות יוכל לברר מחצוניות דחצוניות אפילו אכילה שאינה מוכרחת, ואדרבה מצוה לאכול הרבה כדי לברר הרבה מהם, ע"ד מ"ש רב חסדא לאו בעניותי אכלי ירקא וכו', וכמבואר בשער המצות פ' עקב, ועיין תורת חכם דף ד' ע"א עכ"ל נר"ו {{ממ|ז"ל}}. ובכל הדברים הנז"ל אשר העתקתי פה, נתבארה חקירה הג' ואין צורך להוסיף דברים משלי, וגם אין אני כדאי להוסיף משלי כלום בזה, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

תפריט ניווט