רא"ש/נדרים/ב/י: הבדלים בין גרסאות בדף

נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים. נדר בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות מלכים. הרי עצמי קרבן ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו. קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא מאשתי ראשונה שגירשתי. על כולן אין נשאלין להן ואם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהם דברי ר"מ. וחכ"א פותחין להם פתח ממקום אחר ומלמדים אותם שלא ינהגו קלות ראש בנדרים: סתם נדרים להחמיר ופירושן להקל יש מפרשים אע"פ שפירושם להקל אם לא פירש אזלינן לחומרא ולא נהירא דמה הוצרך לשנות ופירושן להקל ועוד מה קולא שייך כשפירש כיון שביאר היאך נדר לא שייך להזכיר קולא וחומרא ככל היוצא מפיו יעשה. ויש מפרשים אע"פ שסתם נדרים להחמיר היינו כשלא פי' מה היה בלבו אלא אמר כך נדרתי כמו שפירשוהו חכמים אנו מפרשים לחומרא אבל אם אמר הרי עלי כבשר מליח וחזר ואמר בלבו היה כבשר מליח של עבודת כוכבים אזלינן בתר פירושו להקל. ואם תיקשי לך דא"כ הוה ליה למימר כדקתני בסיפא נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים הכי נמי הוה ליה למתני נדר בבשר מליח ואמר לא נדרתי אלא בבשר מליח של עבודת כוכבים. וי"ל דלא דמי דהכא אין הלשון משונה זה מזה דהכל נקרא בשר מליח הלכך די בזה במה שאמר ופירושו להקל אבל לקמן שהוא משנה הלשון לגמרי שאין דרך לקרא לחרמו של ים חרם סתם ולקרבנות מלכים קרבן סתם הוצרך להאריך ולפרש דאפי' בכי האי גונא מהמנינן ליה. ולקמן נמי צריך שאלה אבל הכא מהמנינן ליה ולא בעי שאלה: גמ' על כולן אין נשאלין וכו' אמר מר ואין נשאלין להן והדר קתני ואם נשאלין נשאלו. אמר רב יהודה הכי קתני אין נשאלין אין צריכין שאלה. במה דברים אמורים בתלמיד חכם. ועם הארץ שבא לשאל עונשין אותו ומחמירין עליו בשלמא מחמירין עליו דלא פתחינן ליה בחרטה אלא עונשין אותו היכי דמי.