90,717
עריכות
קרית ספר/מטמאי משכב ומושב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''דם ''' | '''דם ''' נדה וזבה ויולדת מטמא לח ויבש כדתנן פרק דם הנדה ובשר המת וכו' מטמאין לחין ויבשין ובגמרא דכתיב והדוה בנדתה מדוה כמותה כדאמר' לעיל אשכחן לח דדוה לח משמע כמו שהו זב יבש מנלן דכתיב יהיה דם יהיה זובה וכו' יהיה בהוייתו יהא ואפילו יבש מעיקרו כדאמרינן התם דיהיה ריבויא הוא אבל זובו של זב ורוקו ושכבת זרע אינו מטמא אלא כל זמן שהוא לח כדתניא נמי במתני' ובגמרא מנלן זוב דכתיב רר בשרו דמשמע כעין ריר שהוא לחה כמו ויורד רירו ופי' ניחו וניעו ורוקו דכתיב וכי ירוק הזב כעין רוק שכבת זרע הראויה להזריע ויבשה אינה ראויה להזריע ואם חוזר ללחותו כמו שהיה שלא נתיבש כל כך מטמא לח ויבש כדתנן נמי התם וכמה שרייתן בפושרין מעת לעת ותחלתן בפושרין אע"פ שאין סופן כדאמר' התם בגמרא כר' יהודה בן נקוסה דפליג ארשב"ג בברייתא ותמיהא לי היכי פסיק כרבי יהודה בן נקוסה לגבי רשב"ג כ"ש דהוי קולא דאי לא הדר בהכי שאין סופן פושרין טהור ואי הוו פושרין כל מעת לעת הוה הדר וצ"ע. | ||
== ב == | == ב == | ||
'''פשתן ''' | '''פשתן ''' שטוותהו נדה המסיטו טהור ואם היה לח מחמת הרוק מסיטו טמא כדתניא פ' התערובות לתנא קמא ורבי יהודה אף הרוטבו במים שמלחלחו טמא וכתבו בתוספות דאלח קאי לאשמועינן דאינו יוצא מטומאה על ידי שריה אפילו במים טובא אבל רבנן סברי דמשנתנו לתוך מים ורבו עליו טהור כדתניא בתוספת' וכו'. | ||
== ג == | == ג == | ||
'''זב ''' | '''זב ''' שהניח פיו על פי הכוס ונמלך שלא לשתותו המסיט הכוס טהור ואם שתה טמא מפני משקה הזוב כדתניא בתוספת' פרק ה' דטהרות. וכן נשך הקשות ומלפפונות המסיטן טמא מפני משקה פי הזב כדתניא נמי התם אבל נשך בבצל ובפת המסיטו טהור משום דאינו מתערב בפת ובבצל כדתנן נמי התם בתוספת'. קליפי פולין ותרמוסין שקצצן הגוי המסיטן טמא מדרבנן ושבשווקים הלך אחר הרוב מתנינן נמי התם וכו'. | ||
== ו == | == ו == | ||
'''דם ''' | '''דם ''' טמא שנתערב במים אם בטלו מראיו טהור נתערב בדם טהור או ביין רואין אותן כאלו הוא מים נתערבו בשל גוים דהם כזבין מדרבנן הולכין אחר הרוב כדתניא נמי התם ריש פרק ד' דתוספתא דטהרות. | ||
== ז == | == ז == | ||
'''שואלין ''' | '''שואלין ''' כלי [של] מי רגלים ואין חוששין שמא של נדות הן כדתניא נמי התם והויא כחזקה דמהניא מדאורייתא כדילפינן בדוכתא וכו'. חרש של זב או זבה מכניסין לו (מימו בכיסו) [מ"ר וכבסו] פ"א וב' המשקין טמאין ומשקה פעם שלישית טהור כדתניא נמי התם בפלוגתא דת"ק ור' אליעזר בן יעקב ומייתי לה פרק התערובות ונקטינן כר' אליעזר בן יעקב דהויא משנתו קב ונקי ורש"י ז"ל פי' דלענין טהרת הכלי מתנינן דבפעם ראשונה ושניה שהדיחו אכתי הוי טמא ובפעם שלישית הוי טהור ונראה דהא בהא תליא דכשהכלי טמא מים שהדיחו אותו בהן טמאים וכו'. זבה שנעקרו מימי רגליה וטבלה ואחר כך הטילה מים הוי ספק פרק יוצא דופן בעיא דרבא מי אזלינן בתר עקירה כשכבת זרע ומטמאו או דילמא כיון דמצי' נקיט להו מלצאת לא חשיב עקירה צורך יציאה ולא אזלי' אלא בתר יציאה וכן גויה שנתגיירה וטבלה והטילה אחר כך מי רגלים שנעקרו קודם שנתגיירה הוי ספקה מדרבנן וכו'. | ||
== י == | == י == | ||
'''העבדים ''' | '''העבדים ''' מטמאים בזיבה ובנדה ובלידה כישראל כדילפינן בת"כ מדכתיב ואמרת אליהם כדא' לעיל פרק קמא אבל גוים לא מיטמאי מדאורית' דכתיב בני ישראל אלא מדרבנן קטן מבן תשעה ויום אחד וקטנה מבת שלשה ויום אחד וכדאמרינן פרק יוצא דופן ופרק בנות כותים ועדיות פרק ה' וכו': | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||