90,717
עריכות
תוספות רבי עקיבא איגר/מגילה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
| שורה 22: | שורה 21: | ||
[אות יח] '''בהרע"ב ד"ה הכל כשרים. לאתויי נשים. ''' בתוס' {{ממ|פ"ק דף ד'}} הוכיחו דנשים אין מוציאות אנשים ונתקשו בטעמא דמלתא והטורי אבן שם כ' עפ"י דברי תוס' דהא דצריך קרא לחייב נשים במצה היינו דהך דאף הן היו באותו נס הוא רק סברא דרבנן. וא"כ י"ל כיון דאסתר ברוח הקודש נאמרה הוי כמו דאורייתא והיה החיוב רק לאנשים אלא מדרבנן הוסיפו לחייב נשים מטעם דאף הן היו באותו הנס וא"כ חיובא דנשים אינו ברה"ק והוי כמו חיוב דרבנן דאינו מוציא לחיוב דאורייתא עיי"ש. ולענ"ד הא תוס' בפסחים {{ממ|דף ק"ח ע"ב}} ד"ה היו כתבו והא דאמרינן דפטורות מסוכה אע"ג דהן היו באותו הנס כו' {{ממ|היינו אף דקרא כתיב האזרח למעוטי נשים. דהתינח אם סברא דהן היו באה"נ הוי דאורייתא מש"ה בסוכה פטורות דהתורה פטרתן אבל כיון דהוי רק סברת דרבנן א"כ מה בכך דתורה פטרתן מ"מ לחייבינהו דרבנן}}, התם בעשה דאורייתא אבל בד' כוסות דרבנן תקנו גם לנשים. נ"ל כוונתם דדוקא במילי דרבנן כמו ד' כוסות וחנוכה דעיקרו דרבנן מעיקרא כי תקנו תקנו גם לנשים שהיו באה"נ אבל במצות דאורייתא לא תקנו חז"ל חיובא ביחוד לנשים. וא"כ ליתא לדברי ט"א דאם מצד רה"ק לא נתחייבו נשים לא היה להם לחכמים לעשות חיוב ביחוד לנשים כמו דלא עשו בסוכה: | [אות יח] '''בהרע"ב ד"ה הכל כשרים. לאתויי נשים. ''' בתוס' {{ממ|פ"ק דף ד'}} הוכיחו דנשים אין מוציאות אנשים ונתקשו בטעמא דמלתא והטורי אבן שם כ' עפ"י דברי תוס' דהא דצריך קרא לחייב נשים במצה היינו דהך דאף הן היו באותו נס הוא רק סברא דרבנן. וא"כ י"ל כיון דאסתר ברוח הקודש נאמרה הוי כמו דאורייתא והיה החיוב רק לאנשים אלא מדרבנן הוסיפו לחייב נשים מטעם דאף הן היו באותו הנס וא"כ חיובא דנשים אינו ברה"ק והוי כמו חיוב דרבנן דאינו מוציא לחיוב דאורייתא עיי"ש. ולענ"ד הא תוס' בפסחים {{ממ|דף ק"ח ע"ב}} ד"ה היו כתבו והא דאמרינן דפטורות מסוכה אע"ג דהן היו באותו הנס כו' {{ממ|היינו אף דקרא כתיב האזרח למעוטי נשים. דהתינח אם סברא דהן היו באה"נ הוי דאורייתא מש"ה בסוכה פטורות דהתורה פטרתן אבל כיון דהוי רק סברת דרבנן א"כ מה בכך דתורה פטרתן מ"מ לחייבינהו דרבנן}}, התם בעשה דאורייתא אבל בד' כוסות דרבנן תקנו גם לנשים. נ"ל כוונתם דדוקא במילי דרבנן כמו ד' כוסות וחנוכה דעיקרו דרבנן מעיקרא כי תקנו תקנו גם לנשים שהיו באה"נ אבל במצות דאורייתא לא תקנו חז"ל חיובא ביחוד לנשים. וא"כ ליתא לדברי ט"א דאם מצד רה"ק לא נתחייבו נשים לא היה להם לחכמים לעשות חיוב ביחוד לנשים כמו דלא עשו בסוכה: | ||
[אות יט] '''בהרע"ב ד"ה חוץ מחרש כו'. ולא השמיע לאזניו. ''' כ"ה בגמרא והטעם כיון דא"י להשמיע לאזניו אינו מחויב בדבר ע"כ א"י להוציא. והכי קיי"ל בש"ע {{ממ|סימן תקפ"ה}} לענין תקיעה דחרש המדבר ואינו שומע א"י להוציא אחרים בתקיעה והיינו ג"כ כיון דהוא א"י לשמוע אינו מחוייב בתקיעה. ותימא. דהרא"ש בברכות {{ממ|ד' כ'}} הקשה מ"ש דנשים דאינן מוציאות אנשים בבהמ"ז משום ספק דלמא אין מחויבות בבהמ"ז כ"א מדרבנן ולא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא ומ"ש באיש שאכל רק שעורא דרבנן דמוציא למי שאכל שעורא דאורייתא. ותירץ דאיש אע"ג שלא אכל כלום דין הוא שיוציא דכל ישראל ערבים זב"ז וכמו דבברכת המצות אם יצא מוציא אלא דבברכת הנהנין מדרבנן אמרו שלא יברכו בלא הנאה אבל אשה אינה בכלל הערבות עכת"ד. וא"כ הכא דליתא לתירוצו דהרא"ש דהא מיירי באנשים דיש דין ערבות תיקשי מ"ש מיצא מוציא. וע"כ נלע"ד דאין כוונת הרא"ש לחלק בין אנשים לנשים אלא כוונתו דחילוק יש בין יצא מוציא לאינו מחויב במצוה זו בעצמותו דערבות רק במי שמחוייב ג"כ במצוה זו מש"ה אף שהוא כבר יצא לעצמו מוציא לאחרים. אבל במצוה שאינו בר חיובא כלל דהיינו לפי הצד דנשים אינם מחוייבות בבה"מ מדאורייתא אינם ערבים על מצוה דבהמ"ז. אבל לא שיש חילוק בין איש לאשה. | [אות יט] '''בהרע"ב ד"ה חוץ מחרש כו'. ולא השמיע לאזניו. ''' כ"ה בגמרא והטעם כיון דא"י להשמיע לאזניו אינו מחויב בדבר ע"כ א"י להוציא. והכי קיי"ל בש"ע {{ממ|סימן תקפ"ה}} לענין תקיעה דחרש המדבר ואינו שומע א"י להוציא אחרים בתקיעה והיינו ג"כ כיון דהוא א"י לשמוע אינו מחוייב בתקיעה. ותימא. דהרא"ש בברכות {{ממ|ד' כ'}} הקשה מ"ש דנשים דאינן מוציאות אנשים בבהמ"ז משום ספק דלמא אין מחויבות בבהמ"ז כ"א מדרבנן ולא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא ומ"ש באיש שאכל רק שעורא דרבנן דמוציא למי שאכל שעורא דאורייתא. ותירץ דאיש אע"ג שלא אכל כלום דין הוא שיוציא דכל ישראל ערבים זב"ז וכמו דבברכת המצות אם יצא מוציא אלא דבברכת הנהנין מדרבנן אמרו שלא יברכו בלא הנאה אבל אשה אינה בכלל הערבות עכת"ד. וא"כ הכא דליתא לתירוצו דהרא"ש דהא מיירי באנשים דיש דין ערבות תיקשי מ"ש מיצא מוציא. וע"כ נלע"ד דאין כוונת הרא"ש לחלק בין אנשים לנשים אלא כוונתו דחילוק יש בין יצא מוציא לאינו מחויב במצוה זו בעצמותו דערבות רק במי שמחוייב ג"כ במצוה זו מש"ה אף שהוא כבר יצא לעצמו מוציא לאחרים. אבל במצוה שאינו בר חיובא כלל דהיינו לפי הצד דנשים אינם מחוייבות בבה"מ מדאורייתא אינם ערבים על מצוה דבהמ"ז. אבל לא שיש חילוק בין איש לאשה. ולפ"ז במצות דנשים חייבות גם הם בכלל ערבות ושייך בהו דינא דאם יצא מוציא. וכ"מ גבי ינאי מלכא ומלכתא דכריכו רפתא משמע דאם היה שמעון בן שטח אוכל כזית היה מוציא גם למלכתא והא לצד דנשים בבהמ"ז דאורייתא מה מהני שאכל כזית הא חיובא דידיה רק מדרבנן ודידה דאורייתא {{ממ|דדוחק לומר דהיא לא אכלה כדי שביעה}} ואתינן עליה רק מטעם יצא מוציא. גם לא מצינו בשום דוכתא דבאשה לא יהיה הדין אם יצא מוציא וע"כ נ"ל דליתא למ"ש בס' דגול מרבבה דאיש שכבר התפלל א"י להוציא לאשה דלא התפללה דל"ש כאן דין דיצא מוציא דאשה אינה בכלל ערבות אלא דמסתפק דאפשר רק נשים אינן ערבים אבל ערבות דאנשים היא גם על הנשים. ולדבריו אשה שיצאה ידי קידוש אינה יכולה להוציא לאחרים שלא יצאו. ולדעתי ז"א. דנהי דראייתי מינאי מלכא יש ליישב לצד ספיקו דערבותן דאנשים הוא גם על הנשים. מ"מ דראיה ממתני' דהכא מכרעת דאין כוונת הרא"ש כפשוטו. עיין מ"ש בגליון {{ממ|מ"ח פ"ג}} דר"ה ובגליון {{ממ|משנה ג' פ"ג דברכות}}: | ||
[אות כא] '''בתי"ט ד"ה ר"י וכו'. הוי קטן תרתי. ''' ועי' בהר"ן שכתב דהרמב"ן תירץ דטעמא דרבנן דקטן לא מקרי חיובא כלל דעליו אין המצוה אלא על אביו לחנכו. וההיא דבן מברך לאביו היינו בן גדול. והא דמוקמינן {{ממ|פ"ג דברכות}} באכל שיעורא דרבנן היינו משום אשה מברכת לבעלה ולא זכיתי להבין הא בברכות שם אמרינן ולטעמיך קטן בר חיובא הוא אלא דאכל שיעורא דרבנן. ולהרמב"ן הא בקטן לא מהני אף שאכל אביו שיעורא דרבנן ומיירי רק בבן גדול ואיך אמרינן קטן בר חיובא הוא וצע"ג: | [אות כא] '''בתי"ט ד"ה ר"י וכו'. הוי קטן תרתי. ''' ועי' בהר"ן שכתב דהרמב"ן תירץ דטעמא דרבנן דקטן לא מקרי חיובא כלל דעליו אין המצוה אלא על אביו לחנכו. וההיא דבן מברך לאביו היינו בן גדול. והא דמוקמינן {{ממ|פ"ג דברכות}} באכל שיעורא דרבנן היינו משום אשה מברכת לבעלה ולא זכיתי להבין הא בברכות שם אמרינן ולטעמיך קטן בר חיובא הוא אלא דאכל שיעורא דרבנן. ולהרמב"ן הא בקטן לא מהני אף שאכל אביו שיעורא דרבנן ומיירי רק בבן גדול ואיך אמרינן קטן בר חיובא הוא וצע"ג: | ||
| שורה 30: | שורה 29: | ||
== ה == | == ה == | ||
[אות כב] | [אות כב] '''במשנה ולמוספין. ''' ואף דלא קרב קודם תמיד של שחר ולא אחר תמיד של בין הערבים עי' בהרע"ב {{ממ|רפ"ה דפסחים}} מ"מ הכשר המוספים הוא כל היום אלא דדבר אחר מעכב עליהן או דאפשר דאם בדיעבד הקדים מוספים לתמיד של שחר או שהקריב אחר תמיד של בין הערבים כשר חידושי הרשב"א: | ||
[אות כג] שם '''במשנה ולוידוי הפרים. ''' אף דכבר תנא כל היום כשר לסמיכה ממילא ידעינן דוידוי כשר כל היום דהוידוי היה בשעת סמיכה מ"מ היה ס"ד דוידוי זה אינו כוידוי דשאר סמיכות ואינו כשר כל היום ויגרום נמי לסמיכה זו שלא תהיה כשר כל היום. תוס': | [אות כג] שם '''במשנה ולוידוי הפרים. ''' אף דכבר תנא כל היום כשר לסמיכה ממילא ידעינן דוידוי כשר כל היום דהוידוי היה בשעת סמיכה מ"מ היה ס"ד דוידוי זה אינו כוידוי דשאר סמיכות ואינו כשר כל היום ויגרום נמי לסמיכה זו שלא תהיה כשר כל היום. תוס': | ||
| שורה 38: | שורה 37: | ||
== ו == | == ו == | ||
[אות כה] | [אות כה] '''במשנה ולהקטר חלבים. ''' הא דלא קתני ג"כ להרמת הדשן משום דבשום פעם לא היו רגילים לתרום קודם אשמורה הראשונה תוספת {{ממ|פ"ק דיומא ד' כ' ע"ב}}. ואינני מבין דבריהם הקדושים. הא בפשיטות י"ל דקחשיב רק מה דמצותו בלילה דוקא בזה השמיענו דכל הלילה כשר לכך. אבל הרמת הדשן הלא אף לכתחלה מרימים מקרות הגבר דהוא בעמוד השחר כמ"ש הרמב"ם {{ממ|פ"ב מהלכות תמידים ומוספים}} ואין מצותו דוקא בלילה. שוב ראיתי דהתוספות {{ממ|פ"ב דיומא דף כ"ז ע"ב}} בד"ה איכא שכתב להדיא דתרומת הדשן דוקא בלילה עיי"ש: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||