מעשה רקח/פרה אדומה/יג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא+פרידברג) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{מרכז|{{גופן|4||'''ספר מעשה רקח פרק יג מהלכות פרה אדומה'''}}}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''ספר מעשה רקח פרק יג מהלכות פרה אדומה'''}}}}
שורה 8: שורה 7:
== ג ==
== ג ==


'''כל וולד וכו'.''' הראב"ד ז"ל השיג על רבינו ומרן ז"ל הליץ עליו אך במ"ש דיש לפרש בענין אחר שחששו שמא יפלו ממי חטאת המקודשין על הסנדל ויטמאוהו וכן פירש הר"ן בלשון שני ע"כ כתב עליו התוס' יו"ט ז"ל ולא הבינותי דבריו שהרי הר"ש סיים בה דהנופלין נפסלין בהיסח הדעת וא"כ היינו כפי' הראב"ד ע"כ ולענ"ד אפשר דכוונת מרן ז"ל דבלשון שני דקאמר אינו אלא אעיקר הפירוש אבל לא על הטעם דהיסח הדעת וכוותיה ולא מטעמיה:
'''כל וולד וכו'.''' הראב"ד ז"ל השיג על רבינו ומרן ז"ל הליץ עליו אך במ"ש דיש לפרש בענין אחר שחששו שמא יפלו ממי חטאת המקודשין על הסנדל ויטמאוהו וכן פירש הר"ן בלשון שני ע"כ כתב עליו התוס' יו"ט ז"ל ולא הבינותי דבריו שהרי הר"ש סיים בה דהנופלין נפסלין בהיסח הדעת וא"כ היינו כפי' הראב"ד ע"כ ולענ"ד אפשר דכוונת מרן ז"ל דבלשון שני דקאמר אינו אלא אעיקר הפירוש אבל לא על הטעם דהיסח הדעת וכוותיה ולא מטעמיה:


== ה ==
== ה ==


'''וטמא שנגע במקצת אפר חטאת.''' פי' אפילו בלא צירוף כלי ואף שהם גופין מוחלקין משום מעלה וחומרא דרבנן אמרו כן וכמ"ש הרע"ב ז"ל פ"א דעדויות ועיין לרבינו פי"ב דשאר אבות הטומאות הל' ז' לענין קדש:
'''וטמא שנגע במקצת אפר חטאת.''' פי' אפילו בלא צירוף כלי ואף שהם גופין מוחלקין משום מעלה וחומרא דרבנן אמרו כן וכמ"ש הרע"ב ז"ל פ"א דעדויות ועיין לרבינו פי"ב דשאר אבות הטומאות הל' ז' לענין קדש:


== יא ==
== יא ==


'''ומדברי סופרין וכו'.''' לכאורה הדברים מגומגמים דמשמע דטומאת מי חטאת הוא מכח גזרת י"ח דבר דהבא ראשו ורובו כדאיתא פ"ק דשבת ואם זו כוונת רבינו קשה דכיון דגזרה זו היא בעלמא מהיכא תיתי דגבי מי חטאת לא יטמא וראיתי להמל"מ ז"ל שכתב שכוונת רבינו על השיעור דהגזרה היא בג' לוגין ובמי חטאת אפילו פחות מהם עיי"ש אך מ"מ דברי רבינו סתומים ושם הביא עוד משם מהר"י קורקוס ז"ל דלעולם מפני הגזרה הוא אלא דהו"א כיון דעיקרא אינה אלא גזרה מפני שהיו אומרים לא אלו מטהרים אלא אלו משמע דכהאי גוונא לא שייך גזרה ולא שכיחה קמ"ל וכו' עיי"ש ועיקר הגזרה ביארה רבינו רפ"ט דשאר אבות הטומאות עיי"ש:
'''ומדברי סופרין וכו'.''' לכאורה הדברים מגומגמים דמשמע דטומאת מי חטאת הוא מכח גזרת י"ח דבר דהבא ראשו ורובו כדאיתא פ"ק דשבת ואם זו כוונת רבינו קשה דכיון דגזרה זו היא בעלמא מהיכא תיתי דגבי מי חטאת לא יטמא וראיתי להמל"מ ז"ל שכתב שכוונת רבינו על השיעור דהגזרה היא בג' לוגין ובמי חטאת אפילו פחות מהם עיי"ש אך מ"מ דברי רבינו סתומים ושם הביא עוד משם מהר"י קורקוס ז"ל דלעולם מפני הגזרה הוא אלא דהו"א כיון דעיקרא אינה אלא גזרה מפני שהיו אומרים לא אלו מטהרים אלא אלו משמע דכהאי גוונא לא שייך גזרה ולא שכיחה קמ"ל וכו' עיי"ש ועיקר הגזרה ביארה רבינו רפ"ט דשאר אבות הטומאות עיי"ש:


== יב ==
== יב ==


'''הכל נאמנים וכו'.''' פ"ה דאהלות ופ"ה דפרה ועיין בדברי רבינו רפ"ו:
'''הכל נאמנים וכו'.''' פ"ה דאהלות ופ"ה דפרה ועיין בדברי רבינו רפ"ו:




תפריט ניווט