מעשה רקח/מטמאי משכב ומושב/ז: הבדלים בין גרסאות בדף

'''וכן המשכב והמרכב.''' כבר הקדים רבינו ברפ"ו שכל מקום שהוא מזכיר משכב לבד הוא הדין למושב ודין נתלה שכתב רבינו פי' הר"ש והרע"ב והרא"ש ז"ל על דרך הזב בכף מאזנים ומשכב ומושב כנגדו וכו' דתנן פ"ד דזבים משנה ה' ומייתי לה בשבת דף פ"ג וכן פירש רבינו גופיה שם וז"ל וכשיכרע הכף אשר בו המשכב ה"ז חוזר טמא מדרס לפי שכבר נתלה הזב במשכב ההוא וכו' ע"כ:

'''שנשא מקצת כלים טהורים.''' טעות סופר הניכר הוא וכצ"ל והטהור שנשא מקצתו עליו טהורים וכן הוא בדפוס מגדל עוז:

'''זב שהיה מוטל וכו'.''' פ"ד דזבים ופי' שם רבינו וז"ל ופי' לארכן טמאין הוא שיהיה אורך הזב על רוחב הפונדיות והכסאות אשר יכלול אותו כולו ע"כ וכן נראה מלשונו כאן בחיבורו אך לא ידעתי איך יתכן בארכו לרחבן שיהא רובו על כל אחד מהספסלין ואפי' על אחד מהם ותו דהרי בסיפא דהך מתני' קתני דמקום הידים והרגלים והראש לא חשיב רוב וטהור כמ"ש רבינו ג"כ בדין זה דאין טמא אלא אותו שהגוף נשען עליו ותו דבתוספתא הביאה הר"ש ז"ל קתני זב שהיה מוטל על ה' כסאות לרחבן כולן טהורין שאין אחד מהם נושא את רובו וכו' ע"כ הרי להדיא כמ"ש דארכו לרחבן אין שם רוב הגוף בשום אחד מהם ונראה דלכך הר"ש והרא"ש והרע"ב כולם פירשו לארכן דכולן טמאים שאורך הזב לאורך הספסלין דפעמים שוכב על זה ופעמים על זה ולכך כולן טמאין ותמהתי על מרן והמבי"ט ז"ל שהזכירו פי' הר"ש ולא ביארו דעת רבינו איך יתכן פירושו ויש ליישב דעל רוחב הפונדיות שכתב ז"ל הכוונה שכשהוא מוטל ארכו לארכן נמצא שהרוחב שלו כולו דהיינו מראשו ועד רגליו מוטל לאורך הפונדיות וכעין זה מצינו לרש"י בשבת דף צ"ג עיי"ש ומסכים לשאר המפרשים ז"ל והתוספתא אף דמרן ז"ל לא הבין כן עיין עליו:

'''ישב הטמא וכו'.''' הראב"ד ז"ל השיג על רבינו מלשון התוספתא ומרן ז"ל ישבה לפי דעתו אמנם בתוס' יו"ט ז"ל הזכיר גירסא אחרת בתוספתא עיין עליו ובהכי ניחא למ"ש המבי"ט ז"ל בקרית ספר:

'''עם מלאכתו שעושה לה.''' בדפוס מגדל עוז כתוב עם מלאכתו שנעשה לה: