מעשה רקח/מטמאי משכב ומושב/ו: הבדלים בין גרסאות בדף

'''וטפיטן הסוס.''' בפכ"ג דכלים קתני אלו טמאים משום מרכב זריז האשקלוני ומדוכה המדית ועביט של גמל וטפיטן של סוס ר' יוסי אומר אף טפיטן הסוס טמא משום מושב מפני שעומדין עליו בקונפון ומפי' רבינו והרע"ב שם נראה דר"י לא פליג אלא אטפיטן של סוס אבל באינך מודה שהם מיוחדין לרכיבה וכיון שכן אמאי נקט רבינו הא דאית בה מחלוקת ולא נקט אינך דכו"ע מודים בהו גם על הרע"ב ז"ל קשה דשם פ"א אמתני' דלמעלה מהם מרכב פי' התפוס של אוכף קרוי מרכב שהאוכף עצמו שאדם רוכב עליו טמא משום מושב והתפוס שלו טמא משום מרכב ע"כ משמע דפוסק כר"י שהרי במתני' פי' טפיטן אוכף והוא עצמו כתב דאין הלכה כר"י:

'''ומה בין משכב למרכב וכו'.''' גזרת הכתוב הוא זה שיהא חמור נושא מנוגע במרכב. ומ"ש בספרי רבינו

'''ומשכב ורוקן''' בדפוס מגדל עוז ומשכבן ורוקן, ומ"ש

'''בבגדים''' כתוב שם כבגדים, ומ"ש

'''בשעת נשיאותו''' כתוב שם בשעת נגיעתו:

'''וטומאת מדף מדבריהם.''' הראב"ד ז"ל השיג דזו מדאורייתא מדדרשינן בנדה כל אשר יהיה תחתיו וכו' אלמא כלי שטף נמי מטמא במגע ע"כ והדבר תמוה הרבה דשם אמרו להדיא נתקו הכתוב מטומאה חמורה לטומאה קלה לומר לך שאינו מטמא אלא אוכלין ומשקין והיא תמיהת מהר"י קורקוס אם לא שנאמר דס"ל להראב"ד דלא קאי הכי להלכה אלא כדחיית התלמוד:

'''ואינו מטמא לא אדם ולא כלים.''' הראב"ד ז"ל לשיטתיה הנ"ל השיג על רבינו דעליונו של זב מטמא כלי שטף במגע ומרן ז"ל כתב עליו שכבר כתב טעם לדברי רבינו ע"כ והדבר תמוה שמכיון שדברי רבינו מבוארים בסוגיא דאינו מטמא אלא אוכלין ומשקין אדרבה בהא דכלי שטף במגע תקשי להראב"ד וכמ"ש בדבור הקודם מהסוגיא דפרק בנות כותים ועיין להמל"מ ז"ל שהאריך בפרק זה ומפני שאין חידוש לדברי רבינו לא הזכרתי דבריו עיין עליו: