90,717
עריכות
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא+פרידברג) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''ספר מעשה רקח פרק ד מהלכות דעות'''}}}} | {{מרכז|{{גופן|4||'''ספר מעשה רקח פרק ד מהלכות דעות'''}}}} | ||
שורה 8: | שורה 7: | ||
== א == | == א == | ||
'''ואל ישהא נקביו אפילו רגע אחד.''' | '''ואל ישהא נקביו אפילו רגע אחד.''' הכי מוכח מעובדא דרבי יהודה בר אלעאי בברכות דף נ"ה דהוי ליה כ"ד בתי כסאות מביתו לבית מדרשו וקצת קשה למה לא הזכיר גם כן שעובר משום בל תשקצו ונראה דלא נחית בפרקים אלו אלא לענין שמירת הגוף ובריאותו וכעין מ"ש בר"פ דלעיל בס"ד: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''שהוא ח' שעות.''' | '''שהוא ח' שעות.''' חז"ל אמרו ז' שינת כל אדם ורבינו כתב דהמרבה לא ירבה מח' כמ"ש ישנתי א"ז ינוח לי ולכך דקדק בלשונו שכתב די לו לאדם וכו': | ||
== ה == | == ה == | ||
'''אלא ימתין אחר האכילה.''' | '''אלא ימתין אחר האכילה.''' ולעיל כתב שלא יהלך ולא יטייל אחר אכילתו ובפ"ק דמ"ק דף י"א איתא ואמר רב אמר לי אבא ציידא כוורא תחלי וחלבא ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא ופירש רש"י ליטעון גופא כלומר לאחר אכילתו מהלך הרבה קודם שישן ולא ליטעון פוריא לא ישן לאלתר אחריהם ע"כ ורבינו אינו מפרש כדברי רש"י אלא שישהא מעט ולאו דוקא אלו אלא לכל מין אכילה הוי מלתא הכי ע"פ הרפואה ועיין בדברי מרן כ"מ ד"ה ולא יקיז וכו' שהכל לפי טבע הארצות עיי"ש: | ||
'''ולא ישן ביום.''' | '''ולא ישן ביום.''' נ"ב ומצאנו בדוד המלך עליו השלום שהיה ישן ביום ודוחק לומר שהוא לא התנהג עצמו ע"פ הרפואה אלא נראה שלא חלה ההקפדה אלא דרך קבע וכיוצא: | ||
== ז == | == ז == | ||
'''אוכל בתחילה ביצים.''' | '''אוכל בתחילה ביצים.''' נ"ב מצד הסברא וטבע זמנינו אינו כן ושמא נשתנו הזמנים כמ"ש התוס' סוף פ"ק דמ"ק: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''שלא לאכלם לעולם.''' | '''שלא לאכלם לעולם.''' באלו מנעם בהחלט מינה דבאותם הדברים שהזכיר לעיל ה"ד בשהרגיל עצמו אבל לפעמים אין קפידה כנז"ל: | ||
== יט == | == יט == | ||
'''ולא יבעול אלא וכו'.''' | '''ולא יבעול אלא וכו'.''' צריך לומר דבאינה מקפדת על עונתה קאמר דאם לא כן לא יבא לכלל אלו הענינים אי נמי בגמלים וספנים שעונתן יותר רחוקה: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''עד שיזקין הרבה וימות.''' | '''עד שיזקין הרבה וימות.''' בדרך טבע ע"פ הרפואות קאמר דאל"כ קטון וגדול שם הוא ופשוט: | ||
== כב == | == כב == | ||
'''כל מקום שאין בו רופא וכו'.''' | '''כל מקום שאין בו רופא וכו'.''' ראוים הדברים למי שאמרם דונשמרתם מאד לנפשותיכם כתוב: | ||
== כג == | == כג == | ||
'''כל עיר שאין בה עשרה דברים וכו'.''' | '''כל עיר שאין בה עשרה דברים וכו'.''' שלהי פ"ק דסנהדרין ושם מנו טבח ומדברי רש"י שכתב דבי"ד וגבאי צדקה ומחלקין הוו להו תלת וכו' משמע נמי דלא גריס ליה דאם איתא הו"ל אחד עשרה והכי מוכח ממ"ש עוד שם ד"ה וכו' דקחשיב ד' לחד גברא ולא הזכיר טבח אמנם לרבינו יקשה אכתי דהוו להו ט' כיון דלא מני גבאי צדקה ומחלקי צדקה לתרתי והדבר פשוט שבמקום טבח היה גורס רבינו מים מצויין וכו' דליתיה בנוסחאות שלנו. שוב ראיתי להרב לח"מ ז"ל פ"ק דהלכות סנהדרין שכתב כן אלא שכתב שם דרש"י גריס טבח וליתא כמבואר שם: | ||