90,717
עריכות
מעשה רקח/ביכורים/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא+פרידברג) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''ספר מעשה רקח פרק ז מהלכות ביכורים'''}}}} | {{מרכז|{{גופן|4||'''ספר מעשה רקח פרק ז מהלכות ביכורים'''}}}} | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
== א == | == א == | ||
'''ונשכו זו בזו וכו'.''' | '''ונשכו זו בזו וכו'.''' דין הנשיכה כבר ביארו רבינו (פ"ה) [פ"ו] הל' י"ז ועיין מ"ש מרן ז"ל שם: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''אלא יביא עיסה אחרת חדש (וישן) [או ישן] ויצרף להם וכו'.''' | '''אלא יביא עיסה אחרת חדש (וישן) [או ישן] ויצרף להם וכו'.''' שם בירושלמי קב חדש מצטרף וביאר מרן ז"ל דמשמע דהיינו לומר שאם היה ישן מצד זה וישן מצד זה וחדש באמצע מצטרפין והוא הדין להיפך ע"כ. ולפ"ז מ"ש רבינו יביא עיסה אחרת חדש (וישן) [או ישן] הכוונה שאם הביא חדש יניחנה אצל הישן ואם הביא ישן יניחנה אצל החדש וכן פסק בשו"ע סי' שכ"ד ועיין בב"י שם ומ"ש על דברי הטור ורבינו קיצר בדבריו: | ||
== י == | == י == | ||
'''היתה עיסה וכו'.''' | '''היתה עיסה וכו'.''' דין זה נראה היפך מ"ש לעיל הל' ח' ט' וכבר הראב"ד ז"ל [יישבו] השיג על רבינו ומרן ז"ל בטוב טעם ודעת אך במ"ש ונ"ל דבעשו עיסה זו ע"מ שלא לחלק ואח"כ נמלכו וחלקו דאם מתחילה עשאוה וכו' טעות סופר הניכר הוא וצ"ל ואח"כ נמלכו וחלקו של כותי פטורה וכמו שסיים ז"ל: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''הנוטל שאור וכו'.''' | '''הנוטל שאור וכו'.''' כן הוא לשון המשנה פ"ג. ויש להסתפק אי שאור דוקא קאמר דכיון שראוי לחמץ לא בטיל או דלמא כיון דצריך הוא להביא עיסה אחרת להשלים שיעור השאור מעתה מה לי שאור מ"ל עיסה וממ"ש רבינו שהטבל במינו אוסר בכל שהוא משמע דלא שנא שאור לא שנא עיסה דזיל בתר טעמא הוא וראיתי לפוסקים ז"ל שנחלקו בזה דהדרישה ז"ל סי' שכ"ד כתב דדוקא שאור קאמר אבל עיסה כל זמן שאין לה שיעור חלה אינה טובלת ע"כ והש"ך ז"ל תמה עליו דמאי שנא הא סוף סוף מן התורה חלה היא דחלה אין לה שיעור מן התורה עיי"ש והט"ז ז"ל שם כתב כדברי הפרישה ומטי לה מהרב ב"י בשם הפוסקים והנראה לענ"ד כתבתי: | ||
== יב == | == יב == | ||
'''מותר לגרום טומאה וכו'.''' | '''מותר לגרום טומאה וכו'.''' כן פסק ז"ל בסוף הל' טומאת אוכלין וכ"כ בפרק י' דמשכב ומושב והוא מהסוגיא דפ' כשם וע"ז דף (כ"ה) [נ"ו] וכ"כ המל"מ ז"ל ומבואר עוד לקמן פרק (ז') [ח'] הל' (י') [י"א]: | ||
== יג == | == יג == | ||
'''עושה אדם עיסה וכו'.''' | '''עושה אדם עיסה וכו'.''' משנה שם פ"ד ויש מקום עיון שרבינו סוף פ"ח כתב שלא נחשדו עמי הארץ על החלה בסוריא כשם שלא נחשדו על התרומה בא"י ואין חשדא אלא בחו"ל וכיון שכן כאן שכתב סתמא צ"ל דבחו"ל דוקא קאמר ועם כל זה הדבר מגומגם דשם לא חייב בחלת חו"ל אלא בלוקח מן הנחתום אבל הלוקח מן בעה"ב אין צריך להפריש חלה אפילו בחוץ לארץ א"כ הו"ל לרבינו לפרש דבלוקח מן הנחתום קאמר ובחו"ל דוקא והתוס' יו"ט ז"ל הרגיש בזה וכתב דדברי רבינו צריכין יישוב: | ||