90,717
עריכות
מעשה רקח/ביאת מקדש/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא+פרידברג) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''ספר מעשה רקח פרק ג מהלכות ביאת מקדש'''}}}} | {{מרכז|{{גופן|4||'''ספר מעשה רקח פרק ג מהלכות ביאת מקדש'''}}}} | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''זה המחנה וכו'.''' | '''זה המחנה וכו'.''' עיין להרא"ם ז"ל פרשת נשא מ"ש בזה ועיין עוד להמעיל שמואל והמל"מ ז"ל: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''החיל וכו'.''' | '''החיל וכו'.''' עיין מ"ש מרן ז"ל ומה שהוסיף רבינו ובועל נדות ברייתא בפסחים וכו' וכתב עליו המל"מ ז"ל והיא משנה בסוף זבין ע"כ. וקצת נראה שבא להשיג על מרן ז"ל דלא הזכיר שמשנה ערוכה היא אמנם הרואה יראה דאין כאן השגה דהא סתמא קתני בועל נדה כטמא מת ובגמ' שם אוקמוה למחנותם ואי משום שמרן כתב ברייתא והיא משנה הן אמת שכן פירשה הר"ש ז"ל שם אמנם מרן ז"ל נראה דדייק לה מלשון מיתיבי ולא אמרו והתנן וכו': | ||
== ח == | == ח == | ||
'''אבל אם נכנס וכו'.''' | '''אבל אם נכנס וכו'.''' התוס' יו"ט ז"ל פ"ק דכלים נתקשה דרבינו בחיבורו לא הזכיר דין זה ושכח שכתבו כאן וכ"כ הפר"ח ז"ל: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''אבל טמא מת וכו'.''' | '''אבל טמא מת וכו'.''' מרן ז"ל דקדק שהיה לו לכתוב טמא מת שנכנס לחיל וכו' ע"כ ואפשר דסמך על מ"ש בהל' ה' דטמא מת משולח מהחיל עיי"ש: | ||
'''או מחוסר כפורים וכו'.''' | '''או מחוסר כפורים וכו'.''' עיין מ"ש מרן ז"ל ופי"ח מהלכות פסולי המוקדשין וכו' ועליה סמך רבינו גם בכאן ע"כ. וקצת קשה דאי מינה יליף למה לא חייב מלקות גם כאן כי התם ותו דהכא משמע דנכנס הוא למד מאוכל קדש ואילו שם לא מצא מרן מקום מהיכן הוציאו כי אם מפי"א דפרה כל הטעון ביאת מים מן התורה אם בא אל המקדש בין לפני ביאתו בין לאחר ביאתו חייב ומשמע דהוא הדין לאוכל קדש ומשמע לרבינו דהיינו דוקא לענין מלקות ולא כרת וכו' ע"כ הרי דשם כתב דיליף דין אוכל קדש מדין נכנס וכאן כתב בהיפך. | ||
'''עוד ''' הקשה הרב חיים אבועלפיה ז"ל בס' עץ החיים דף פ"ה דטבול יום שנכנס לעזרת ישראל בכרת כמ"ש לקמן הל' י"ד כל הטעון ביאת מים וכו' ואילו לאכילת קדשים כתב שגם טבול יום אינו חייב אלא מלקות ואיך השוה מרן דין קדש למקדש דגם ט"י שנכנס למקדש הוא במלקות וליתא גם מתני' דבין לפני ביאתו חייב מפרשה לכרת ולא למלקות לבד גם בפ"ד הל' ד' כתב מרן דהיינו יכולין לפרש הא דתנן ואם בא למקדש בין לפני ביאתו וכו' חייב היינו מלקות ולא כרת ולרבינו שחייבו כרת קשיא ע"כ ומלבד שדבריו סותרין זה את זה תו קשה דאיך אפשר שהראב"ד מפרש חייב מלקות ולא כרת אף שעדיין הוא טבול יום והלא איהו ס"ל דמחוסר כפורים בכרת וכ"ש טבול יום וצ"ע עכ"ל ובדף י"ז הקשה עוד הקושיא האחרונה דאיך יתכן דגם בט"י פטור מכרת והלא הראב"ד גם במחוסר כפורים חייבו כרת וצ"ע עכ"ל. וקושיא זו תירוצה נקל אחרי המחילה הראויה דעיקר דברי מרן אינן אלא כלפי דברי הש"ס ס"פ הנשרפין שחייבו מיתה לט"י ששימש דהלא המשנה דפי"א דפרה מוכחא דחייב כרת שהם דברי הראב"ד ולזה תירץ דאי מהא לא איריא דהגמרא היינו יכולין לתרץ דחייב דקתני במשנה היינו מלקות אבל לרבינו שחייב כרת קשה כלומר דלדידיה פליגי מתני' אברייתא ובדעת הראב"ד לא נגע ולא פגע כלל אלא דהשגתו השגה והוא מוקים לה בבמה אי נמי וכו' נמצא דהראב"ד מודה ואזיל דחייב כרת לפי האמת ואין כאן שום קושי. | '''עוד ''' הקשה הרב חיים אבועלפיה ז"ל בס' עץ החיים דף פ"ה דטבול יום שנכנס לעזרת ישראל בכרת כמ"ש לקמן הל' י"ד כל הטעון ביאת מים וכו' ואילו לאכילת קדשים כתב שגם טבול יום אינו חייב אלא מלקות ואיך השוה מרן דין קדש למקדש דגם ט"י שנכנס למקדש הוא במלקות וליתא גם מתני' דבין לפני ביאתו חייב מפרשה לכרת ולא למלקות לבד גם בפ"ד הל' ד' כתב מרן דהיינו יכולין לפרש הא דתנן ואם בא למקדש בין לפני ביאתו וכו' חייב היינו מלקות ולא כרת ולרבינו שחייבו כרת קשיא ע"כ ומלבד שדבריו סותרין זה את זה תו קשה דאיך אפשר שהראב"ד מפרש חייב מלקות ולא כרת אף שעדיין הוא טבול יום והלא איהו ס"ל דמחוסר כפורים בכרת וכ"ש טבול יום וצ"ע עכ"ל ובדף י"ז הקשה עוד הקושיא האחרונה דאיך יתכן דגם בט"י פטור מכרת והלא הראב"ד גם במחוסר כפורים חייבו כרת וצ"ע עכ"ל. וקושיא זו תירוצה נקל אחרי המחילה הראויה דעיקר דברי מרן אינן אלא כלפי דברי הש"ס ס"פ הנשרפין שחייבו מיתה לט"י ששימש דהלא המשנה דפי"א דפרה מוכחא דחייב כרת שהם דברי הראב"ד ולזה תירץ דאי מהא לא איריא דהגמרא היינו יכולין לתרץ דחייב דקתני במשנה היינו מלקות אבל לרבינו שחייב כרת קשה כלומר דלדידיה פליגי מתני' אברייתא ובדעת הראב"ד לא נגע ולא פגע כלל אלא דהשגתו השגה והוא מוקים לה בבמה אי נמי וכו' נמצא דהראב"ד מודה ואזיל דחייב כרת לפי האמת ואין כאן שום קושי. | ||
| שורה 30: | שורה 29: | ||
== י == | == י == | ||
'''וכשם וכו' זה מחנה שכינה.''' | '''וכשם וכו' זה מחנה שכינה.''' מרן ז"ל פתח בכד וסיים בחבית. אמנם המעיין בדבר יראה דכוונתו רצויה דמקום מקדש היינו כל הג' מחנות האי כדיניה והאי כדיניה לפי הטומאות וכמ"ש רבינו לעיל בפרק זה וכשאמר זה מחנה שכינה היינו למאן דשייך כגון טמא מת וממילא דהוא הדין לשאר טמאים ושאר מחנות ועיין להרב מעיל שמואל מ"ש בזה ואין דבריו נראין: | ||
== יג == | == יג == | ||
'''או שנטמא וכו'.''' | '''או שנטמא וכו'.''' בס' כתב יד מצאתי כתוב וז"ל בפ"ג מהל' שאר אבות הטומאות כתב ז"ל שטומאת נבלת עוף טהור הוא מן התורה על הדרך שכתב שם ובהקדמת סדר טהרות כתב ז"ל שחייב עליה כרת על ביאת מקדש עיי"ש ע"כ ועיין מ"ש מרן ז"ל: | ||
== טז == | == טז == | ||
'''המכניס שרץ וכו'.''' | '''המכניס שרץ וכו'.''' על מ"ש מרן ז"ל דרבינו לא בכלי טמא מיירי אלא באדם וכו' קשה קצת דא"כ למה כתב רבינו | ||
'''אבל הזורק וכו' פטור ''' דמשמע דמכניס כלי חייב וצ"ל דחידוש דזורק לא קאי אלא אכלים שנגעו במת דבכי הא אם הכניס פשיטא דחייב: | '''אבל הזורק וכו' פטור ''' דמשמע דמכניס כלי חייב וצ"ל דחידוש דזורק לא קאי אלא אכלים שנגעו במת דבכי הא אם הכניס פשיטא דחייב: | ||
| שורה 44: | שורה 43: | ||
== יז == | == יז == | ||
'''יראה לי וכו'.''' | '''יראה לי וכו'.''' לכאורה דברי רבינו תמוהים הרבה וגם דברי מרן ז"ל שכדי להליץ בעד רבינו להשגת הראב"ד ז"ל תירץ דרבינו לא במכניס כלי טמא איירי אלא במכניס אדם טמא וכו' ע"כ. והלא פסוק זה דאם לא יכבס וכו' כתוב בפרשת אחרי מות גבי אוכל נבלה שהוא ראשון גם בריש ספרא הביא הרא"ם והקרבן אהרן ז"ל שם אמרו ההך דרשא דאם לא יכבס או אינו אלא אף על כיבוס בגדים ענוש כרת אמרת ק"ו ומה מת שהוא חמור לא ענש בו על כיבוס בגדים האוכל מנבלה קלה דין הוא שלא ענוש על כבוס בגדים ע"כ. הרי מבואר דבגדים הנוגעים במת ובגדים הנוגעים בנבלה דינם שוה שחייבים מלקות ופטורים מכרת וכן הקשה המל"מ ז"ל והניחו בצ"ע אך לפי חומר הנושא אפשר דכוונת רבינו אינה אלא לזורק שהקדים דכיון דמצינו בו קולא דאפילו כלים שנטמאו ה"נ נאמר דאין חייב מלקות אלא באב ומ"ש | ||
'''אם הכניסו וכו' ''' הכוונה ע"י זריקה ובהכי ניחא קצת ודו"ק: | '''אם הכניסו וכו' ''' הכוונה ע"י זריקה ובהכי ניחא קצת ודו"ק: | ||
| שורה 50: | שורה 49: | ||
== יט == | == יט == | ||
'''טמא שנכנס וכו'.''' | '''טמא שנכנס וכו'.''' עיין מ"ש בזה בפ"ב הל' ד' עיין להמל"מ ז"ל שהאריך בדברי רבינו וכתב דמסתברא דאם שהא שם כדי השתחוואה חייב כמ"ש הל' כ"ב וכ"כ הרב שם: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''אין מוציאין אותה אלא בפשוטי כלי עץ.''' | '''אין מוציאין אותה אלא בפשוטי כלי עץ.''' מדסתם רבינו משמע דבכל מין טומאה קאמר דמוציאין אותה בפשוטי כלי עץ וא"כ קשה טובא דסתם מתני' וגמרא משמע דלא התירו בפשוטי כלי עץ אלא לטומאת שרץ דאינו מטמא במשא אמנם שאר טומאות שמטמאים במשא כגון נבלה וכיוצא נראה דלכו"ע כהן מוציאה בהמיינו דכיון דעכ"פ נטמא במשא למה נשהא הטומאה במקדש עד שיבקש פשוטי כלי עץ היכא דלא הרווחנו כלום וכן הקשה המל"מ ז"ל והניחו בצ"ע. ומאי דאפשר דרבינו סמך לעיקר הדין שכתב לעיל הל' ט"ז המכניס שרץ וכו' וכאן ביאר בפשוטי כלי עץ שלא לרבות את הטומאה דמשמע דטעם פשוטי כלי עץ משום ריבוי טומאה הא אם אין הפשוטי כלי עץ מועילין למנוע ריבוי הטומאה כגון שאר טומאות שטומאתן אף במשא פשיטא ודאי שאין לעשות כן אלא מוציאה להדיא: | ||
== כא == | == כא == | ||
'''נכנס למקדש וכו'.''' | '''נכנס למקדש וכו'.''' בעיא דרב אשי פ"ב דשבועות ורש"י ז"ל פירשה באם תמצא לומר למלקות ע"פ בעיית רבא דלעיל אמנם רבינו אינו מפרש כן ומשו"ה הקדים בעיית ר"א לבעיית רבא ועוד דנראה דכיון דהאת"ל לא נתפרש בש"ס אינו בכלל דעת רבינו לפסוק כאת"ל וכ"כ המל"מ ז"ל אמנם בשו"ת זרע אברהם ח"א ז"ל סי' י"ז דף ע' כתב בהיפך אבעיית רבא עיי"ש: | ||
== כד == | == כד == | ||
'''אבל מכין אותו מכת מרדות.''' | '''אבל מכין אותו מכת מרדות.''' עיין מ"ש בזה פ"ט דהלכות כלאים הל' ו' ומטינא לה משם הרב צרור החיים ז"ל: | ||