מנחת שי/שופטים/יא: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ויולד גלעד.''' בספרים כ"י ודפוסים ישנים מלא וא"ו:

'''ויגדלו בני.''' הגעיא בבי"ת ולא בנו"ן:

'''ריקים.''' באיזה ספר חסר יו"ד קדמאה ועל פי המסורת דמלכים ב' ד' מלא:

'''באתם אלי עתה.''' מלעיל בספרים מדוייקים:

'''אהיה לכם.''' בלא מאריך באלף:

'''ויאמר לו כה אמר יפתח.''' י"ב דסבירין ויאמרו ועיין מ"ש בסוף פרשת מטות:

'''ויאסף.''' בלא מאריך ביו"ד:

'''הטוב טוב אתה.''' בספרים מדוייקי' כ"י וגם ברוב ספרי הדפוס מלרע ורד"ק בפירוש כתב מלרע הזקף בתי"ו. ומקצת ספרים מדוייקים מלעיל הזקף באלף ובמכלול דף רס"ב כתב הטוב טוב אתה מלעיל ובמקצת ספרים מדוייקים מלרע עכ"ל. ובמסרה גדולה מערכת אות האל"ף נמסר אתה דבטעם מלעיל סימן כי עפר אתה וגו'. והיה נראה להכריע משם שזה מלרע יען לא נמנה עמהם לולא שמצאתי מהם מלת אלו מלעיל כגון ארור אתה מן האדמה כי עירם אתה ואין לומר דלא קא חשיב להו להיותם מלעיל כדין מפני שהם קמוצים ובהפסק שהרי מנה ואי מזה עם אתה דיונה וכן ותקם את דבריך כי צדיק אתה (ירמיה ט) שהם בקמץ ובהפסק עוד יש כאן בפתח ומלעיל כמו אמר אלי בני אתה (תילים ב ז) עזרתי ומפלטי אתה (שם מ') כמ"ש במכלול דף רס"ב ולא נמנו במסרה זו באופן שאין להשען עליה ועיין מ"ש בקהלת ז' וחבקוק ב':

'''מערוער.''' (אמר המגיה תמהני על המדפיס שהדפיסו חסר והלא לא נמנה במנין החסרים אשר נמסרו במלכים ב' י' ובשמואל א' ל' ע"כ):

'''אין לו ממנו.''' ו' סבירין ממנה וקריין ממנו מסורת פרשת צו וכן צריך להגיה במסורת דהכא והסימן בלשון תרגום עיין במלכים ב' סימן ד' ובפרשת צו ומ"ש בריש פרשת תרומה:

'''היית.''' בספרים כ"י ודפוס ישן אין שוא בתי"ו בְּעכְרָי. בס"א כ"י בְּעָכְרָי העי"ן בקמץ ואין לחוש לו:

'''ורעיתי.''' ורעותי קרי: