תועפות ראם/רעו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

{{תועפור|א}} לפנינו בגמ' בדברי ר' יונתן ממאה כו' וכ"ה בנדפס וכן לעיל סי' רל"ז בכת"י איתא ממאה כו' ועיין בתוס' שם ד"ה מעשרה טעם הא דלמר חשיב עיר בק' ולמר בעשרה. ונראה שט"ס בכאן וצ"ל ממאה. וראיתי להגאון ר"ר העשיל בהגהותיו לסמ"ג עשין ט"ו ד"ה ואם נמצאו מן העיר רובה מכין כו' שכתב שאין קרוי עיר אא"כ יהיה בה עשרה ועד ק' ואם יש שם עשרה או ק' אז צריך שיהא הרוב מי' או מק' וכן לר' יאשיה עכ"ל. ונראה שט"ס מש"כ וכן לר' יאשיה דהא עד השתא כתב לר' יאשיה וצ"ל וכן לר' יונתן והנה אף שכדבריו נראה מדה"ת סנהדרין ט"ו סע"ב וכן נראה מדברי היראים כאן ולעיל סי' רל"ז שכתב ע"ד ר' יאשיה ור' יונתן פי' אלו הן בכלל עיר וקרינן להו וידיחו את יושבי עירם משמע דפלוגתת ר' יאשי' ור"י כמה תהא מחזקת העיר שאם עבדו רובה מתוכה נעשית עיר הנידחת וקרינן להו וידיחו את יושבי עירם אכן צל"ע שכתב דבריו על הסמ"ג שכתב כלשון הרמב"ם פ"ד מהלכות ע"ז ה"ב וז"ל ויהיו המודחין ממאה ועד רובו של שבט כו' דנראה מלשון זה שהרמב"ם מפרש מחלוקת ר' יאשיה ור' יונתן בשיעור המודחין דהיינו רובה של עיר כמה יהיו.