מהדורא בתרא/יבמות/טו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

 

 

'''תד"ה''' א"ל איני אוכל כו' ובגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה כו' עכ"ל לא הוה צריכי לכך אלא כיון דרבי צדוק ודאי פרוש היה ובגדי ע"ה מדרס לפרושים:

'''בד"ה''' מה לאלמנה כו' וקשיא דנהי דמכי תהיה כו' נילף בק"ו שתתחלל כו' ועוד דדחקינן כו' ת"ל מהאי ק"ו כו'. עכ"ל יש לעיין בזה דאימא דהך קושיא היא תירוצה של הראשונה דלהכי איצטריך קרא בעמוני ומואבי כו' למילף מניה מדאצטריך קרא בעמוני כו' ול"ל קרא דהא אתי מק"ו דאלמנה אלא דאתי למידק הא כיוצא בהן דהיינו יבמה לשוק לא תתחלל ואף על גב דקרא אינו חוזר לגופיה אין לחוש בזה דכה"ג כתבו התוס' לר"י בן נורי דלא איצטריך קרא במחזיר גרושתו היא תועבה ואין בניה תועבה אלא למידק מיניה ביבמה לשוק דבניה תועבה וי"ל דהכא ליכא למידק מדאצטריך קרא דלא נילף מק"ו שתתחלל דאימא מלתא דאתי בק"ו טרח וכתב לה קרא ודו"ק:

'''בא"ד''' דמתחללת בביאת גר עמוני כו' התם מקרא דריש כו' עכ"ל. הוא מגומגם דמשמע מדבריהם דמקרא דכי תהיה לאיש זר דרוש בגר עמוני דמתחללת משום איסור חללה וא"כ תקשי בבא על אחותו דזונה משוי לה ולא משוי לה חללה הא מהאי קרא דכי תהיה לאיש זר גו' נדרוש גם בבא על אחותו דמשוי לה חללה דהא אחותו נמי בכלל זר אצלה מעיקרא הוא. ועי' במ"ש בחדושינו פ' י' יוחסין לדעת רוב הפוסקים דבשום דוכתא ליכא איסור חללה אלא מאיסור כהונה והא דמרבינן נמי גר עמוני כו' מכי תהיה לאיש היינו משום איסור זונה ולא חללה:

'''בא"ד''' ומיהו י"ל דדוקא ר' יהודה אית ליה כו' במה הצד מאיסור כהונה כו' עכ"ל. וצ"ל לר' יהודה דקושטא דיבמה לשוק מתחללת בביאה דנילף במה הצד וילפינן נמי ק"ו דבנה פגום דהא ליכא למיפרך מה לאלמנה כו' וק"ק דא"כ מי הכריחם לדחוקי ור"י בן נורי לעיל דאימא דסבר כר"י דניליף שהיא מתחללת במה הצד ואפשר שבזה כוונו לעיל בתירוץ קמא דלית ליה פירכא דמה לאלמנה כו' ודו"ק: