שו"ת מהר"ח אור זרוע/ריד: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

'''המעמר ''' לא ידעתי פירושו אם פי' רק שיאסוף שבלים יחד ולא יקשרם לאגודה אחת הוי מעמר או לא הוי מעמר עד שיקשרם יחד להיות אגודה אחת ולשון עומר היה נראה שאינו קרוי עומר אלא כשנקשרו יחד כי שבלים המקובצים יחד ולא נקשרו להיות אגודה אחת איני סבור שיקרא עומר וכן משמע מלשון המיימוני שכתב וז"ל אין עימור אלא בגידולי קרקע המקבץ דבילה ועשה הימנה עיגול או שנקב תאנים והכניס החבל בהם עד שנתקבצו גוף אחד הרי זה תולדת מעמר וחייב וכן כל כיוצא בז' עכ"ל. וכפי זה אם קבץ פירות יחד ולא עשאו גוף אחד אין זה מעמר ואם כן המקבץ ביצים יחד אין זה עמור ואפילו אם יש עמור שלא בגידולי קרקע, והא דקאמר רבא {{ממ|שבת ע"ג ב'}} האי מאן דכניף מילחא ממלחתא חייב משום מעמר, סבור אני שמקבצים המלח ממשרפות המים ודוחקים אותו יחד שנעשה חתיכה אחת ושמא אפילו בלא דחק רק שמשימים הרבה זה על זה נעשה חתיכה אחת שאנו רואים כמה חתיכות במלח קשות עד שצריך לכותשן אבל רבינו אבא מארי זצוק"ל פסק כרבא שיש עמור אפילו שלא בגידולי קרקע וכן כתב גם בשם רבינו אליעזר ממיין ומתוך כך פסק שאם נתפזרו לאדם ביצים המותרים בטלטול אסור לקבצם יחד. ובספר המצות כתב וכן כתבו התוס' מדתנן פ' המביא בביצה {{ממ|ל"ג ב'}} מגבב אדם עצים מן החצר ומדליק, שאין עמור אלא כשלוקחם ממקום גידולם ומקבצם יחד ושמא מה שמגבב מן החצר אין זה עמור אלא כעין עמור שבולים שמקבצם כדי שיהו יחד ולקושרם יחד או שישכנו יחד שלא יפזרם הרוח, וגם שלא ידרסו ברגלי אדם ובהמה כשהם מפוזרים ובקל נאבדים בכמה ענינים כשהם מפוזרין כל שבולת בפני עצמן אבל קסמין שבחצר שאינו מקבצם אלא כדי להדליקם לאלתר, אינו מקבצם אלא שטורח לו להדליק כל קיסם או לזרוק כל קיסם לבדו למדורה ולא בשביל תיקון הקסמין ושמירתם מקבצם אין זה מעמר וכפי זה לפי רבותינו שפוסקין שיש עימור שלא בגידולי קרקע אסור לקבץ ביצים ופירות שנתפזרו יאסר לקבץ לדברי הכל ונאמנים עלי דברי רבינו משה ב"ר מיימון שאין נקרא עמור עד שיעשם גוף אחד.