מהר"ם שיף/ביצה/לו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

 

גמ' '''פשיטא מ"ד במינו ניצוד כו' . ''' השיג מהרש"א על הב"י סי' שט"ז במה שרצה לדחות דברי בעה"ת וכו' ע"ש. וזה ודאי א"ל קמ"ל דאיקרי במינו ניצוד שאין זה קמ"ל. ועוד דא"כ הול"ל מ"ד שאין במינו ניצוד הוי ושרי כו'. ואפשר שלא היה לפניו בנוסחתו [הקושיא פשיטא והתי'] גם אין קושי' כ"כ [פשיטא] לפי' התוס' דהא אם יש בה חור קטן לר"ש שרי גם במס' שבת ליתא. מיהו לפני רש"י ותוס' היה כדמוכח התם בתוס' [וברש"י כאן]:  

במשנה '''כל אלו ביו"ט אמרו ק"ו כו' . ''' כי אתא בי מדרשא לענין יו"ט איתמר וק"ו לשבת. וברישא דקתני כל שחייבין כו' בשבת חייבין עליו ביו"ט ר"ל דינים אחרים שלא הוזכרו במשנתנו זאת. ודקתני ואלו הן אסיפא קאי כל אלו ביו"ט כו' דאלו הן שאמרו משום שבות [כ"ז הוא לשון התוי"ט במשנה הזאת]:  

גמ' '''ולא רוכבין ע"ג בהמה כו' שמא יחתוך כו'. ''' אשר"י בשם ירושלמי משום שביתת בהמתו וקתני לה באלו משום שבות משום דלא הוי מלאכה ממש דהחי נושא את עצמו דאף לגמרא דילן עכצ"ל דאין כאן משום שביתת בהמתו משום דחי נושא א"ע:  

בתוס' '''בד"ה אלא אימא כו' וגם מעיקרא כו'. ''' כתב מהרש"ל אינו קושיא על המקשן [דהא פריך באמת ותסברא אלא דתמיהתם אמסקנא] רק ר"ל [במ"ש וגם מעיקרא פי' מש"ה פי' כן רש"י דגם מעיקרא כו' ופירושו] כמו מעיקרא [בעי למימר דר"ש פוטר לגמרי ע"ז השיב לעולם כר"י דמשמע לעולם כמו שעלה על דעתך תחלה דלר"ש פטור בשאינו מתכוין אפילו מכסה כולו ולר"י מחייב וה"ק כו' ע"כ]. ודבריהם תמוהים [לפי דבריו]. והמחוור דלא הוי בגירסתם ותסברא וכן בשבת ליתא והקשו על המקשן. ועיין במרדכי ס"פ כירה ותמצא בהדיא וכ"כ רשא ומצא כן בתוס' ישנים ע"ש:  

בתוס' '''בד"ה שופך כו' דלית בה פירי לא כצ"ל. ''' אבל מהך גופא ליכא למידק דקאמר אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל ש"מ אסור לטלטל הדלף היינו הדלף גופי' אבל אגב כלי אפשר שרי:{{ש}}

בתוס' '''בד"ה הא מצוה קעביד כו' אבל אם אין לו אשה ובנים מותר לקדש כו'. ''' ול"ד להנך דבסיפא [דאסור אפילו במקום מצוה] שאינו מצוה להקדיש להעריך ולהחרים רק אם קידש והחרים הוי מצוה ולא הוי מצות עשה כהנך דחליצה ויבום וקידושין.  

בא"ד '''הדא אמרי הדין דכנסין ארמלי כו' . ''' ר"ל ע"י ביאה שצריך יחוד מבעו"י לפי שאין חופה לאלמנה וביאה קונה והוי הקנין בשבת ובחופת בתולה נמי ס"ל דצריך מבעו"י דחופה קונה בה דארוסה אין יורשה ואין מטמא לה כו' אבל היחוד והבעילה יכול לכתחלה בשבת: