שם הגדולים/מערכת גדולים/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
הראב"ד חיבר פי' תורת כהנים ומייתו ליה הרא"ם והרב קרבן אהרן ויתר אחרונים וישנו אצל קצת חכמי הדור כ"י וחזיתיה להרב חות יאיר סי' ק"ח שכ' דמפרש תורת כהנים אינו בשל ההשגות. ועמו הסליחה שהרי בהשגות פ"ב דכלים כתב הראב"ד שעשה פי' תורת כהנים וכן ראיתי שכת' בפירושו לעדיות סוף פ"ג וכבר פירשתי כל זה בפירוש תורת כהנים עיין שם. וכן ראיתי לרבנן קשישאי בכ"י.
הראב"ד חיבר פי' תורת כהנים ומייתו ליה הרא"ם והרב קרבן אהרן ויתר אחרונים וישנו אצל קצת חכמי הדור כ"י וחזיתיה להרב חות יאיר סי' ק"ח שכ' דמפרש תורת כהנים אינו בשל ההשגות. ועמו הסליחה שהרי בהשגות פ"ב דכלים כתב הראב"ד שעשה פי' תורת כהנים וכן ראיתי שכת' בפירושו לעדיות סוף פ"ג וכבר פירשתי כל זה בפירוש תורת כהנים עיין שם. וכן ראיתי לרבנן קשישאי בכ"י.


הראב"ד בהשגות פרק ו' דכלאים אזיל ומודה להרמב"ם שמלאכה גדולה עשה באסיפת בבלי וירושלמי ותוספתא והטעם שהשיג עליו בכל תוקף כדי שהדורות לא יסמכו עליו ויסברו שאין לנטות מדבריו. ומה גם שקרא ספרו משנה תורה שאחר תורה שבכתב ספר הרמב"ם הוא משנה לתורה וגם יגררו אחריו בס' המורה וכמ"ש הרמ"ע בתשובה ססוי' ק"א ומהר"ם חאגיז בספ' משנת חכמים. וגם הרמ"ה ז"ל היטב חרה לו על שם משנה תורה.
<small>הראב"ד בהשגות פרק ו' דכלאים אזיל ומודה להרמב"ם שמלאכה גדולה עשה באסיפת בבלי וירושלמי ותוספתא והטעם שהשיג עליו בכל תוקף כדי שהדורות לא יסמכו עליו ויסברו שאין לנטות מדבריו. ומה גם שקרא ספרו משנה תורה שאחר תורה שבכתב ספר הרמב"ם הוא משנה לתורה וגם יגררו אחריו בס' המורה וכמ"ש הרמ"ע בתשובה ססוי' ק"א ומהר"ם חאגיז בספ' משנת חכמים. וגם הרמ"ה ז"ל היטב חרה לו על שם משנה תורה.


ואחזה אנכי בס' סדר הדורות דף נ"ו ע"ד שהביא מ"ש שלשלת הקבלה על הראב"ד בעל ההשגות וז"ל וראיתי בקונטרס שחיבר ס' באיסור והיתר וקראו איסור משהו והוא ובעל המאור למדו יחד וראה ר"ת. וכ' ע"ז הגאון הגדול וז"ל בלבלול דברים יש כאן כי בעל המאור הוא רבינו זרחי' הלוי שהי' תתק"י וראב"ד ראשון תתקכ"א עי"ש ואתמהה כי מ"ש שלשלת הקבלה כהוגן כותב עליו שהוא בלבול. דודאי הראב"ד בעל ההשגות נתווכחו יחד הוא והרז"ה והי' להם ישיבה אחת בעיולם כנראה במקובצת למציעא בסוגי' שתי פרות פ' השואל שנתווכחו ויכוח גדול וכתבו זה על דברי זה וזה על דברי זה כמה פעמים ע"ש. ובתמים דעים סי' רמ"ה כתב הראב"ד על דברי הרז"ה כמאור גנוב הוא מאתי שכבר כתבתי איתו לפני הרב ר' משולם. ובסי' רמ"א על מ"ש הרז"ה במאור וי"מ כתב הראב"ד ולמה כסה מי הוא המפרש וכבר מודע מכמה שנים מי הוא המפרש וכיו' ע"ש. ועוד נראה כן מאשר ראינו דהראב"ד השיג על בעל המאור בקצת מסכתות כמו שכתוב בס' תמים דעים והרז"ה השיג על ספר בעלי הנפש להראב"ד ונדפסו עם ספר בעלי הנפש בברלין. אבל אמת שבדברי ש"ק יש בלבולים גדולים בכמה וכמה ענינים ובענין זה מה שהביא אחר כך ששאלו להראב"ד והרז"ה בשנת דתתקע"א אינו אמת וכבר העיר בסדר הדורות ריש דף נ"ז ואסקי' בצ"ע. ולדידי אין כאן מקום עין ואין להאמין בכל הנמצא כתוב. וכמ"ש מהרש"ל בהגהותיו לשעיר דורא דף ל"ד על בר פלוגתיה אמר על כל אשר מצא אני מאמין ע"ש והרדב"ז כתב דאין לסמוך על הגה"ה עד אשר ידע היולדה והמחזיקה בטטי"ס. וכ"ש שאין לסמוך הל קונטרסי' מלאי השגיאה וטעות המעתיקי'.
ואחזה אנכי בס' סדר הדורות דף נ"ו ע"ד שהביא מ"ש שלשלת הקבלה על הראב"ד בעל ההשגות וז"ל וראיתי בקונטרס שחיבר ס' באיסור והיתר וקראו איסור משהו והוא ובעל המאור למדו יחד וראה ר"ת. וכ' ע"ז הגאון הגדול וז"ל בלבלול דברים יש כאן כי בעל המאור הוא רבינו זרחי' הלוי שהי' תתק"י וראב"ד ראשון תתקכ"א עי"ש ואתמהה כי מ"ש שלשלת הקבלה כהוגן כותב עליו שהוא בלבול. דודאי הראב"ד בעל ההשגות נתווכחו יחד הוא והרז"ה והי' להם ישיבה אחת בעיולם כנראה במקובצת למציעא בסוגי' שתי פרות פ' השואל שנתווכחו ויכוח גדול וכתבו זה על דברי זה וזה על דברי זה כמה פעמים ע"ש. ובתמים דעים סי' רמ"ה כתב הראב"ד על דברי הרז"ה כמאור גנוב הוא מאתי שכבר כתבתי איתו לפני הרב ר' משולם. ובסי' רמ"א על מ"ש הרז"ה במאור וי"מ כתב הראב"ד ולמה כסה מי הוא המפרש וכבר מודע מכמה שנים מי הוא המפרש וכיו' ע"ש. ועוד נראה כן מאשר ראינו דהראב"ד השיג על בעל המאור בקצת מסכתות כמו שכתוב בס' תמים דעים והרז"ה השיג על ספר בעלי הנפש להראב"ד ונדפסו עם ספר בעלי הנפש בברלין. אבל אמת שבדברי ש"ק יש בלבולים גדולים בכמה וכמה ענינים ובענין זה מה שהביא אחר כך ששאלו להראב"ד והרז"ה בשנת דתתקע"א אינו אמת וכבר העיר בסדר הדורות ריש דף נ"ז ואסקי' בצ"ע. ולדידי אין כאן מקום עין ואין להאמין בכל הנמצא כתוב. וכמ"ש מהרש"ל בהגהותיו לשעיר דורא דף ל"ד על בר פלוגתיה אמר על כל אשר מצא אני מאמין ע"ש והרדב"ז כתב דאין לסמוך על הגה"ה עד אשר ידע היולדה והמחזיקה בטטי"ס. וכ"ש שאין לסמוך הל קונטרסי' מלאי השגיאה וטעות המעתיקי'.</small>


הראב"ד והראב"ע היו בימי רבינו תם, כ"כ התשב"ץ ח"א סי' ע"ב. וראה זה חדש שהרב אב"ד חמיו של הראב"ד כתב רבינו יעקב מרומרוג ז"ל כתב וכו' כמ"ש בס' תמים דעים ס' רי"ז וידוע שרבינו יעקב מרומורג הוא רבינו תם. ואולי מ"ש ז"ל הוא ט"ס או הרב אב"ד האריך ימים. ועלה הראב"ד אל האלהים שנת ד' אלפים תתקנ"ח.
הראב"ד והראב"ע היו בימי רבינו תם, כ"כ התשב"ץ ח"א סי' ע"ב. וראה זה חדש שהרב אב"ד חמיו של הראב"ד כתב רבינו יעקב מרומרוג ז"ל כתב וכו' כמ"ש בס' תמים דעים ס' רי"ז וידוע שרבינו יעקב מרומורג הוא רבינו תם. ואולי מ"ש ז"ל הוא ט"ס או הרב אב"ד האריך ימים. ועלה הראב"ד אל האלהים שנת ד' אלפים תתקנ"ח.
שורה 34: שורה 34:
(טו) '''מה' אברהם אזולאי'''. בכמה"ר מרדכי אברהם אזולאי הי' ממדינת פאס ממשפחות חכמי קשטילייא אשר באו תיכף מגרוש ספרד לפיס הוא בא לקפוטיא ויצא ליבשה והניחו כל אשר להם בספינה ותיכף קם רוח סערה ונשברה הספינה ונטבע הכל והיתה נפשם לשלל ולזכרו נס זה שניצולו עשה חתימתו דמות ספינה וראיתי חתימתו ז"ל. ומשם נתיישב בעה"ק חברון בזמן הרב הגדול מהר"ר אליעזא ן' ארחא, והי' מז"ה חכם בכמה חכמות וסופר מהיר ומקובל גדול. ובנו של הרב הי' מהר"ר יצחק מקובל וסופר ודבר ומנהיג, וחתני מז"ה הם הרב הכולל כמהר"ר בנימין זאבי והרב החסיד מהר"ר דוד יצחקי ונכדיו בני בנותיו הרבנים הגדולים מה' אברהם ישראל זאבי ומה' אברהם יצחקי זכר כולם לחיי עד, וכבר נודע בשערים שמם ונפלאות מתורתם בקצה ספריהם שיצאו לאור הדפוס. ובן מהר"ר יצחק הנזכר הוא עטרת ראשי מר זקני מהר"ר ישעיה מרביץ תורה בתלמידים והיה תלמידו של הרב פר"ח ונפטר בעה"ק ירושלים ת"ו יום הששי לאדר התצ"ב. ובנו אדוני עטרת ראשי אבא מאיר מהר"ר יצחק זרחיה זלה"ה מלכי צדק מלך שלם ונפטר בעה"ק ירושלים ת"ו יום כ"ג טבת תקכ"ה תנצב"ה.
(טו) '''מה' אברהם אזולאי'''. בכמה"ר מרדכי אברהם אזולאי הי' ממדינת פאס ממשפחות חכמי קשטילייא אשר באו תיכף מגרוש ספרד לפיס הוא בא לקפוטיא ויצא ליבשה והניחו כל אשר להם בספינה ותיכף קם רוח סערה ונשברה הספינה ונטבע הכל והיתה נפשם לשלל ולזכרו נס זה שניצולו עשה חתימתו דמות ספינה וראיתי חתימתו ז"ל. ומשם נתיישב בעה"ק חברון בזמן הרב הגדול מהר"ר אליעזא ן' ארחא, והי' מז"ה חכם בכמה חכמות וסופר מהיר ומקובל גדול. ובנו של הרב הי' מהר"ר יצחק מקובל וסופר ודבר ומנהיג, וחתני מז"ה הם הרב הכולל כמהר"ר בנימין זאבי והרב החסיד מהר"ר דוד יצחקי ונכדיו בני בנותיו הרבנים הגדולים מה' אברהם ישראל זאבי ומה' אברהם יצחקי זכר כולם לחיי עד, וכבר נודע בשערים שמם ונפלאות מתורתם בקצה ספריהם שיצאו לאור הדפוס. ובן מהר"ר יצחק הנזכר הוא עטרת ראשי מר זקני מהר"ר ישעיה מרביץ תורה בתלמידים והיה תלמידו של הרב פר"ח ונפטר בעה"ק ירושלים ת"ו יום הששי לאדר התצ"ב. ובנו אדוני עטרת ראשי אבא מאיר מהר"ר יצחק זרחיה זלה"ה מלכי צדק מלך שלם ונפטר בעה"ק ירושלים ת"ו יום כ"ג טבת תקכ"ה תנצב"ה.


מז"ה אזולאי הנזכר חיבר ס' חסד לאברהם וזהרי חמה ונדפסו. ועוד לו בכ"י פי' הכ"ד ופירוש המשניות והגהות על על הלבושים וזהרי חמה ח"ב וספר אור החמה וס' אור הלבנה וסי' אור הגנוז. וספ' מעשה חושב והזכירו גנת ודרים א"ח כלל ב' סי' י"א וספר כנף רננים והזכירו יד אהרן א"ח סי' קל"ג והרמ"ז בפי' הזהור כ"י מזכיר פי' מז"ה ומזכירו בשם קרית ארבע והא ספר אור החמה כנזכר שהוא ג' קובצים גדולים וכל הספרים הנזכירם הנם ביד כת"י חות מאור הגנוז שנגנז. ובס' חקת התורה להרב מהר"א חזקוני מזכיר ספר כנף רננים ותמ שחסר ממנ כמה עניינים ולא ראה ס' מעשה חושב שהוא ח"ב ממנו. ומז"ה עלה לשמים יום הששי פ' חיי שרה ש' הת"ד בעה"ק חברון תוב"ב. ובנו מה' יצחק הנזכר חיבר ספר זרע יצחק ונאבד ונח נפשי' בקושטאנדינא יע"א ורבו עניניהם וחסידותם זי"א.
<small>מז"ה אזולאי הנזכר חיבר ס' חסד לאברהם וזהרי חמה ונדפסו. ועוד לו בכ"י פי' הכ"ד ופירוש המשניות והגהות על על הלבושים וזהרי חמה ח"ב וספר אור החמה וס' אור הלבנה וסי' אור הגנוז. וספ' מעשה חושב והזכירו גנת ודרים א"ח כלל ב' סי' י"א וספר כנף רננים והזכירו יד אהרן א"ח סי' קל"ג והרמ"ז בפי' הזהור כ"י מזכיר פי' מז"ה ומזכירו בשם קרית ארבע והא ספר אור החמה כנזכר שהוא ג' קובצים גדולים וכל הספרים הנזכירם הנם ביד כת"י חות מאור הגנוז שנגנז. ובס' חקת התורה להרב מהר"א חזקוני מזכיר ספר כנף רננים ותמ שחסר ממנ כמה עניינים ולא ראה ס' מעשה חושב שהוא ח"ב ממנו. ומז"ה עלה לשמים יום הששי פ' חיי שרה ש' הת"ד בעה"ק חברון תוב"ב. ובנו מה' יצחק הנזכר חיבר ספר זרע יצחק ונאבד ונח נפשי' בקושטאנדינא יע"א ורבו עניניהם וחסידותם זי"א.</small>


(טז) הרב החסיד המפורסם המקובל האלקי מהר"ר '''אברהם אזולאי'''. הוא הקדוש א' מרבני עיר מארוויקוש, תלמיד רב המובהק מהר"ר יצחק די לויה חברו של הרב המפולפל והמפורסם מהר"ר שלמה עמאר. שמעתי שהרב מהר"א הנזכר הי' קרוב חמז"ה חסד לאברהם אשר ישא את שמו, והפלא לכתוב בפי' הזהר וכיצא הכל על דרך אמת ותלמידיו המובהקים מהר"ר יעקב פינטו ומהר"ר ישעיה הכהן ונדפסו קצת באוריו בספר מקדש מלך ושמענו נפלאות ממעשיו וחכמתו וחסידותו.
(טז) הרב החסיד המפורסם המקובל האלקי מהר"ר '''אברהם אזולאי'''. הוא הקדוש א' מרבני עיר מארוויקוש, תלמיד רב המובהק מהר"ר יצחק די לויה חברו של הרב המפולפל והמפורסם מהר"ר שלמה עמאר. שמעתי שהרב מהר"א הנזכר הי' קרוב חמז"ה חסד לאברהם אשר ישא את שמו, והפלא לכתוב בפי' הזהר וכיצא הכל על דרך אמת ותלמידיו המובהקים מהר"ר יעקב פינטו ומהר"ר ישעיה הכהן ונדפסו קצת באוריו בספר מקדש מלך ושמענו נפלאות ממעשיו וחכמתו וחסידותו.


ושמעתי מפי מגידי אמת שהרב שמע שהיו אומרים כי חניכת אוזולאי הוא ר"ת אשה זונה וחללה לא יקחו והחרים הרב על זה שעוד לא יאמרו כן והאומר ילכד בחרם ושמעתי מזקן אחד מופלג ודחיל חטאין ששם נמצא ושמע מפי הרב החכם שהחרים ע"ז. והרב הנז' הי' מלומד בנסים ודבריו נשמעים בשמים ותפלתו אינה חוזרת ריקם זי"ע. ושמעתי מהרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר שהוא הכיר להרב ז"ל וכשהי' אדם חולה שואל ממנו קמיעא לוקח מעט נייר וכותב עליו בכתב רש"י יהי רצון שתשלח רפואה לפב"פ מחולי פ' א"ם ותו לא בלי שום שם ותולה זה הקמיעא עליו ומתרפאוהן לענינים אחרים ואמר הרב מהר"ח הנזכר שהוא הי' לו איזה קמיעות כתובות מהרב כאמור. ושמעתי שפעם אחת נחלקו בל' הזהר הוא והרב מה' שלמה עמאר חברו. ומהר"ש עמאר נפטר שנת תצ"ח קודם להרב ואחר שנפטר בא לו בחלום ו"א שבמתיבתא דרקיעא אמרו לו שלשון הזהר שנחלקו מה שפירש הוא מהר"ש הענין אמת בחכמת הקבלה אך כונת רשב"י הי' כמו שפי' הרב מהר"א.
ו<small>שמעתי מפי מגידי אמת שהרב שמע שהיו אומרים כי חניכת אוזולאי הוא ר"ת אשה זונה וחללה לא יקחו והחרים הרב על זה שעוד לא יאמרו כן והאומר ילכד בחרם ושמעתי מזקן אחד מופלג ודחיל חטאין ששם נמצא ושמע מפי הרב החכם שהחרים ע"ז. והרב הנז' הי' מלומד בנסים ודבריו נשמעים בשמים ותפלתו אינה חוזרת ריקם זי"ע. ושמעתי מהרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר שהוא הכיר להרב ז"ל וכשהי' אדם חולה שואל ממנו קמיעא לוקח מעט נייר וכותב עליו בכתב רש"י יהי רצון שתשלח רפואה לפב"פ מחולי פ' א"ם ותו לא בלי שום שם ותולה זה הקמיעא עליו ומתרפאוהן לענינים אחרים ואמר הרב מהר"ח הנזכר שהוא הי' לו איזה קמיעות כתובות מהרב כאמור. ושמעתי שפעם אחת נחלקו בל' הזהר הוא והרב מה' שלמה עמאר חברו. ומהר"ש עמאר נפטר שנת תצ"ח קודם להרב ואחר שנפטר בא לו בחלום ו"א שבמתיבתא דרקיעא אמרו לו שלשון הזהר שנחלקו מה שפירש הוא מהר"ש הענין אמת בחכמת הקבלה אך כונת רשב"י הי' כמו שפי' הרב מהר"א.</small>


(יז) מהר"ר '''אברהם אזולאי''' (עי' חזה התנופה בה"ב).
(יז) מהר"ר '''אברהם אזולאי''' (עי' חזה התנופה בה"ב).
658

עריכות

תפריט ניווט